מלבי"ם באור המילות על תהילים קי

נדבות. מציין נדבת הלוחמים כעצם מופשט, הנדבות הם העם שלך, ור"ל נדבת העם וחפצם למלחמה הוא החיל ועם המלחמה:

בהדרי. מקובץ מן הדר:

מרחם משחר. מרחם של השחר, מציין את השחר כיולד ומוציא את הטל מרחמו, ובמובן התאומיי מורה השחר תחלת זריחת שמשו והצלחתו שאז נולד טל ילדותו:

כהן על דברתי. כהן על כהן על ההיכל והדביר:

מלא. ענין כריתה, כמו בלא יומו תמלא, התמלא בשכות עורו, לכרות הגויות, ויל"פ העיר שהיא מלאה גויות:

ישתה. מוסב על ראש שבסוף הפסוק מנחל בדרך ישתה [ראש] על כן ירים: