מלבי"ם באור המילות על משלי כג

שכין , ידוע, בלועך בלחייך בעל נפש, בעל תאוה, כמו כי תאוה נפשך לאכול בשר:

התעיף . פעל, משם עפעף, הסוגר את העין:

שער . שם. מענין תאנים השוערות, דבר מאוס ומזיק:

כסיל . הוא הנלוז מחקי החכמה מפני תאותו כמ"ש בכ"מ.

לשכל , הבדלו מן בינה למעלה (כ"א ט"ז) שהשכל הוא כח חד שבו יעבור על דברים שאין הבינה שולטת, ובו יבין גם חקי החכמה, וע"כ נמצא ומשכילים בכל חכמה (דניאל א׳:ד׳) ולא נמצא לשון בינו חכמה:

למוסר, לאמרי דעת . עמ"ש (א' ב') על לדעת חכמה ומוסר:

חכם לבך . גדר לב חכם התבאר (י' ח') , שהוא שציורי החכמה מושלים בלבו, ולבו מלא מהם:

ותעלוזנה , פעל עלז מורה הריקוד מחמת רוב השמחה (ישעיה ה' ).

מישרים . עי' גדרו למעלה (א' ג' ), שפתיך , מורה על הדעת, כנ"ל (י' כ' ):

יקנא . קנאה שאחריו ב' מורה שרוצה להיות כמוהו (ישעיה י"א ):

אחרית . מורה על האושר האחרון (ירמיה כ"ט ).

תקותך . הבדלו מן יחול למעלה (י' כ"ח ):

ואשר , פעל זה בא על ההולך בדרך האושר הנפשיי, ופי' ואשר את לבך . בדרך:

חכמה, ומוסר . עמ"ש למעלה (א' ב') , על לדעת חכמה ומוסר:

(כד-כה) צדיק, חכם . הבדלם למעלה (י"א ).

אבי, ויולד , האב והאם יאמר גם על האומן ומגדל, ולכן פרט כ"פ ותפשו בו אביו ואמו יולדיו, אמך אשר ילדתך.

יגיל, ושמח . השמחה היא תמידית והגיל על דבר מתחדש (ישעיה ט' ב' ):

אבוי . שרשו אבה, התאוה והחפץ.

שיח הוא הדבור הנפלט בלא שכל (איוב ז' ):

יין, ממסך . ישעיה (ה' כ"ב ):

עינו . מראיתו, כמו והנה הנגע עמד בעיניו:

יפריש . פעל משם פרש, שמורה על הצואה, כמו וקרבו ופרשו, מין נחש שהפרש שלו ארסי וע"כ נקרא צפע, מלשון צפיעי הבקר, וכן ביציו מזיקים, כמ"ש ביצי צפעוני בקעו:

זרות . נשים זרות:

הלמוני . הוא יותר מהכאה: