מלבושי יום טוב חלק א קכב

דאלו ר' יוסי אפי' בלאחר מיתה אית לי' ורבותינו לית להו היכא דתלי במיתה משום דגלה אדעתי' דלא ניחא לי' דתחול מחיים ולא עביד אלא כי היכי דלא תפול קמי יבם עד דאמר מעכשיו בפי' דהא אם מתי משמע בלאחר מיתה כל אימת דלא אמר לה מעכשיו ואפשר דלא מהני בי' זמנו של שטר אבל היכא דלא תלי במיתה כגון אם לא באתי מכאן ועד י"ב חודש אית להו זמנו של שטר מוכיח עליו עכ"ל וכן כתב שם הרא"ה וכן הרשב"א הסכים לזה התירוץ וקלסי'. עיין בש"מ שהביא דבריהם ז"ל ונראה דגם הר"ן כיוון לדבריהם ז"ל ומ"ש שם וז"ל ותמהני [ונראה דצ"ל ותמוה] הך מתני' יתירתא היא דתרי גווני דידה מאם מתי אינו גט ומעכשיו אם מתי ה"ז גט דתנא לעיל שמעינן להו כו' עכ"ל נ"ל דכוונתו דאף לפי מאי דקיי"ל כרבא דאין אונס בגיטין מ"מ לפי האמת אא"ל דהמתני' דאם לא באתי אתי לאשמעינן כהס"ד דהגמרא דמת הוא דאינו גט הא חלה ה"ז גט כיון דאפשר למידחי דה"ה חלה נמי אינו גט ובמת ה"א כיון דלא ניחא לי' דתפול קמי יבם ה"א דהוה גט וא"כ חלה אין רבותא יותר ממיתה וע"כ צ"ל דאשמעינן לאפוקי מרבותינו דלא אמרינן זמנו של שטר מוכיח עליו וע"ז קשה הא מרישא שמעת מינה דאי אמרינן זמנו של שטר מוכיח עליו הא אף במתי נמי הוה גט וע"ז מתרץ הר"ן נ"ל [צ"ל ונראה] דסד"א דנהי דאם מתי כלאחר מיתה משמע [ר"ל ולא אמרינן בזה זמנו של שטר מוכיח עליו ולא הוה כאומר מעכשיו ואם מתי] ה"מ היכא דתלה במיתה דכיון דלא מגרש לה אלא כי היכא דלא תפול קמי יבם אף הוא אינו רוצה שיחול גיטא אלא לאחר מיתה דסבר הוא דיש גט לאחר מיתה אבל הכא דתלה באם לא באתי סד"א דמעכשיו משמע [ר"ל ובזה גם רבנן מודה דאמרינן זמנו של שטר מוכיח עליו] קמ"ל כו' פי' דגם בזה פליגי רבנן וכן צריך לפרש התירוץ השני של הר"ן על דרך זה והמעיין שם היטיב בדברי הר"ן מה דכתב ובהכי מיתרצא לי לישנא דנקט אביי בגמ' הכל מודים כל היכא דאמר לכשתצא חמה מנרתקה כו' יראה להדיא דכוונת הר"ן הוא דמאי דהוה ס"ד דמעכשיו קאמר הוא מטעם דהוה אמרינן זמנו של שטר מוכיח עליו ובזה גם רבנן מודים ופירושי בדברי הר"ן הוא פירוש ברור. אמנם בזה נראה דהר"ן סובר דלא כדברי הרמב"ן והרשב"א בכתובות דהם פירשו דלפי האמת לא הורו רבותינו כר' יוסי דאמרינן זמנו של שטר מוכיח עליו אלא דוקא גבי תנאי אם לא באתי אבל גבי אם מתי לא ס"ל כר' יוסי: אבל הר"ן ס"ל כשיטת הרא"ה דפי' דהמתני' אתי לאשמעינן דלא ליתי לחלק בזה אבל לפי האמת אין חילוק: סימן ב

שאלה אם אחד נתן גט לאשתו ואמר לה ה"ז גיטך אם אבוא לביתי מכאן ועד י"ב חודש ואח"כ נאנס שלא היה יכול לבוא אם הוה גט כיון שלא בא מחמת האונס הוה כאלו נתקיים התנאי או לא. ואם יש חילוק בזה בין אונס דשכיח ולא שכיח ובין דלא שכיח כלל

תשובה הנה בזה איכא פלוגתא דרבוותא כאשר אבאר בס"ד דהנה הרא"ה ז"ל בחידושיו (הביאו הש"מ ריש כתובות) כתב דאם אמר ה"ז גיטך אם באתי מכאן ועד י"ב חודש ונאנס ולא בא לא הוה גיטא בכל אונס אף לפי מאן דס"ל דיש אונס בגיטין דכיון דמ"מ לא נתקיים התנאי שהתנה בזה קיום הגט והביא ראיה לזה מאיצטלית דפ' מי שאחזו מעשה בצידן באחד שאמר לאשתו ה"ז גיטך ע"מ שתתן לי איצטלתי ואבדה איצטלתו ואמרו חכמים דאינה נותנת לו את דמיה. דאיצטלית דוקא קאמר ואמאי תיפוק לי' דאנוסה היא ולמ"ד דיש טענת אונס בגיטין הוה לן למימר התם דהרי הוא כאלו נתקיים התנאי וראי' לזה ג"כ מנתינת בע"כ למ"ד לא שמה נתינה ובטלה גיטה דמ"מ הרי לא נתקיים התנאי עכ"ד וכן כתב הריטב"א וז"ל אמר רבא ולענין גיטין אינו כן כלומר שאין הבעל יכול לטעון טענת אונס לבטל את הגט שאם נתן על תנאי ונתקיים התנאי אעפ"י שמחמת אונס נתקיים הרי הוא גט.: ולאפוקי אם לא נתקיים התנאי כי אעפ"י שמחמת אונס לא נתקיים אין הגט גט דסוף סוף לא נתקיים התנאי וזה ברור עכ"ל וכן כתב המ"ל בה' מכירה פי"א ה"א בשם תשו' מהר"ם אלשקר דהביא כן בשם הריב"ש דבבטול התנאי אף שנתבטל באונס לא שייך לומר דלא יחשב ביטול כיון שהיה באונס דהא כיון שנתבטל אף שהיה באונס אין כאן גט

אבל ראיתי להגאונים הקדמונים דסברי דגם בביטול התנאי כיון שנתבטל מחמת אונס הוה כאלו נתקיים התנאי רק שיש בזה תקנת צנועות ופרוצות דהנה בעל העיטור באות ק' כתב וז"ל וגברא דקדיש על תנאי אי לא אתינא עד ז"פ ליבטלי קדושין ולא אתי בעו מן קמי' רב שמואל ריש כלה אי יש אונס בקדושין עכ"ל ובש"מ שם מביא זאת ומבואר שם יותר וז"ל מיבעיא ליה לרבה ז"ל [הוא הריש כלה כמבואר בס' העיטור] אם נתן קידושין ואמר לה אם באתי מכאן ועד ל' יום ונאנס ולא בא דאיכא נמי טעמא דצנועות ופרוצות זימנין דלא אנוס ולא נתקיים התנאי ואינה מקודשת וסברה אנוס והרי הוא כאלו בא וקדושיו קדושין ומעגנא ויתבה א"נ זימנין דאניס וקדושיו קדושין ואמרה לא אנוס ולא נתקיים התנאי ואזלה ומינסבא אי אפקעינהו רבנן לקדושין בכה"ג או דלמא מלתא דלא שכיח הוא בקדושין ולא תקינו עכ"ל. הרי חזינן דעד כאן לא נסתפק הריש כלה אם תקנו חכמים גם גבי קדושין דאין אונס משום תקנת צנועות ופרוצות או לא אבל זה ס"ל ברור דאין חילוק בין בטול התנאי לקיום התנאי דגם בבטול התנאי אמרינן כיון דנתבטל מחמת אונס הוה כאלו נתקיים התנאי רק דגבי גיטין פשיטא לי' להריש כלה דגם בבטול התנאי לא מהני טענת אונס משום תקנות צנועות ופרוצות אבל אי לאו משום תקנה אמרינן דיש טענת אונס והוה כאלו נתקיים התנאי א"כ לפי"ז גם בבטול התנאי יש חילוק בין אונס דשכיח ולא שכיח ובין אונס דלא שכיח כלל ויוצא לנו דאם התנה אם באתי תוך י"ב חודש יהא גט ולא בא מחמת אונס אם הוא אונס דשכיח ולא שכיח איכא תקנת צנועות ופרוצות דפרוצות אמרה דאניס לכך לא בא ואזלא ומינסבא והצנועות אע"ג דאנוס אמרה דלא אניס ומעגנא ויתבה. לכך תקנו דלא להוי טענת אונס גם בזה ולא הוה גט ואף שקידשה אחר לא מהני משום שאפקעינהו רבנן לקדושי' מיני' אבל באונס דלא שכיח כלל הוה גט אע"ג דלא בא והוה כאלו נתקיים התנאי דאמרינן דהתנאי שלו היה רק אם לא יבוא לביתו ברצון עצמו אז יתבטל הגט אבל כיון דהיה אנוס על ביאתו לביתו א"כ לא נתבטל הגט והוה כנתקיים

ולפע"ד נראה דגם הר"ן עומד בשיטת הגאון הנ"ל דהנה בפ' האומר כתב וז"ל ולענין מקדש על תנאי ונאנס ולא קיים התנאי מצאתי שנחלקו בה בירושלמי בפרקין ר' אבוה בשם ר' יוחנן סבר הסמפון כך הוא אנא פלן בר פלן מקדש לך אנת פלונית ברת פלן ע"מ ליתן לך מקמת פלן כלומר ממון פלוני שנקרא יקום לפי שמעמיד אדם על רגליו ואכנסיך ליום פלן דאי אתא יום פלן ולא כנסתיך לא יהוי לי עלך כלום אירע לו אונס ר' יוחנן אמר אונסא כמאן דלא עבד רשב"ל אמר אונסא כמאן דעבד כו' ומשמע לי דבהא פליגי רשב"ל מדמה לה למגרש ומתנה אם לא באתי דכי פסקי' מברא שמי' מתיא אי לאו משום תקנתי' שהתקינו שלא יהא אונס בגיטין כדאיתא בריש כתובות וה"נ אונסא כמאן דעבד ור' יוחנן סבר דלא דמי דהתם שאין הדבר תלוי אלא בו אינו גומר לגרש אלא אם יעבור על תנאי ברצון אבל באונס לא אבל הכא שהאשה אינה מתקדשת אלא מדעתה הרי אינה מסכמת בקדושיו אא"כ יקיים תנאו אבל כל שלא נתקיים אעפ"י שנאנס אינה מתרצה בקדושיו כו' עכ"ל והמעיין בדברי הר"ן יראה להדיא דהר"ן פליג על שיטת