מלבושי יום טוב חלק א קמד

לע"ד שהוא דעת הרמב"ם שכתב שם וז"ל התנה עליה שתתגרש כשיעבור מנגד פניה כו' ה"ז גט כשר בד"א כשהתנה ואמר הרי היא נאמנת עלי לומר שלא פייסתיה כו' הנך רואה שכתב התנה עליה שתתגרש כשיעבור כו' ולא כתב ע"מ כנראה בהדיא דבתנאי דבאם איירי כו' ואם תשאל ותאמר הרי הרמב"ם גופיה בריש פ"ח כתב בתנאי דבאם דיש לבעל לבטל הגט או להוסיף על התנאי או להתנות ע"ת אחר כ"ז שלא נתקיים התנאי הראשון ולמה זה הוצרך בכאן לשמחלה איהי. וכמו שכבר הכריח בזה ה"ה שדברי הרמב"ם שבכאן בתנאי דע"מ הם אמורים הנה ע"ז מילין אשיב ואחרי בקשת המחילה מאת ה"ה אשאלה ממנו גם לפי דבריו דבע"מ איירי תיקשי דבפ"ח בתנאי שבע"מ סגר את הדלת שאין הבעל יכול לבעל ואיך כתב כאן דע"י מחילה יכול לבטל מה תאמר דבפ"ח כתב שאינו יכול לבטל בכחו לבדו ואה"נ דבהיות התנאי לטובתה בצירוף מחילתה יכול לבטל ולא הוצרך לחלק שם בזה מפני שסמך על מה שעתיד לפרש כאן א"כ היא גופא נימא אנן דמ"ש שם דבתנאי דבאם יכול הבעל לבטל היינו דיש כח ביד הבעל לבטל התנאי דבכה"ג משא"כ בתנאי דע"מ דבשום צד אין בו כח לבטל ואה"נ דאפי' בתנאי שבאם כל שהוא לטובתה לא מצי לבטולי אם לא בהסכמת האשה ולא הוצרך לחלק שם מפני שסמך על מה שבכאן באופן דהעלינו בידינו דלדעת ר"ת ור"ש והרי"ף והרמב"ם כל שהתנה במעכשיו או בע"מ שוב לא מצי בעל לבטולי גיטא בשום צד שיהא וכן הוא דעת הרמ"ה ז"ל שהביא הטור ס"ס קמ"ד יע"ש וכן הוא דעת ריב"א ז"ל שהביא המרדכי פרק כל הגט סי' שנ"ט וכן דעת ר"ח הביא דבריו הרשב"א בחדושיו פ' מי שאחזו יעו"ש כו' עכ"ל הגאון בעל מכתב אליהו והנה לפי דברי הגאון הנ"ל אין לנו שום צד להקל בנ"ד כי לפי דעתו רוב הפוסקים מסכימים דבתנאי דע"מ בשום צד אינו יכול לבטל אבל לפע"ד לא ראיתי בדבריו שום ראי' מוכרחת להכריע כנגד גדולי הראשונים היינו הרמב"ן והרשב"א והה"מ דפי' דדעת הרי"ף והרמב"ם הוא דאף בתנאי דע"מ בהסכמת שניהם יכולין לבטל דאל"כ אמאי בעי גם דעת האשה כי זהו דבר רחוק לומר מש"כ הגאון בעל מכתב אליהו דס"ל להרי"ף והרמב"ם דגם בתנאי דבאם כיון שהתנאי הוא לטובתה לכך בלא הסכמת האשה אינו יכול לבטל דזה אין סברא כלל דמאי נ"מ שהתנאי הוא לטובתה כיון שמ"מ אין הגט נגמר אלא לכשיגיע זמן א"כ אמאי אינו יכול הבעל בלבד לבטל אף בלא הסכמת האשה קודם הזמן. וגם דברי הב"ש בסי' קמ"ד ס"ק ט"ו דכתב שם דלפי דעת הרי"ף והרמ"ה והתוס' איירי הסוגיא בתנאי שבאם מ"מ צריך רצוי דידה דס"ל דאף בתנאי דבאם אינו יכול הבעל לבטל אלא ברצוי דידה. תמוהים מאד דשיטה זו לא נמצא כלל דהא לפי דעת התוס' והרמ"ה דפי' דהסוגיא איירי בתנאי דבאם פירשו להדיא דחיישינן שמא הבעל ביטל הגט ומאי דקאמר הגמרא שמא פייס היינו שנתפייס לבטל הגט שאין רגיל לבטל הגט בלא פיוס. ולא הוזכרו כלל בדבריהם דבעי גם דעתה בזה ולפ"ד הרי"ף בתשובה דפי' שמא פייס ומחלה לו התנאי א"כ בעי גם דעתה. הא פירשו הראשונים להדיא דע"כ הרי"ף קאי בתנאי דבע"מ וכמש"כ הרשב"א ז"ל וכבר השיג עליו הגאון בעל בית מאיר וכתב על הב"ש דשיטה זו דבתנאי דבאם צריך רצוי דידה לא נראה ולא נשמע. וכתב שם וז"ל וזה נשמע במכש"כ ומה שאם נאבד או נקרע קודם שנתקיים בטל מכש"כ כשבטלו שהרי להעיטור הסברא איפכא בתנאי דמעכשיו שאם נקרע או נאבד כשר ומ"מ ס"ל שיוכל לבטלו עכ"ל. ומה שהשיב הגאון בעל מכ"א על הה"מ וכתב אחר בקשת המחילה מאתו גם לפי דבריו תיקשי על דברי הרמב"ם המעיין יראה דאינו דומה כלל דאם נאמר דהרמב"ם קאי בתנאי דבאם מ"מ ס"ל דבתנאי דלטובתה אין הבעל יכול לבטל בלא הסכמת האשה א"כ סותר דברי עצמו מה שכתב בפ"ח דהבעל יכול לבטל בתנאי דבאם ולא חילק כלל בין תנאי שהוא לטובתה או לא וא"א לומר כלל דהרמב"ם סמך עצמו על מש"כ בפ"ט דבעי גם הסכמת האשה. דהא נתן מקום מכשול להמעיין שם בלבד כיון שלא חילק שם כלל ולא הזכיר שום רמז מזה אבל לפי דברי הה"מ אינו סותר כלל דברי עצמו דבפ"ח איירי אם הבעל יכול לבטל וע"ז קאמר דבע"מ אין הבעל יכול לבטל והאיך הוא הדין אם יכול לבטל בהסכמת האשה ג"כ סמך על מה שבאר בפ"ט שזה הוא דין מחודש וא"א ללמוד אותו מפ"ח

ויותר נ"ל דהרי"ף והרמב"ם קאי בשיטת הר"ן דהנה הר"ן שם השיג על שיטת הרמב"ן דס"ל דבתנאי דע"מ בהסכמת שניהם יכולין לבטל וכתב דזה אין סברא כלל אלא נ"ל שיטה אחרת וז"ל ולפיכך אני אומר שבכל גט הניתן במעכשיו או בע"מ דכאומר מעכשיו דמי ואין ביד שניהם לבטל התנאי אלא דוקא במתנה להנאתה של אשה כי הכא שהתנה אם לא באתי וכ"ז שאעבור מכנגד פניך דמסתמא להנאתה מתנה עמה ולומר שאם לא ינהוג עמה בזמן זה מנהג אישות שלא תתעגן מחמתו ותהא מגורשת ומ"ה פרכינן וליחוש שמא פייס ומחלה לו והויא כאומרת כלום אמרת אלא להנאתי זו היא הנאתי כו' עכ"ל ואזיל לשיטתי' בפ' המדיר דס"ל שם דאם היא התנה להנאתה דהיינו שהיא מקבלת הקדושין ממנו ע"מ שהוא עשיר יכולה היא למחול ולומר הרי אתה עלי כאילו היית עשיר וכן אם מקדשה ע"מ שאין עליה נדרים יכול הוא לומר לה הרי את עלי כאילו אין עליך נדרים אמנם הרשב"א ז"ל מחלק שם בין תנאים של ממון הוא שיכול לומר הריני כאלו התקבלתי אבל בתנאים כאלו אין מחילתם כלל ונראה דאזלי לשיטתם מה שפליגי ג"כ בנדרים (כ"ד.) דכתב שם הר"ן וז"ל וכתב הרשב"א ז"ל דדוקא בקיום מעשה שייך למימר הריני כאלו התקבלתי דכיון שאפי' היה מקבל ממנו היה יכול להחזיר לו אף מעכשיו יכול לומר הריני כאלו התקבלתי והחזרתיך דאפוכי מטראתא ל"ל אבל בבטול מעשה כגון שאמר נכסי אסורין עליך אם תלך למקום פ' לא שייך למימר הכי לומר לך הרי היא כאלו לא הלכת שא"א. ואיכא מאן דפליג שאפי' בענין זה יכול לומר כן שאותו תנאי עצמו לא אמרו מתחילה אלא להשלים רצונו שהיה רוצה שלא ילך ועכשיו כיון שאינו חושש אם ילך אם לא ילך כבר נשלם רצונו עכ"ל. אף שמתחילת דברי הרשב"א דכתב דוקא בקיום מעשה שייך לומר כאלו נתקבלתי משמע לכאורה דסובר דיש חילוק בין קיום מעשה לבטול מעשה דאם אמר נכסי אסורין עליך אם לא תלך למקום פ' להשלים רצוני יכול לומר כאלו הלכת והשלים רצוני אבל אם אמר נכסי אסורי לך אם תלך למקום פ' והלך אינו יכול לומר כאלו לא הלכתי וכן משמע מפשטות הלשון מהרמ"א ביו"ד סי' רל"ב ס"כ דהביא שם דיעה הראשונה דיש חילוק בין קיום מעשה לבטול מעשה. והוא דעת הרשב"א ז"ל אבל באמת אינו כן דמסוף דברי הרשב"א דכתב כיון דאפי' היה מקבל ממנו היה יכול להחזיר לו. מוכח להדיא דס"ל דדוקא בדבר שבממון יכול לומר כאלו נתקבלתי אבל בשאר דברים אף בקיום מעשה אינו יכול לומר כאלו נתקבלתי ואזיל לשיטתי' דכתב בכתובות דדוקא בדבר שבממון מהני מחילה כאלו נתקבל אבל בשאר דברים לא. ע"כ נ"ל לפרש בדברי הרשב"א מה דכתב בקיום מעשה כוונתו היינו שידבר לשלטון בעדו או כה"ג דחשוב הנאת ממון כדאמרינן בקדושין לכך יכול למחול לו ולומר כאלו נתקבלתי כיון שזהו הנאת ממון אבל בשאר קיום מעשה דאין זה הנאת ממון אינו יכול למחול לו ולומר כאלו נתקבלתי ולפד"נ דגם כונת הרמ"א כמש"פ בדברי הרשב"א. אך צע"ק מה שסתם הדברים ביותר

והמתבאר מכל דברינו אלה משום דהרשב"א ז"ל ס"ל דדוקא בדבר שבממון מהני מחילה דהוי כאלו קבל והחזיר לו אבל בשארי דברים לא מהני מחילה כאלו נתקיים אף שהתנאי היה לטובתו ונראה דזהו גם דעת הרמב"ן לכך הוכרח לומר דלפי הגירסא שם ע"מ שאעבור מנגד פניך דהוה כמעכשיו ומ"מ פריך הגמרא דלמא פייס משום דיכול לבטל בכל התנאים אף שאינם לטובתה ברצוי דידה רק שמחלקים שזה