מלבושי יום טוב חלק א קסד

בקיומו הוי לי' למיפרך דהאיך מותר לומר טול אתה עבודת כוכבים ואני מעות הא אסור מטעם חליפי עבודת כוכבים כמו שהקשה רבא בקדושין אלא ע"כ דשם הוי סבר דהטעם משום ברירה אע"ג דהוה שני מינים ובשני מינים הא מבואר להדיא במשנה דדמאי שם דלא אמרינן ברירה. מ"מ הכא משום דאנן סהדי דהאי ניחא לי' בהאי והאי ניחא לי' בהאי אמרינן ברירה כסברת הריטב"א. ואין לומר דה"א דהגמרא הוי ידע כמו שמסיק רבא בקדושין דירושת הגר דרבנן וכמו שפי' התו"י שם דחכמים לא תקנו שיזכה בירושתו עד שיבוא לידו. ולכך פריך דמ"מ יהא אסור לומר מטעם רוצה בקיומו ומשני ר"פ דאקילו בי' רבנן גם בזה משום שמא יחזור לקלקולו. דז"א דא"כ מאי הביא ראי' שם לדברי ר"פ מדתנ"ה בד"א שירשו אבל נשתתפו אסור. הא אף לפי ה"א דגמרא דלא ידע עדיין מתירוץ ר"פ ע"כ נמי ידע שיש חילוק בין ירושת הגר לנשתתפו כיון דידע דהטעם הוא משום דירושת הגר הוא מדרבנן. אלא ע"כ דה"א דהגמרא לא הוה ידע כלל סברת רבא דירושת הגר היא דרבנן. וא"כ ע"כ הטעם דהמשנה הוא משום ברירה. וזהו כוונת התוס' שם בע"ז בד"ה תנ"ה כו' וז"ל פי' כמו שמתרץ ר"פ דירושת הגר אקילו בו רבנן דאילו מרישא מגר ועובד כוכבים שירשו דיכול לומר טול עבודת כוכבים ליכא למשמע לזה דה"א דבדין הוא מטעם ברירה אבל מברייתא דנשתתפו מייתי שפיר דודאי אין טעם ההיתר מכח ברירה דא"כ אף בנשתתפו הוה מותר כו' עכ"ל

גם מה שהקשה הגאון בעל טו"א על רש"י דחגיגה הנ"ל דלמה נתן הטעם דמותר לומר טול אתה עבודת כוכבים ואני מעות משום ברירה והניח הטעם דמסיק בגמרא דקדושין משום דירושת הגר דרבנן. נראה דרש"י ז"ל סובר דפשטיות הסוגיא דע"ז משמע דלכך אסור בנשתתפו רק משום דרוצה בקיומו ומייתי תנ"ה דרוצה בקיומו אסור. א"כ פליגי סוגיא זו על סוגיא דקדושין. וס"ל גם לפי המסקנא דלכך בירשו מותר לומר טול אתה עבודת כוכבים הוא משום ברירה. וכן נראה דעת הרמב"ם בה' מ"א פי"ג הכ"ב דכתב וז"ל וכן גר ועובד כוכבים שהיו שותפין ובאו לחלוק אין הגר יכול לומר לעובד כוכבים טול אתה עבודת כוכבים ואני מעות אתה יין ואני פירות שהרי רוצה בקיומן כדי שיטול כנגדן עכ"ל. ולכאורה דבריו תמוהים דאמאי הוצרך הרמב"ם לאסור בנשתתפו רק משום דרוצה בקיומן ת"ל דהא לא אמרינן בזה ברירה משום דהוי שני מינים. והרמב"ם פסק להדיא בפי"א מה"מ דאף בדרבנן לא אמרינן ברירה בשני מינים. ועוד דהא חליפי עבודת כוכבים הוה דאורייתא ובדאורייתא הא קיי"ל דלא אמרינן ברירה אף בחד מינא. א"כ למה הוצרך הרמב"ם ליתן טעם דאסור בנשתתפו משום דרוצה בקיומן הא הטעם משום דאין ברירה הוא חמור יותר מהטעם דרוצה בקיומו חדא משום דרוצה בקיומו אינו אלא איסור דרבנן בלבד כמו שנראה שם מדברי ר"פ דקאמר שאני ירושת הגר דאקילו בו רבנן. ועוד דהא מדברי הגמרא דע"ז מוכח דאיכא לאשכוחי באופן שלא יהא אסור משום רוצה בקיומו כגון שהתנו בתחילת השותפות שלא יהא אחריותו עליו אם יגנבו ואם יאבדו אלא ע"כ צ"ל דס"ל להרמב"ם דסוגיא דע"ז פליגי על דברי רבא דקדושין דסובר דנשתתפו אסור משום דהוה חליפי ע"ז משום דלא אמרינן בזה ברירה. אבל סוגיא דע"ז ס"ל אף לפי המסקנא דגם בנשתתפו מותר מה"ד משום דאמרינן בזה ברירה מסברא דאנן סהדי דניחא לזה בעבודת כוכבים וזה במעות וכמבורר מתחילתו דמי. ואינו אסור אלא משום דרוצה בקיומו. ומאי דמספקי לי' להריטב"א בע"ז אי כו"ע מודים בכה"ג דאמרינן ברירה או לא והניח בצ"ע מיפשט פשיטא לי' להרמב"ם דהכא כו"ע מודים דאמרינן ברירה. ואינו אסור אלא משום רוצה בקיומו לבד. וס"ל להרמב"ם לסמוך על סוגיא דע"ז יותר משום שהיא נשנית במקומה

עוד תמה שם הבעל טו"א על דברי התוס' דקדושין דכתבו שם דאין לומר הטעם משום ברירה דא"כ אפי' בא לרשותו נמי. ותמה ע"ז דהא בא לרשותו מאי ברירה שייך בזה כיון דכבר זכה הגר לחלקו. וכן תמה הגאון בעל פנ"י על דברי התוס' הנ"ל והניח בצ"ע. ונפלאתי על הגאונים הנ"ל האיך נעלם מעיניהם דברי הירושלמי דדמאי פ"ו ה"ז דקאמר שם ישראל וגר שקנו ביתו של כותי והיה י"נ וע"ז ומעות לא יאמר לו טול אתה י"נ וע"ז ואני מעות כו' והא מתניתין פליגא טול אתה ע"ז ואני מעות אתה י"נ ואני פירות אמור סיפא ולית היא פליגא אם משבאו לרשות הגר אסור והכא מכיון שקנו כמו שנכנס לרשותו ע"כ ואי הירושלמי היה מפרש ואם משבאו לרשותו אסור כמו שאנו מפרשים היינו לאחר שחלקו א"כ האיך הביא הירושלמי ראי' דאסור בקנו בשותפות מהא דאמרינן במתני' משבא לרשותו אסור הא התם שאני כיון שכבר חלקו וזכה הגר לחלקו לכך הוה חלופי עבודת כוכבים ממש. אבל בקנו בשותפות איכא למימר דמותר משום דאמרינן ברירה. אלא ע"כ הירושלמי מפרש דמשבא לרשותו היינו כל הירושה באה לרשותו וזכה בירושה מדאורייתא דעד שלא בא לרשותו לא היה בזה זכות אלא מדרבנן לכך התירו לומר טול אתם עבודת כוכבים ואני מעות. אבל משבא לרשותו אסור משום דלא אמרינן בזה ברירה. ולכך הביא ראי' דגם בקנו בשותפת אסור נמי מה"ט וזהו ג"כ כוונת התוס' דקדושין דרבא מפרש משבא לרשותו כפי' הירושלמי. לכך לא רצה לומר דלכך מותר לומר עול משום ברירה דא"כ אפי' בא לרשותו נמי. מ"מ מהסוגיא דע"ז מוכח להדיא דהפי' משבא לרשותו היינו לאחר שחלקו דהא שם לפי ה"א ודאי ע"כ מפרשי דטעם המשנה דמותר לומר טול משום ברירה א"כ תקשה דאמאי משבא לרשותו אסור. אלא ע"כ מפרשי משבא לרשותו אסור היינו לאחר שחלקו. ובזה נתיישב דברי הגמרא בקדושין שהביא ראי' לדברי רבא דהטעם דמתני' הוא משום דירושת הגר דרבנן. מהברייתא דמחלק בין ירשו לנשתתפו ואמאי לא הביא ראי' מהמתני' גופא דמחלק בין קודם שבא רשותו לאחר שבא לרשותו. אלא ע"כ משום דאיכא למידחי דלאחר שבא לרשותו היינו לאחר שחלקו אז אסור. וא"כ איכא למימר דלכך יכול לומר טול כו' משום ברירה וכמש"ב וזה כונת התוס' בע"ז שם בסוף דבריהם ד"ה תנ"ה דכתבו וז"ל ומשו"ה בפ"ק דקדושין (יז:

) אחר שהוכיח ירושת גר דרבנן מההיא דגר ועובד כוכבים הוצרך להביא תנ"ה שלא תדחה ראייתו אצל טעם ברירה עכ"ל. והנה מדברי התוס' שם מבואר דס"ל דלפי המסקנא שם לא פליגי סוגיא דע"ז על סוגיא דקדושין ואסור בנשתתפו משום דלא אמרינן ברירה ולא משום רוצה בקיומו לבד. וזה דלא כדברי הרמב"ם ורש"י ז"ל דס"ל דסוגיא דע"ז פליגי ואינו אסור בנשתתפו אלא משום רוצה בקיומו לבד וכמש"ב ומדברי הריטב"א בקדושין נראה דס"ל כדברי הרמב"ם ורש"י ז"ל דכתב שם על הא דאסור בנשתתפו משום דאין ברירה. א"נ יש ברירה ואסור מדרבנן משום דרוצה בקיומו והקילו בשל דבריהם עכ"ל. וע"כ כונתו בשני התירוצים לשני הסוגיות דרבא ס"ל דהא דאסור בנשתתפו משום דאין ברירה א"כ הוה חלופי ע"ז ממש. אבל הסוגיא דע"ז ס"ל כתי' השני דאמרינן בזה ברירה ואינו אסור אלא משום דרוצה בקיומו והקילו בשל דבריהם ר"ל איסור דרוצה בקיומו כיון דאין זה אלא מדרבנן לכך הקילו בזה משום גזירה דיחזור לקלקולו

אך זה צריך לבאר לפי דברי הרמב"ם כיון דפסק כסוגיא דע"ז א"כ מנ"ל דירושת הגר אינו אלא מדרבנן דהא איכא למימר דירושת הגר היא מדאורייתא ורק הקילו בזה חכמים באיסור דרוצה בקיומו משום גזירה שמא יחזור לקלקולו והרמב"ם גופא הא פסק בה' נחלות פ"ו ה"י דירושת הגר אינו אלא מדרבנן כרבא. ונראה דע"כ צריך לומר לדעתו דאם ירושת הגר הוא רק מדרבנן א"כ הוצרכו חכמים על גוף הירוש' לתקן משום גזירה שמא יחזור לקלקולו. ע"כ תקנו נמי בהא שמותר ליטול אף כנגד הע"ז ויי"נ ואין בזה משום איסור דרוצה בקיומו משום דלפעמים יכול להיות שיחזור לקלקולו גם