מקום שנהגו רסד

ראינו אינה ראיה מ"מ מצאתי למהריק"ש בהגהותיו דכתב וז"ל ואנו לא ראינו מימינו ולא מימי רבותינו כתובת ב"ד בזמן הזה עכ"ל. ודברי הגאונים הנזכרים בטור סקי"א הם קלורית לעין דכל הטעם של תקנה זו כדי שיקפוץ אדם ויתן לבתו כבנו והיום הלואי שיתן לבנו כבתו ועיין באורך בזה בס' לב מבין דקמ"ו ושם דקמ"ח כתב דבקושטא ואגפיה לא נהגו בה: כאן שנ'ה דררא דממונא

א' נהגו מימות עולם בפה העירה בכל יום שני וחמישי מתקבצין תלתא דב"ד בבית מדרש אחד המיוחד לזה ודנין עד חצי היום משא"כ בשאר הימים כ"א יושב בביתו ואם בא דין לפניו דן אותו. איברא דבמשנה יהיב טעמא לבתולה שנשאת ביום רביעי לפי שפעמים בשבת ב"ד יושבים וכו' בב' וחמישי אלא שאינו מוכרח משם דדוקא בב' וה' הוא דיושבין ואם כל יום ויום הנה מה טוב וכן מוכח מלשון הש"ס שם ד"ג ע"א דקאמר אי איכא האידנא ב"ד קבועים כקודם תקנת עזרא וכו' וכו' הרי אע"ג דתקנת עזרא היא וכמבואר נמי בקמא דפ"ב ע"א לא פשטא בכל העולם וכן מוכח מלשון מרן א"ה סי' ס"ב וכן נראה ממה שלא הביא דין זה בח"מ ס"ה מוכח דבכל יום נמי דנין אם ירצו ומ"מ מהיות טוב וכו' אע"פי שלא ראיתי מנהג זה בשאר מקומות אלא דבע"ש ועי"ט מדינא אין דנין ואפילו אם הזמינו חבירו לדין אל יחוש לו ואפילו אם באו מאליהן איסורא איכא לדונם ועיין מ"ש ערך השלחן ז"ל ס"ל בזה ע"ד החיד"א בבר"י ז"ל שם. ודע דבז"הק ח"ב דקכ"ב מבואר דאסור לב"ד שיאכלו קודם שידונו ומפיק לה מקרא דלא תאכלו על הדם וסיים האי בממונא כ"ש בד"נ ע"כ. והרואה יראה דלפי הפשט ליתה להאי רק בד"נ. וכעת לא ראיתי מי שהעיר על זה. האמנם ראה ראותי למורי הרב הגדול אחד היה אברהם רב כהנא זלה"ה דבכל יום מביא עמו כסנין אחד ומניחו לפניו עד שידון דין אחד ראשון ויצאו מלפניו אותן הבע"ד ואז היה אוכל הכסנין ההוא ונרא' דכוונתו כדי לצאת י"ח זו"הק

ב' תקיעת כף שמעתי מהב"ד שקדם דמדין קנין נגעו בה ולא מדין שבועה דכן סבור מור"ם ספ"ז סל"ד דמדין שבועה נגעו בה ונ"מ שאי מדין שבועה אם כפר הלה אין מחייבין אותו שבועה שכן הוא שבכל דבר שאם יודה לו לא מתחייב ממון אינו מתחייב שבועה אם כפר בו ואם מדין קנין יתחייב שבועה כמ"ש מהרי"ך הביאו המט"ש ח"ב סר"א בהג"הט אות ג' והזכ"ל ח"א בסוף הס' וקנייה זו דאשטימותא כתבה מרן בי"ד סרל"ט ובח"מ סר"א והוי כקנין סודר כמ"ש הרא"ש כלל י"ב ס"ג ובס' חוט השני ס"ד וכתב הרב משכנות הרועים הנד"מ באות תי"ו רכ"ה מנהג ברוב העולם ושם אסיק דמ"מ לא עדיף מקנין סודר דקי"ל בו דכל שעסוקין באותו ענין יכול לחזור בו וכ"ע שם דהיינו דוקא בידו הימנית ואם עשה ת"ך בידו השמאלית ואמר משטה הייתי בך דנאמן בשבועה משום דכ"ע ידעי דאין יד שמאל גומרת ההקנאה וסיים שצריך להתיישב בדבר. דהן אמת דכן מוכח מהרב חוות יאיר בהשמטות דרס"ט דבידו. השמאלית לא מהני אע"ג דהרב מטעם שבועה הוא דקאמר כדמוכח בעיקר תשובה ששם מ"מ מינה יש ללמוד דקנין אשטימותא ומ"מ כ"ז הוא במטלטלי דשכיחי אבל בקרקע לא כמ"ש מהרי"ך ח"א סט"ו הביאו הזכ"ל הנז"ל והחק"ל ח"א מח"מ סד"ן ושם מבואר היינו דוקא בשכירות קרקע אבל לא בשכירות בתים

ג' נהגו בענין המס מקדם קדמתה לימים ראשונים שהוא סך קצוב על כל הקהל והקהל עושים עריכה ע"י ג' חבורות ובכל חבורה וחבורה יש מהם מכל בעלי אומניות וכל חבורה יושבת לבד ועושה פנקס בפני עצמה ואח"כ מראים אותם הפנקסים לטובי העיר וכשרואים כשיש הפרש באיזה אחד דרך משל ראובן נכתב בחבורה אחת בסך עשרה וחבורה אחת בסך ט"ו וחבורה אחת בעשרים מערבים כל הג' חשבונות הנז' ועושים עליו שליש מהסכים הנז' ויש להם סמך בזה ממ"ש מרן ח"מ סק"ג ס"ב בשומת קרקע מהמלוה ללוה שאם אחד אומר במנה ואחד אומר בשמונים ואחד אומר בק"ך נידון במנה וכו' שהוא שליש הסכים הנז' יע"ש ואחר כל זה מראין הפנקסים הנז' להב"ד הזמון ואם נרא' להם איזה טעות על איזה אדם גורעין או מוסיפין. והנה בעת'ה שבאה מלכות קושטא לפה מתא יע"א והם מבקשים כסף גולגולתא הנקרא כרגא דמלכא ויש בו ג' מעלות כנודע ובשנה ראשונה שקבעו זה צוחתי ככרוכייא עם הקהל ואמרתי שצריך לעשות עריכה כמתחילה כנ"ל ולא הקשיבו אלי ולא הטו את אזנם והיו מסדרים כסף גולגלתה זה בשלשה חבורות כנ"ל והוסיפו על השמועה שמי שהוא בחור לימים ראשונים לא היו גובין ממנו כלל ועכשיו גובין מהכל אלא שהם מעריכין כך העשיר לא ירבה מסך תשעים גרוש תורכי והבינוני ששים והעני שאינו עני כ"כ שלשים והעני ט"ו. וכפי הסך ההוא שעלה בשנה ראשונה כך רוצים המלכות בכל שנה ושנה ולפי שיש חברת הקברים שאין גובין מהם כלל ע"פי תקנת הקדמונים וכן הת"ח שפטורים מדין תורה וכן העניים המחזרים על הפתחים עדין חסר מהסך ההוא שעלה באותה שנה ומה שחסר מהסך ההוא עושים אותו עריכה על כל הקהל ע"פי מדרגות הגבייה שנתנו מתחילה והן בעון אחס'ור דרי ונתחכמו יותר לסייע במס הנז' שעשו גאבילה חדשה על הבשר יותר ממה שהיה והתוספת הזה נגבה בפני עצמו לסיוע הנז' ובאותו פרק גליתי את דעתי להם שזה אינו מן הדין כיון שהת"ח פטור מזה וכן חברת הקברים והעניים וכן האורחים שכל שפטורים מן המס כמ"ש כנ"הג סקנ"ו הג"הט מאות ח"י ואילך כל אלו קונים הבשר בערך שמוכרים לכל אדם שבערך ההוא בכללו יש הגאבילה הנז' ונמצא שכל הנז' שהם פטורים מן המס הם פורעים על החייבים במס עיין בכנ"הג סקס"ג הג"הט אות ק"ג ובתשובתו בבעי חיי ח"ב סח"ן וכן בשאלה שבס"ס מזמור לדוד וכן בספר כתר תורה למהר"ש די אבילא ד"ט ע"ב מ"ש דברים הראויים אליו יעו"ש ולא עוד אלא שרוב הגאבילה הנ"ל מרויח אותה הקצב כנודע וקמי שמיא גליא כי כמה פעמים דברתי ע"ז פעמים קשות ופעמים רכות ואני את נפשי הצלתי ודי בזה וה' הטוב יכפר בעד: