מלבי"ם באור המילות על תהילים קיח

אראה בשונאי. ראיה הנקשר עם ב' מורה ראית בזיון בכ"מ:

לחסות, מבטוח. החסיון הוא בפועל, אחסה בסתר פניך, והבטחון הוא בטחון בלב:

בשם ה'. נקשר עם סבבוני:

אמילם. הפעיל משורש מול, אכריתם:

סבוני גם סבבוני. במקום שלא נבלע אות הכפל בדגש מורה על חוזק הפעולה, כמ"ש במק"א, וע"ז מוסיף סבבוני:

דעכו. מבנין שלא נזכר שם פועלו, מענין ידעך נרו באישון חשך:

(טו-טז) עושה. הראשון על אסיפת החיל, והשני על הנצחון, שמלת עושה בא על שתי אלה:

נפלאת. התי"ו תמורת ה"א, כמו וחטאת עמך (שמות ה'):

נגילה ונשמחה. הגיל על דבר חדש והוא בעת התשועה, והשמחה היא תמידית אח"כ (כנ"ל כ"ב ב'):

חג. קרבן חגיגה:

ואודך, ארוממך. עי' ישעיה (כ"ה א'):