מלבושי יום טוב חלק א קכג

הרא"ה מה שמחלק בין נאנס וקיים התנאי ובין נאנס וביטל התנאי דלדברי הרא"ה א"צ לחלק כלל מה שמחלק הר"ן בין גירושין לקדושין אלא דברי הירושלמי אפי שפיר בפשיטות דבזה הסברא גופא אם נאנס וביטל התנאי אי הוה כמו שנתקיים התנאי או לא פליגי ר"ל ור"י דר"ל ס"ל דגם בבטול התנאי כיון שלא קיים התנאי מחמת האונס הוה כמאן דעבד והוה כמו שקיים התנאי ור"י ס"ל שאף אם מחמת אונס לא קיים התנאי מ"מ הוה כמאן דלא עבד ולא קיים התנאי והלכה כר"י. ומדהוצרך הר"ן לחלק בין גירושין לקידושין משום דבקדושין בעינן גם דעתה לכך לא מהני טענת אונס דאונס מחייבא לא אמרינן אע"כ דס"ל כשיטת הגאון הנ"ל דנם בבטול התנאי אמרינן כיון שמחמת אונס נתבטל הוה כמו שנתקיים אי אמרינן יש אונם בגיטין כן נ"ל ברור דלא כהגאון בעל אבני מלואים בסי' ל"ח דכתב דהר"ן סובר כהרא"ה ז"ל

ועוד נ"ל לבאר בזה דלכך דחה הר"ן ראיית הרא"ה מהא דאיצטלית ומנתינה בע"כ משום דס"ל להר"ן דע"כ לא אמרינן דטענת אונס מהני דאף בבטול התנאי הוה כמו שנתקיים התנאי דוקא אם התנה המגרש תנאי שזה אינו טובתו כלל כגון ה"ז גיטך אם אבוא עד ז"פ אבל כשהתנה תנאי שהוא לטובתו בזה בודאי גם הר"ן מודה דלא מהני טענת אונס דבטול התנאי יהיה כמו קיום התנאי לדעת ר"י וכמו דגבי קדושין אמרינן לר"י כיון שהדבר תלוי בדעתה ע"כ אינה רוצה להתקדש לו אף שאירע לו אונס ולא אמרינן אונסא כמאן דעבד ה"ה גבי גט כיון שהוא התנה תנאי שהוא לטובתו ע"כ אמרינן דבדוקא התנה ולא איכפת לו כלל מה שאירע לה אונס ולא מהני טענת אונס דידה לבטל התנאי ובזה יתיישב מה שהקשה הגאון מהר"ם אלשקר בסי' ל"ב על הר"ן מדברי הירושלמי דפ' מי שאחזו דאמרינן התם להדיא דפלוגתא דר"י ור"ל גבי קדושין תלוי בפלוגתא דרבנן ורשב"ג בגיטין דרשב"ג ס"ל כל עכבה שאינה ממנה ה"ז גט ורבנן ס"ל דלא הוה נט אלמא דאין חילוק בין גיטין לקדושין וכתב הגאון הנ"ל וז"ל ואיכא למימר דהתם לאו דוכתה וכיון דהכא בקדושין דדוכתה לא קא מייתי הך עובדא דרב נחמן בר יצחק ולא כולה מילתא דרבנן ורשב"נ ש"מ דליתא להך מילתא ולא סמכינן אהך עובדא דרב נחמן לגבי קדושין כלל כו' עכ"ל וכן הגאון מהר"ש הלוי שהובא בתשו' ב"י על אה"ע שאלה ג' האריך לחלוק על דברי הר"ן דקדושין דהא הירושלמי מדמה להדיא גירושין לקדושין. וע"כ פי' דברי הירושלמי ע"ד שפירשתי לדברי הרא"ה דפליגי ר"י ור"ל בבטול התנאי מחמת אונס אי הוה כקיום התנאי או לא יעו"ש מה שהאריך הרבה בדברי הירושלמי הנ"ל. אבל, לפי מה שבארתי דהר"ן כיון דסובר דבטול התנאי מחמת אונם הוה כקיום התנאי ע"כ צריך ליישב קושית הרא"ה מהא דאיצטלית דיש חילוק בין תנאי שהוא לטובתו או לא א"כ אין כאן השנה על הר"ן כלל וא"ש דברי הירושלמי מה דתלה פלוגתא דרבנן ורשב"ג גבי גיטין בפלוגתא דר"י ור"ל גבי קדושין. וה"פ דכמו דגבי קדושין לא מהני טענת אונס דידי' לר"י כיון שהתנאי הוא לטובתה והא גבי קדושין בעינן גם דעתה אמרינן דלא איכפית לה באונס דידי' כמו כן גבי גירושין לא מהני טענת אונס שלה בתנאי שהתנה לטובתו. ולר"ל כמו דמהני הכא טענת אונם אע"ג דהתנאי שהתנה הוא לטובתה ובעינן גם דעתה מ"מ אמרינן דעל אופן שאירע לו אונס בודאי לא התנו מתחילה ולא הקפידו ע"ז לכך גבי גיטין נמי אמרינן לרשב"ג דהיכא דהעכבה אינה ממנה כגון מת האב או הבן ואפילו נחתכו דדיה כמו שהביא שם בירושלמי כיון דהיא אנוסה על קיום התנאי הוה גט דאמרינן דעל אופן כזה ודאי מתחילה לא הקפיד

ובזה נתיישב ג"כ מה שהקשו על דברי הר"ן שסותר דברי עצמו דבסוף פ' כל הגט הביא דבעל העיטור נסתפק אם יש אונס בקדושין או לא. ובקדושין הביא דברי הירושלמי דר"י ס"ל דאונסא כמאן דלא עביד ולא הוה קדושין כלל. ועיין בב"ש סי' ל"ח סק"א. אבל לפי מש"ב ניחא דהא דנסתפק הבעל העיטור אם יש אונס בקדושין או לא היינו דוקא בתנאי שזה לא לטובתה דהא הוא נסתפק באם נתן לה קדושין דאם לא באתי תוך ל' יום יהא בטלין הקדושין אבל לא לכונסה אז א"כ אין נ"מ לה כלל מביאתו ולא התנה עמה תנאי שזהו לטובתה לכך אמרינן כיון דמחמת אונס לא בא הוה כאלו נתקיים התנאי כמש"ב דס"ל דבטול התנאי מחמת אונס הוה כמו שנתקיים אבל נסתפק דאולי לא, מהני טענת אונס ולא הוה קדושין משום תקנת צנועות ופרוצות. אבל בקדושין מיירי הר"ן שהתנה תנאי שזה לטובתה שיבוא ויכנסה לז"פ לכך אם אירע לו אונס שלא יכול לקיים התנאי ואף באונס דלא שכיח כלל דאין בזה תקנת צנועות ופרוצות ס"ל לר"י דלא הוה קדושין. ודלא כדברי הגאון בעל אבני מלואים שכתב לישב דברי הר"ן דבגיטין מיירי שהתנה בשעת קדושין אם לא אבוא עד י"ב חודש יהא קדושין ואח"כ נתקיים התנאי ע"י אונס בזה שייך תקנת צנועות ופרוצות ובקדושין מיירי שהתנה תנאי אם אבוא תוך י"ב חודש ולא נתקיים התנאי מחמת אונס לכך פשיטא לי' דלא הוה קדושין אבל לפע"ד דבריו תמוהים מאד דמלבד מה שהוכחתי למעלה דהר"ן אין סובר כלל החלוק של הרא"ה בין קיום התנאי לבטול התנאי א"א לומר כלל לישב דברי הר"ן דהר"ן בגיטין מיירי שהתנה בשעת קדושין אם לא אבוא הא הר"ן הביא זאת בשם בעל העיטור ולשון הבעל העיטור הביא שם הבעל אבני מלואים בעצמו וגברא דקדיש על תנאי אי לא אתינא עד ז"פ ליבטלי קדושין ולא אתי א"כ מיירי להדיא בבטול התנאי ע"י אונס ע"כ נ"ל ברור לישב דברי הר"ן כמש"ב

וכן נ"ל לפרש דברי בעל העיטור באות ש' שהביא מעיקרא דברי הגאון שנסתפק אם יש אונס בקדושין. ואח"כ הביא דברי הירושלמי דפליג ר"י ור"ל דר"י ס"ל דלא הוה קדושין ור"ל ס"ל דהוה קדושין דמעיקרא הביא דברי הגאון שנסתפק היינו בתנאי שזהו שלא לטובתה. ואח"כ הביא דברי הירושלמי דפליגי ר"י ור"ל בתנאי שהוא לטובתה. אך זה קשה כיון דלא איפשטא הך ספיקא דריש כלה אם יש אונס בקדושין אמאי כתב הבעל העיטור באות ת' בדיני תנאים בדין ארבעה עשר וז"ל שלא יהא בו אונם שכל תנאי שאירע בו אונס התנאי בעל לבד מגיטין וקדושין עכ"ל. משם נראה לכאורה דס"ל לבעל העיטור דאיפשטא הך ספיקא דאין טענת אונס בקדושין כמו בגיטין משום תקנת צנועות ופרוצות וכן כתב הגאון מהר"ם אלשקר שם על דברי בעל העיטור דאע"ג דהכא לא איפשטא מ"מ איפשטא מהך דהירושלמי דאמר ר"י דאונסא כמאן דלא עביד אלמא דאין אונס בקידושין. אבל לפע"ד דבריו תמוהים מאד דאיך אפשר דאיפשטא מהך דירושלמי הא מבואר בירושלמי בגיטין דגם גבי ממון נמי ס"ל לר"י אונסא כמאן דלא עביד דהביא שם עובדא בחד בר נש דאקדים פריטין לאילפא כו' יעו"ש. ותלה דין זה בפלוגתא דר"י ור"ל אלמא דגם גבי ממון נמי ס"ל לר"י דאונסא כמאן דלא עביד. והא כל ספיקא דריש כלה הוא אם יש בקדושין תקנת צו"פ או דקדושין דמי לממון ויש בזה טענת אונס א"כ איך אפשר דאיפשטא מהך דירושלמי דאמר ר"י אונסא כמאן דלא עביד כיון דהתם אף גבי ממון נמי הוה אונסא כמאן דלא עביד. ע"כ נ"ל יותר לדחוק בדברי בעל העיטור בהא דכתב לבד מגיטין וקדושין כוונתו הוא דבגיטין ודאי אין טענת אונס ובקדושין הוה ספיקא וסמך על מה שביאר מקודם באות ש' ואח"כ באות ק' ששם מביא ג"כ הך ספיקא דריש כלה. וכן מבואר בדברי הר"ן בגיטין דלא איפשטא לבעל העיטור הך ספיקא. וכן גם הה"מ בה"ג פ"ט ה"ז הביא בסתמא דברי הבעל העיטור בשם הריש כלה דנסתפק לי' אם יש אונס בקדושין או לא ולא איפשט אלמא דפי' בדברי הבעל העיטור כמש"כ. וגם מדברי הה"מ מוכח דסובר דלא כשיטת הרא"ה הנ"ל. אלא כשיטת הגאון הנ"ל והר"ן דאף אם נתבטל התנאי מחמת אונס נמי חשיב כנתקיים אם לא בתנאי שהתנה לטובתה וכמש"כ וכן נראה מדברי התשב"ץ ח"ר סי' צ"ה דאין חילוק גבי גיטין בין קיום התנאי לבטול התנאי ע"י אונס יעו"ש: