מלבי"ם באור המילות על תהילים עב

משפטיך, וצדקתך. המשפט הוא בין אדם לחברו והצדקה בין אדם למקום, כמ"ש ישעיה (א' כ"א):

בצדק, במשפט. המשפט הוא לפי הנימוס הקבוע והצדק ישקיף על הענין והזמן והנדונים ולא ישקיף על הנימוס בהחלט רק יעשה לפנים משורת הדין (ישעיה שם):

בצדקה. צדקת המעשים (כנ"ל א') ושיעורו ישאו הרים וגבעות שלום לעם ובצדקה:

עני, אביון. האביון אין לו מאומה, ומקבל צדקה כמ"ש בכ"מ:

גז. עשב הגזוז:

רביבים. המטר הדק:

זרזיף. נטיפה והזלה, ובדברי חז"ל מטא זרזיפא דמיא על רישיה:

ציים. שוכני המדבר:

ישיבו. פעם אחר פעם וכן והשיב למלך ישראל מאה אלף כרים (מ"ב ג'):

מתוך. היא המרמה הצפונה, וחמס הוא הגלוי ויגאל בא על גאולת קרובים כנ"ל (ס"ט י"ט):

פסת. פשיון של בר, כמו אם פשה תפשה, מעיר שם המין, מן הערים יציצו אנשים כעשב הארץ:

ינון. פעל משם נין ונכד:

יאשרוהו. יחשבו אותו למאושר והאושר בא תמיד על ההצלחה הנפשיית: