מלבושי יום טוב חלק א קעג

ופליג עם ר' יוחנן בתרתי. ונראה דדייק הגמרא זאת מדברי עולא דקאמר אילן הסמוך למיצר בתוך שש עשרה אמה גזלן הוא ואינו מביאין ממנו בכורים. דהך אינו מביאין ממנו בכורים מיותר הוא דהא מפורש במתני' להדיא דגזלן אינו מביא בכורים ולכך דייק מזה הגמרא דאינו מביא ממנו בכורים היינו אף היכא דסמך ברשות מ"מ אינו מביא ממנו בכורים משום דבעי קנין הגוף גם בהשרשים. ועולא קאמר תרי מילי חדא דתוך שש עשרה אמה גזלן הוא ואסור לסמוך. ואפי' סמך ברשות אין מביאין ממנו בכורים משום דשרשים יש בהם ממש ובעי קנין בהשרשים כמו בגוף האילן

עוד אפשר לומר דדיוקא של הגמרא הוא דעיקר דינא של עולא קאי להשמיענו דאפי' היכא דסמך ברשות אינו מביא ממנו בכורים. דאל"כ אלא דעולא בא להשמיענו דאסור לסמוך ולכך אינו מביא ממנו בכורים א"כ ישאר קושית הגמרא שם דאמאי לא קאמר דאסור לסמוך שש עשרה ופלגא ומאי מתרץ דלחומרא לא דק. הא אדרבה חומרא הוא דאסור לסמוך אפי' יותר משש עשרה אמה. ומזה דייק הגמרא דעיקר דינא של עולא הוא לענין הבאת בכורים וע"כ קאי אף היכא דמותר לסמוך ומשום דלענין הבאת בכורים היכא דסמך ברשות רצה לנקוט בדרך חומרא לכך נקט תרווייהו דיני בחדא לישנא אע"ג דלענין דינא דאסור לסמוך קולא הוא

ולפי דברינו אלה יתבאר שפיר גם דברי הירושלמי פ"א דבכורים ה"א דאיתא שם הנוטע בתוך שלו והבריך בתוך של יחיד או לתוך של רבים אפי' מן הזקינה אינו מביא המבריך מתוך של יחיד או מתוך של רבים לתוך שלו אפילו מן הילדה אינו מביא הדא אמרה כשם שהילדה חיה מן הזקינה כך הזקינה חיה מן הילדה אמר ר' יוחנן כולהן משום תורת הגוזלן ירדו להם כו' תני אם הבריך ברשות מביא וקורא ר' יוסי בשם ר' אימי והוא שנתן לו רשות לעולם הא לשעה לא ר' יונה בשם ר' אימי אפי' לשעה חייליה דר' יונה מן הדא היה חופר בור שיח ומערה קוצץ ויורד והעצים שלו ועצים לא לשעה הן מה עביד לי' ר' יוסי שרשים שדרכן להחליף מכיון שדרכן להחליף לעולם הן אמר ר' מנא מילתא דר' יוחנן מסייע לאבא דאמר ר' יוחנן כולהן משום תורת הגוזלן ירדו להן וכא מכיון שנתן לו רשות להבריך אפי' לשעה אין זה גוזלן כו' עכ"ל הירושלמי ולכאורה דברי הירושלמי תמוהים מאד דהא דקאמר ר"י דרק משום תורת הגוזלן ירדו להם וע"כ היכא דנתן לו רשות להבריך אף לשעה מביא וקורא. האיך אפשר לומר כן דהא לכה"פ ק"פ ודאי דבעי ובכה"ג אפי' ק"פ נמי לא הוה דהא חזינן דבקנה אילן אחד אע"ג דכ"ז שהאילן עומד ודאי יש לו רשות מ"מ אינו מביא ממנו בכורים כיון שאין לו בגוף הקרקע כלום לכשיבש האילן וכ"ש הכא שלא נתן לו רשות אלא לשעה אבל לפי מש"ב דר"י ס"ל דיש חילוק בין גוף האילן להשרשים שלו. דבגוף האילן ודאי דבעי שהקרקע שעומד עליו יהא שלו לגמרי אף למשטח בי' פירי לכשיבש. אבל השרשים בעינן רק שלא יהי' בהם תורת גזל א"ש גם דברי הירושלמי וצ"ל דהא דקאמר שם ר' יוחנן כולהן משום תורת הגוזלן ירדו להם קאי רק על מה דאמרינן שם הנוטע בתוך שלו והבריך בתוך של יחיד כו' אפי' מן הזקינה אינו מביא וכן אם הבריך מתוך של יחיד לתוך שלו אפי' מן הילדה אינו מביא משום דחיים זה מזה. וע"ז קאמר ר"י דהטעם שלהם הוא רק משום דיש בהם תורת גזל אף דעיקר יניקת הזקינה גבי נוטע בתוך שלו מן הקרקע של עצמו ורק הילדה מסייע לה ביניקה כמו שרשים לאילן וכן בנוטע בתוך של יחיד והבריך בתוך שלו עיקר יניקת הילדה הוא מקרקע של עצמו רק הזקינה הוא מסייע לה ביניקה ג"כ כמו שרשים באילן מ"מ אינו מביא משום כיון דיש בהם תורת גזל לכך לא מהני להם מה דעיקר היניקה שלהם הוא מקרקע של עצמן. וע"ז מביא שם הברייתא דאם הבריך ברשות מביא וקורא כגון בנוטע בתוך שלו והבריך בתוך של יחיד דאם הבריך ברשות מביא וקורא מן הזקינה אע"ג דהילדה מסייע להזקינה ביניקה כיון דהברכה הי' ברשות מביא וקורא. וה"ה הנוטע בתוך של יחיד והבריך לתוך שלו מביא וקורא מן הילדה אע"ג דהזקינה מסייע לה בהיניקה כיון דהנוטעה בתוך של יחיד היה ברשות. וע"ז פליגי אמוראי אי מהני בזה נתינת רשות לשעה או לא דר"י ור' יונה ס"ל דאזלינן בתר עיקר היניקה ולא אזלינן בתר מסייע כלל רק דבעי שלא יהא במסייע תורת גזל. ור' אימי ס"ל דאזלינן נמי בתר מסייע להיניקה וכיון דהברכה מסייע ליניקת הזקינה אזלינן נמי בתר הברכה ולכך לא מהני נתינת רשות לשעה וגם הזקינה פטור. אבל לענין הילדה גופא ודאי אף שהבריך ברשות לא מהני נתינת רשות לשעה לכו"ע ואף אם נתן לו רשות לעולם נמי צ"ע אם מביא ממנו בכורים וקורא כיון שאין לו רשות למשטח בי' פירי לכשיבש האילן והא בעי שגוף האילן יהא עומד על קרקע שלו ממש והילדה הא עיקר יניקה שלה ממקום הברכה ורק הזקינה מסייע לה כמו שרשים לאילן. וע"ז קאמר שם חייליה דר' יונה מן הדא היה חופר בור שיח ומערה קוצץ ויורד והעצים שלו ועצים לא לשעה הן. וכונתי' להביא ראי' מאילן הסמוך למיצר דמביא וקורא אע"ג דמותר לקצץ השרשים א"כ השרשים הן קני לשעה ואפי"ה מביא וקורא. וכן מצאתי דהפ"מ בב"ב פי' כן (אע"ג דהכא פירש פירוש אחר) וכן נראה מהגהת הגר"א ז"ל. ועוד אפשר לומר דמביא ראי' משלשה אילנות דקנה קרקע דמפורש במשנה להדיא דמביא וקורא אע"ג דלא קנה אלא כמלוא אורה וסלו א"כ מותר לקצץ השרשים שהם בקרקע אם רוצה לחפור בורות כו' וזהו כר"ה בדר"י בגמרא דידן לפי מה שפי' לעיל בהג"ה. וזה יותר נכון דהא אילן הסמוך למיצר אינו מבואר להדיא דמביא וקורא שיביא ראי' מזה דהא זה ר' יוחנן לבד אמר

ובזה יתיישב נמי מאי דאמרינן שם על דעתי' דר' יהודא מה בין הנוטע לתוך שלו והבריך לתוך של רבים מה בין הנוטע לתוך שלו והבריך לתוך שלו ודרך הרבים באמצע א"ר אימי אתיא דר' יהודא כר"א דתנינן תמן אין עושין חלל תחת רשות הרבים בורות שיחין ומערות ר' ליעזר מתיר כדי שתהא עגלה מהלכת וטעונה אבנים כמה דר"א אמר תמן תחת רשות רבים שלו כך ר' יהודא אמר תחת רשות הרבים שלו ר' שמואל בר רב יצחק בעי אין כר"א יביא ויקרא א"ר יוסי מסבר סבר שמואל בר רב יצחק שר' ליעזר מתיר לעשות כן והן שלו לעולם (פי' כיון דזכה מן הפקר א"כ הם שלו ממש לעולם לכל דבר) אלא ר"א מתיר לעשות כן וכל הקודם בהן זכה ע"כ. ופירושו הוא דכ"ז שהברכה קיימת הוא שלו אבל אח"כ יכול לזכות אחר וא"כ אינו שלו לגמרי לכך מביא ואינו קורא. ולכאורה אכתי תקשה לר"י דס"ל דלא בעינן נתינת רשות לעולם אלא לשעה נמי סגי א"כ אמאי הכא לר' יהודא לא יביא ויקרא אע"ג שאינו שלו לגמרי וכל הקודם זכה. אבל לפי מש"ב דלא מהני נתינת רשות להבריך לשעה אלא דוקא להזקינה אבל להילדה לא מהני ניחא שפיר דהכא ר' יהודה דקאמר מביא ולא קאמר מביא וקורא משום הילדה דהא יניקתה הוא ג"כ ממקום הברכה ומקום הברכתה מהני לה יותר משרשים לאילן וכיון דמקום הברכתה אינו שלו לגמרי אלא כ"ז שהברכה קיימת לכך מביא ואינו קורא. אך תקשה מזה למ"ד דבעי נתינת רשות לעולם אבל כ"ז שלא נתן לו רשות לעולם אינו מביא כלל משום דבעי כל הגדולין מאדמתך א"כ הכא כיון שמקום הברכתה אינו שלו לעולם אלא כל הקודם בו זכה אמאי מביא. ומחמת זה מוכרחין אנו לומר דמ"ד דבעי רשות לעולם. אין פירושו דנתן לו רשות אף לכשיבש יכול להבריך אחרת במקומה אלא כיון שנתן לו רשות כ"ז שהברכה קיימת נמי מיקרי רשות לעולם ומביא מן הזקינה דגם הוא מודה דמקום השרשים לא בעי שיהי' יניקתם מן הקרקע שתהא שלו לעולם. אלא כ"ז שהשרשים קיימין אינו יכול לסלקו נמי סגי. אבל למ"ד דמהני נתינת רשות לשעה פירושו דאף שהברכה קיימת יש לו רשות לסלקו כ"ז שירצה וכ"ז שלא סילקו חייב בהבאת בכורים אבל הכא מיירי לענין הילדה ומקום יציאת הילדה מן הקרקע הוה הקרקע שלו לגמרי רק