מלבושי יום טוב חלק א קכז

התנאי אא"כ מביא המוכר בעצמו ונותן ללוקח כו'. כתב הב"י וז"ל וכתב עוד הריטב"א התם ודאי בשנטלו לו קנין על זה ואמר אם אתה מביא לי עד ג' שנים אחזיר לך קרקע שלך ולא תהא מכירתך מכירה היא שנויה דאתה ולא יורשיך דאי באמירה בעלמא לאו כלום הוא ואפי' לדידי' נמי עכ"ל. וא"כ הרי הריטב"א בעצמו ג"כ מפרש כמ"ש דמיירי שהלוקח קבל עליו בקנין להחזיר לו הקרקע בחזרה אם יביא לו מעות עד ז"פ. ולפי"ז תמוהים מאד דברי הריטב"א שהובא בב"ה דהשיג על הרמ"ה. הא לפי"ז אין שום השגה עליו ואדרבה דבריו מוכרחין מאד. ואולי דהשגתו על הרמ"ה הי' מקודם שהיה סבר דהרמ"ה מפרש דברי הגמ' דב"מ כפי' כל המפרשים. אבל אח"כ דאסיק דהרמ"ה מפרש פי' אחר בדברי הגמרא לפי"ז גם הריטב"א הודה לדברי הרמ"ה. ובזה א"ש מה שהביא הב"י דברי הריטב"א בשם הרמ"ה ולא הביא כלל דהריטב"א השיג עליו. אבל לפי מש"כ ניחא א"כ לפי האמת אין כאן פלוגתא כלל לדינא בין הרמ"ה והריטב"א דאם התנה המלוה שאם לא תפרעני לז"פ תהא השדה קנויה לי מעכשיו ואח"כ מת אחד מהם ודאי דלא נתקיים בזה המכירה ויכולין היורשין ליתן המעות ולהוציא את הקרקע. ואם מת המלוה יכולין לפרוע להיורשין. אבל אם מכר מכירה גמורה אלא שהתחייב הלוקח שאם יתן לו המעות בחזרה תחזור לו המקח אז אם מת אחד מהם נתקיימה המכירה. וכן סובר התוס' בב"מ ד"ה לכשיהי' לי מעות החזירם לי אסור וכתבו שם וז"ל דלא כר' יהודא ולא דמי למשכנתא בלא נכייתא (לקמן סז:) דהכא אם לא יפדה אין זה מלוה אלא מכר אבל משכנתא יכולים לעולם לפדות או הוא או יורשיו אבל כאן נהי דהוא יכול לפדות יורשיו אין יכולים לפדות עכ"ל. ומ"מ נ"ל דגם התוס' מודים בעשה שדהו מכר והתנה המלוה אם לא תפרעני לז"פ תהא השדה קנויה לי מעכשיו דהיורשין יכולין לפדות והא דסובר ר' יהודא דזה הוה ג"כ צד אחד בריבית ומותר ומשכנתא בלא נכייתא אסור אע"ג דהכא יכולין גם היורשין לפדות דגם התם יש למעליותא מה שיש לו זמן קבוע דאח"כ א"א לפדות ואח"כ נשארת ביד הלוקח. אבל משכנתא אין לו זמן כלל. וכ"כ התוס' בערכין (לא.) ד"ה ור"י כו' יעו"ש

ולפי"ז נראה יותר לומר דגם לענין טענת אונס אין כאן פלוגתא בין הרמ"ה והריטב"א ואף אם התנה המלוה אם לא תפרעני לז"פ יהא השדה שלי מעכשיו מהני טענת אונם לכו"ע משום דאף דדעת המלוה שהתנה בסתם ודאי היה בכל אופן אף שאם יארע אונס להלוה מ"מ הא בעינן גם דעת המקנה והוא הלוה אמרינן דודאי דעת הלוה לא היה מסכים להקנות להמלוה אלא דוקא אם יעבור על התנאי ברצון וכיון שלא עבר על התנאי ברצון אלא מחמת אונס ע"כ לא נתקיים המכירה. וקושית האגודה מה שהקשה גבי בתי ע"ח תיפוק לי' מטעם אונס. ע"כ צריך ליישב דלא כמו שתירץ המג"א שהבאתי למעלה דהוא ע"כ מחלק בין שהתנה המלוה ובין שהתנה הלוה אלא צ"ל דגבי בתי ע"ח הוה כמו שמוכר לו על תנאי שאם אחזיר לך המעות לז"פ תהא המכירה בטלה מעכשיו לכך לא מהני טענת אונס בזה וגם הריטב"א מודה לזה דלא מהני טענת אונס לבטל המכירה כיון שלא נתקיים התנאי אף מחמת אונס המכירה קיימת דאונס רחמנא חייבי' לא אמרינן. ובאמת נפלאתי על דברי המג"א דמי הכריחו לומר דזה הוה כמו הלוהו על שדהו והתנה לפדותו תוך ג' שנים דתירץ זה לא יעלה אף לפי דעתו רק לפי דברי הרמ"ה כמש"ב. הא שפיר נוכל לומר דזה הוה כמו מוכר שדה ומתנה שאם יוחזר לו המעות תוך י"ב חודש תתבטל המכירה ותירוץ זה יעלה לכו"ע וכמש"כ. ועוד דלפע"ד א"א לומר כדברי האגודה והמג"א דזה דמי להלוה על שדהו והתנה עמו שאם לא יפרע לו המעות עד יב"ח יהא הבית חלוט לו מעכשיו. א"כ אמאי אמרינן שם בגיטין דאי נתינה בע"כ לא הוה נתינה איצטריך הלל לתקן לישכה אף בפניו הא במלוה כו"ע מודים דפרעון בע"כ הוה פרעון וכמו שמוכיח התוס' שם. וא"כ אמאי לא יכול לפרוע לו בע"כ ויתקיים התנאי וממילא יוחזר לו הבית

אח"כ ראיתי שמדברי התוס' שם אדרבה לכאורה יש להוכיח דפירשו כדבריהם דגבי בתי ע"ח דמי להלוהו על שדהו וס"ל דאי נתינה בע"כ לא הוה נתינה גם גבי הלוהו על שדהו לא מהני פרעון בע"כ דז"ל שם וא"ת בבתי ע"ח דהוה כפרעון החוב דעליו לקבל פשיטא דהוי פרעון כדקאמרינן הלוהו בישוב לא יחזיר לו במדבר משמע דבישוב יחזיר לו אפי' בע"כ כו'. וי"ל דוקא בעלמא פשיטא דהוי נתינה שאין המלוה מפסיד בקבלת הפרעון אבל הכא דע"י הפרעון צריך להחזיר הבית כו' עכ"ל. א"כ משמע מדבריהם דהם ס"ל דבע"ח הוה כמו הלוהו על שדהו ע"מ שאם לא תפרעני לז"פ יהא הבית חלוט לי מעכשיו מ"מ לא מהני פרעון בע"כ בזה משום דפרעון בע"כ לא מהני אלא דוקא במקום שאין המלוה מפסיד ע"י כך. וכן נראה מדברי הב"ח הביאו הש"ך שם ס"ק י"א. ומדברי האו"ת בסי' ע"ד ס"ד דהם מפרשים דברי התוס' כן אבל באמת לפע"ד הסברא תמוה מאד לומר דס"ל להתוס' דאם אחד הלוה על השדה או על המשכן והתנה עמו שאם לא יפרע לו לז"פ יהא השדה או המשכן חלוט לו. שלא יוכל לפרוע לו בע"כ אי אמרינן נתינה בע"כ לא הוה נתינה כיון דבכל מקום פרעון בע"כ גבי מלוה הוה פרעון א"כ אמאי לא יכול לפרוע לו בע"כ הא קיים התנאי כמו שהתנה עמו ועוד דמה שכתבו דע"י הפרעון צריך להחזיר הבית. לפי"ז אינו מדוקדק כלל כיון דכ"ז שלא עברו יב"ח עדיין לא נקנה לו הבית אלא כשיגיע היב"ח ולא יפרע לו אז יהא קנוי לו הבית למפרע א"כ לא שייך לישנא להחזיר. ע"כ נלפע"ד לפרש דברי התוס' דלא כדבריהם. וגם התוס' ס"ל דבתי ע"ח לא הוה כמו הלוהו על שדהו אלא הוה כמוכר על תנאי שאם יחזיר לו המעות תתבטל המכירה מעיקרא. מ"מ הקשו התוס' שפיר דאמאי לא מהני בזה פרעון בע"כ כמו בכל מקום כיון שעתה רוצה להחזיר לו המעות והוה המעות מלוה מעיקרא א"כ אמאי אינו יכול לפרוע לו בע"כ ותבעל המכירה מעיקרא וע"ז תירצו דוקא בעלמא הוה פרעון בע"כ פרעון. אבל הכא כיון דע"י הפרעון תתבטל עי"ז המכירה שכבר קנוי לו אמרינן דלא הוה פרעון ולא נפקע בזה הקנין שכבר קנוי לו. והטעם הוא דשאני פרעון החוב דעלמא דהוא רק סילוק השיעבוד בלבד או מה שהקנה לו אם לא אפרעך לז"פ בזה ודאי דיכול לסלקו אף בע"כ. אבל היכא דצריך ע"י הפרעון לבטל הקנין מה שקנוי לו כבר בזה לא מהני בע"כ. ועיין ברשב"א בחידושיו שם מה שמביא בשם התוס' לחלק בין פרעון החוב דמהני בע"כ וגבי בע"ח דלא מהני בע"כ. ונראה דגם כוונתו הוא כמש"ב אבל גבי מלוה ממש גם התוס' מודים דיכול לפרוע לו בע"כ אף שיגיע מזה הפסד להמלוה ולכך יכול לפרוע לו בתוך זמנו בפרוטרוט דינר דינר אע"ג דאית ליה תרעומות דאמר לו אפסדת לי מנה ומ"מ הוה פרעון כמו שפסק הטוש"ע שם ס"ד דלא כהאו"ת דכתב דהתוס' דגיטין חולק ע"ז

שוב מצאתי להדיא בתשו' הרשב"א בת"א סי' רכ"ט שהשיב באחד שלוה מעות על כרם ועשה שטר מכירה ע"ז אך התנה בתנאי שאם יחזיר לו המעות לז"פ יחזיר לו השטר מכירה. ואח"כ כשבא הזמן לא רצה המלוה לקבל המעות מיד הלוה ופסק כיון שלא קיים תנאו שהרי לא נתן אף שזה גרם המלוה במה שלא קיבל מ"מ המכירה קיימת דזה הוה כענין בית בבע"ח שגואל תוך שנים עשר חודש דודאי כל שמוכר בית בבע"ח הרי הוא כמתנה בפירוש שעל תנאי כן וכן הוא מוכר ואעפ"י שלא התנה כן בפירוש סתמא כפירושו אחר שחייבה התורה כן כו' וכבר שנינו שם שהיה נטמן יום שנים עשר חדש כדי שיהא חלוט לו כו' ע"כ. הרי מבואר להדיא בדברי הרשב"א כמש"פ דבע"ח הוה כמכירה על תנאי שיחזיר לו הבית לכשיחזור לו המעות ולכך לא מהני בזה נתינה בע"כ למ"ד לא שמה נתינה. אבל אם הלוהו על שדהו והתנה עמו אם לא יפרע לו לז"פ יהא השדה חלוט לו מעכשיו נראה ברור דמהני