עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מלבושי יום טוב חלק א

מלבושי יום טוב חלק א קמה

Malbushe Yom Tov part 1 145 · מלבושי יום טוב חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

בתנאי שבידם לקיימו או לבטלו אבל בתנאי שמתקיים בע"כ כמו מיתה דשם לא מהני בטול אף ברצוי שניהם אבל הר"ן סובר דבכל תנאים שהוא להנאתו יכול לומר כאלו נתקבלתי והוה כאלו נתקיים כמו שהכריח בכתובות שם והשיג טל הרשב"א ז"ל. לפי דבריו א"ש פירכת הגמרא דפריך וליחוש שמא פייס אף לפי הגירסא דגריס ע"מ בפשיטות ע"כ נלפע"ד דדעת הרי"ף והרמב"ם הוא ג"כ כדעת הר"ן דבכל תנאי שהוא לטובתה היא יכולה למחול והוה כאלו נתקיים התנאי וממילא בטל הגט מדכתב הרי"ף בתשובה סי' ל"ב דלמא פייסה ומחלה לו התנאי. ולא הזכיר כלל שמבטל הגט אלמא דס"ל דבמחילה לבד סגי כיון שהתנאי הוא לטובתה וגם לשון הרמב"ם מוכח כן מדכתב וכן הוא בכל התנאים שהם תלויין ברצונה ואם רצתה ומחלה אותן לבעלה בעל הגט חוששין לה שמא פייס כו' אלמא דס"ל דבכל תנאים שהם תלויין ברצונה היינו שהם לטובתה אז מועיל מחילתה והוה כאלו נתקיים ואין צריך לבטל הגט וממילא נתבטל וכן הוא דעת הגר"א ז"ל בסי' קמ"ד ס"ז דהובא שם לשון הרמב"ם כתב ע"ז הגר"א ז"ל וז"ל ואע"ג שא"י לבטל התנאי כל שהוא ברצונה יכולה למחול דע"כ לא אמרו (ע"ד:) במחולין לך דאינה מגורשת משום דלצעורה קמכוין משא"כ במה שהוא לטובתה עכ"ל ולפי דברינו אלה דהרמב"ם קאי בשיטת הר"ן יתיישב בפשיטות דברי הרמב"ם מה שהקשה הגאון בעל מכתב אליהו דהאיך לא הזכיר הרמב"ם בפ"ח דבהסכמת האשה יכול הבעל לבטל אף בתנאי דע"מ אבל לפי"ז נ"ש דהא באמת בתנאי שאינו לטובתה אינו יכול לבטל בתנאי דע"מ אף בהסכמת האשה רק בתנאי שהוא לטובתה וזה הא הוא לא מטעם בטול הגט נגע בה אלא מטעם דכיון דמחלה לו הוה כאלו נתקיים התנאי

אח"כ מצאתי שהגאון בעל מכתב אליהו בשער ח' סי' י"א תברא לגזיזי' וחזר מדבריו מה שכתב בשער ז' סי' כ"ה. וכתב דהרמב"ם ס"ל כשיטת הר"ן וז"ל ואני תמיה על ה"ה דאם איתא דדעת הרמב"ם כדעת הרמב"ן למה תלה הדבר בתנאים שהם תלויים ברצונה כו' הלא לדעת הרמב"ן לאו בהכי תליא מילתא אלא אפי' בתנאים שאינם תלויים ברצונה כגון ע"מ שתתני לי מאתים זוז וכיוצא קאמר שיכולין שניהם לבטל התנאי והגט בטל ואין הדבר תלוי לדעתו אלא בתנאי שאינו מתקיים בע"כ לאפוקי תנאי שהוא מתקיים בע"כ כגון אם מתי ואם לא מתי אבל שאר תנאים שאינם מתקיים אלא לדעתם יכולין לבטלם אשר ע"כ נראה ברור לע"ד דהרמב"ם מדעת הר"ן הוא שחילק בין תנאי שהוא לטובתה כנז"ל כו' עכ"ל. עוד יש להביא ראי' דהרמב"ם ס"ל כשיטת הר"ן ממה דכתב בה"א פ"ז הכ"ג וז"ל המקדש על תנאי וחזר אחר כמה ימים וביטל התנאי אעפ"י שבטלו בינו לבינה שלא בפני עדי' בטל התנאי והרי היא מקודשת סתם ועיין מש"כ הה"מ וז"ל זה יצא לרבינו מהסוגיא האמורה בפ' המדיר (ע"ג) לא תימא טעמי' דרב משום דאחולי אחלי לתנאי' ומשמע שאם מחל תנאו הויא מחילתו מחילה וכן דעת הראב"ד אלא דהצריך עדים כו' והרשב"א חולק בכל זה ואומר שאין מחילת התנאי וביטולו מועילים אא"כ היה בו הרווחת ממון כגון ע"מ שתתן לי מאתים זוז שיכולה היא לומר הריני כאלו התקבלתי אבל בשאר תנאים לא והוא מפרש כנס הנזכר באותה סוגיא שר"ל בעל ומפרש הסוגיא בדרך אחרת עכ"ל. מ"מ נראה דדעת הראב"ד בעל השגות [דדעת הראב"ד בעל הפירושים הוא כדעת הר"ן יעו"ש בכתובות] הוא כדעת הרשב"א דאינו מועיל מחילה אלא דוקא בדבר שבממון דהא השיג בה"ג שם פ"ט על דברי הרמב"ם וכתב וז"ל איני יודע מחילה זו מאי היא ומה יש בידה למחול בתנאים כו' עכ"ל ומה שלא השיג על הרמב"ם בה"א ומודה להרמב"ם שיכול לבטל התנאי אין זה מטעם הרמב"ם דס"ל דמחילה מועיל בדבר שהתנה להנאתו והוה זה כאלו נתקיים התנאי דלפי"ז א"צ עדים כיון דזה מיקרי קיום התנאי ועל קיום התנאי הא א"צ עדים אלא טעמא דהראב"ד הוא דהא דמהני בטול התנאי הוא כאלו מקדשה אז בכסף קדושין שנתן לה מקודם ואף שנתאכלו המעות מ"מ כיון דמעיקרא בתורת קדושין אתא לידה מהני לכך הצריך שיהא הבטול בפני עדים אח"כ מצאתי בס' המקנה בקו"א סי' ל"ח סל"ה דמפרש דברי הראב"ד כמש"כ

אמנם ראיתי להרא"ש בתשובה בכלל מ"ו דכתב כלל חדש בדיני תנאים ומישב סוגית הגמרא דכתובות דהמקדש ע"מ שאין עליה נדריה דלכך מהני מחילת התנאי משום דאתא דבור ומבטל הדבור של התנאי ואע"ג דעיקר מעשה על תנאי וכפל לתנאי' שאם לא יתקיים התנאי שיהא המעשה בטל אפ"ה יכול לבטל התנאי וישאר המעשה במקומו משום דמתנאי דב"ג וב"ר ילפינן שיש כח בתנאי לבטל המעשה כו' ולהכי בעינן שיהא התנאי כב"ג וב"ר דחידוש הוא ואין לך בו אלא חידושו וכיון שכן הוא כו' א"כ יכול הוא לבטל התנאי כו' דדבור בעלמא הוא ואתי דבור דביטול התנאי ומבטל דבור של תנאי ונשאר מעשה קיים כו' ע"כ. והביא ראי' לדבריו מדברי הרמב"ם בה"ג פ"ט הכ"ג דכתב שם דאם אמר ה"ז גיטך ע"מ שתתני לי כלי פ' כו' ואבד אותו כלי כו' אעפ"י שנתנה לו אלף זוז בדמיו אינו גט עד שתתן אותו כלי כו' או עד שיבטל התנאי ע"כ. א"כ לפי"ד דכשמבטל התנאי אין זה גירושין מחדש אלא הגירושין חלין למפרע דכשמבטל התנאי נתקיים הגט למפרע כמבואר בתשו' הרא"ש שם. ובטור סי' קמ"ג יעו"ש. ולפי"ז אפי' אם אבד הגט או נשרף בשעת בטול התנאי נמי מהני אבל לפע"ד דברי הרא"ש תמוהים הרבה דלדבריו ז"ל קשה מדברי התוספתא שהביא הרמב"ן והרשב"א דמבואר שם להדיא דכשרוצה לבטל התנאי צריך ליטול ממנה הגט ולחזור וליתן לה והרמב"ן והרשב"א כתבו דזה אתיא כרשב"א אבל לדידן דקיי"ל כרבי בהא גיטך בלי שום תנאי סגי. א"כ הרי מבואר להדיא בתוספתא דלא אתא דבור ומבטל הדבור של התנאי אלא רק הוא משום גירושין מחדש אבל אם אבד או נשרף לא מהני דאל"כ אמאי צריך ליטול ממנה ולחזור וליתן לה הא לדברי הרא"ש בבטול התנאי חלין הגירושין למפרע

אח"כ מצאתי במהרי"ט ח"א סי"ג שהוקשה לו זאת על התוספתא דלמה צריך ליטול ממנה ולחזור וליתן לה כיון דבבטול התנאי חל הגט למפרע אך מדבריו שם נראה דאין שום חולק בזה ולפע"ד אינו כן דודאי הרמב"ן והרשב"א ס"ל דאינו יכול לבטל התנאי שיחול הגט למפרע כמבואר להדיא בחי' הרמב"ן והרשב"א וכן בר"ן על הברייתא אמר לה בפני שנים ה"ז גיטך ע"מ שתשמשי אבא יעו"ש מבואר להדיא דאינה מגורשת אלא משעת אמירה שניה דלא ס"ל כללא דהרא"ש דאתא דבור ומבטל דבור וכן ס"ל להרשב"א והר"ן גבי מקדש ע"מ שאין עליה נדרים דלא כהרא"ש וכן בתוס' דכתובות (ע"ג) ד"ה לא כו' ג"כ מבואר להדיא דלא כהרא"ש. ושם נראה מדבריהם דס"ל כשיטת הר"ן והמהרי"ט מיישב דברי התוספתא וכתב וז"ל ונראה בעיני דהך תוספתא לאו בבטול התנאי לקיים גירושין ראשונים בלא תנאי מיירי שאילו רצה לבטל תנאו אפי' לרשב"א לא היה צריך שיטלנו הימנה אלא בגירושין שניים מיירי דאע"ג דמעיקרא גרשה בתנאי שתתן לו מאתים זוז עכשיו חוזר ומגרשה סתם מעכשיו באותו הגט עצמו דהשתא היא מגורשת ממ"נ אי מקיימה תנאה הרי היא מגורשת בגירושין הראשונים ואין במעשה האחרון כלום ואי לא מקיימה תנאה נמצאו גירושין הראשונים למפרע בטלין ונמצא דבשעת גירושין האחרוני' אגידא ביה ואשתו היתה וחיילי שפיר גירושין האחרונים שהם סתם בלא תנאי כו' עכ"ל ולפעד"נ דתירוץ המהרי"ט הוא דחוק מאד דא"כ מאי קאמר כיצד יעשה יטול ממנה ויחזור ויתן לה. הא אפשר בתיקון קל שיאמר שמבטל התנאי מעיקרא ואז אף לרשב"א א"צ ליטול ממנה ולחזור וליתן לה וע"כ צ"ל דהכא מיירי שאינו רוצה שיחול הגט למפרע אלא רוצה לגרשה מעכשיו וזה דחוק ועוד קשה לדברי הרא"ש מהא דאיתא שם בתוספתא ה"ז גיטך ע"מ שתתני מאתים זוז וחזר ואמר לה הרי הן מחולין לך לא אמר כלום כיצד יעשה יטלם ממנה ויחזור ויתנם לה