מקום שנהגו רנד

סברת הערוך שהביא הטור סימן תקצ"ב והוא דלא כהרמב"ם והטור ומרן שם בש"ע ומה שתמה הכנ"הג שאיך תוקעין בלחש עיין לה' ב"ד דק"ח ע"ג מה שיישב בטוב טעם ועין רואה בע"הק צפת תוב"ב דהוא אתריה דמרן ז"ל ואפילו בבית מדרשו הנקרא על שמו דמתפללין שם עושין כבעל הערוך לתקוע בלחש ואין לתמוה ע"ז שבודאי מנהג קדום הוא קודם שבא מרן למעון הקדוש ההוא כמ"ש הרב חיד"א בח"ש ח"ב סל"ה באמירת התחנונים אחר סוכות שלדעת מרן אומרים והוא דלא כמו דנהגו שם ומייתי כן דהוא ממ"ש מהרמ"ג ס"ז וסי' קכ"ב על תיבת בנפשיכי בגט שנוהגין שם דלא כמרן מחמת דהוא מנהג קדום שם וכן הביא הרב חיד"א שם ממנהגם שם דעושין שני כוסות בז' ברכות של חתן בבר"המז והוא דלא כמ"ש בש"ע סס"ב די"א בתרא דקי"ל כוותה דאין צריך אלא כוס אחד ע"כ. ואני הדל מוסיף עוד ממה דאומרין שם ברכו בקדיש בתרא של שחרית של שבת וי"ט והוא דלא כמ"ש בש"ע סקל"ג וסרפ"ז דאין לאומרו וכן בשנוי מקום דאבל בשבת וי"ט כתב מרן סשצ"ג דאין עושין כן ועיין מ"ש עליו הרדב"ז ח"ב סתרס"ב ועין רואה בארץ הצבי וגם באתריה דמר צפת תובב"א משנה האבל מקומו בשבת ויש מקום בב"ה מיוחד לזה ולא עוד אלא דכל בני ב"ה באים אצלו כתות כתות דהיינו כת הראשונה בא אצלו מתחילת התפילה עד ה' מלך ואז כשעומדין הקהל בה' מלך הולכת לה כת הא' מאצלו למקומם הקבוע להם בב"ה ואז באה כת הב' לישב אצלו עד ברוך שאמר וכשעומדין הקהל לב"ש הולכת לה כת ב' למקומה ובאה כת ג' לישב אצלו עד ויברך דוד ואז הולכת זו ובאה כת אחרת אצל עד עומדם לתפילת י"ח באופן שלא ישאר מהקהל שלא בא אצלו והכתות הנז' החשוב שבב"ה קודם ובודאי שהיה זה מנהג קדום בע"הק הנ"ל קודם שנראה בכבודו מרן ז"ל שם

ב' נהגו בערב י"ה להוליך נרות לב"ה כפי מספר הגברים אפילו על המת שמת לו וכמ"ש מור"ם סת"רי אך בענין הכפרות באשמורת או בזמן אחר לא נהגו בזה כמותו אלא אחד מעיר ושנים ממשפחה זולת שוחטין כדי לאכול ומתחילין לשחוט בליל ערב י"ה בתחילת הלילה ולא ידעתי למה לא נקטי כמור"ם בסתר"ד שכתב שהוא מהגאונים וכ"כ אותו רבים מן האחרונים וכו' ואין לשנות כי הוא מנהג ותיקין וכו' יעו"ש ואלו בנרות נקטי כוותיה

ג' בי"ה לא נהגו לומר ס' קדושה ממהר"י הלוי ז"ל הנדפס בכל המחזורים ואינו מחמת שלא רצו להפסיק בתוך החזרה שהרי הם מפסיקין בבקשות דקודם נשמת ויוצר אלא שאנו בעוניינו מקרוב בטלנו זה להניחם עד אחר קדיש תתקבל ועין רואה בע"הק צפת ת"ו שאין מפסיקין בשום הפסק מתחילת ב"ש זולתי בזה עיין להרב חות יאיר סי' רל"ח דקכ"ב שכתב שבחזרת ש"ץ אין להקפיד ועיין להרדב"ז ח"ג סי' תקל"ב וכשאני לעצמי בב"ה שאני מתפלל שם זה למעלה מעשרים שנה שאני אומרה ואני אומר למי שיבא אחרי בב"ה הנקראת לישיבה ורוצה לבטלם עונו ישא ודינו עם הרב המחבר מהר"י הלוי זיע"א

ד' בי"ה ובת"ץ על כל צרה שלא תבוא וכן במשמרת ר"ח אחר שאומר הש"ץ ה' ה' אל רחום וחנון וכו' עונים אחריו הקהל בז"הל בעבור כבוד שמך המצא לנו רחום וחנון למענך רחם נא ע"כ וחוזר ואומר אותה הש"ץ אלא דבי"ה במוסף מוסיפין לומר רחם נא סלח נא ובמנחה רחם נא סלח נא מחול נא ובנעילה רחם נא סלח נא כפר נא ועל סדר זה חוזר הש"ץ כשאומרה ולא ידעתי טעם לזה וטעם לשנוי זה. ובע"הק צפת ת"ו באמירת רחמנא בנעילה במקום שעונין הקהל ב"ו עונין אמן בלבד וכ"ה בהושע"ר וכן שמעתי מהרב אבר"ך זלה"ה שכן ראה להרב חיד"א בעו"בי ליוורנו בהושע"ר וצריך לדעת דבשלמא בהושע"ר ניחא משום שלא אמרנו תחנונים מיום מוצאי י"ה ואילך אבל בנעילה למה הרי אנו אומרים בה ג"פ ויעבור בפועל: אישו'ר מוסיף. את חג האסיף

א' את שיש בה ידיעה מאנה הנחם נפשי במצות ד' מינים בפה מתא יע"א שנמסרו לע"ה לקנותם ולמכור אותם לב"ב חוץ מהערבה שהיא ביד הצבור ובפרט בפרי עץ הדר שהולכין ב"ב וקונים פירות האילן מהבעלים ובאין ומוכרין אותם לדעתם ושתים רעות יש בזה מלבד שאיזה ב"ב נמצא להם אתרוג נאה ומשובח ולהחכם היותר שבעיר לא נמצא לו כן וזאת שנית שהם נעשים חכמים לדעתן לפסול איזה אתרוגים דהם כשרים לפי הדין כדי לייקר את השער למכור אותו היותר מהודר בדמים יקרים ועיין להמבי"ט ח"ב סי' מ"ט והובא בכנ"הג סי' תרמ"ח ובכל תפוצות ישראל ששמענו וראינו שכל מי שמביא אתרוגים מביאם לידי המו"ץ ומורה לו איזה כשר ואיזה פסול וממילא לוקח לו ולת"ח שבעיר בדמים וכן כפות תמרים שמביאים מכפר קרוב לעיר שהולכין בני הכפר לדקל ש"ג וחותכין שלא ברשות הגוי ויש כאן משום גזל וכמה פעמים דברתי ע"ז וההי"ב: את אשר יקרא. הושענא רבה ושמחת תורה

א' בערב הושע"ר שנהגו ללמוד שמו"ת בב"הכנ בקיבוץ עם כנודע אם חל ערב הושע"ר בשבת לפי מ"ש הרב חיד"א בס' ככר לאדן דקנ"ז מהמקובלים דאין נכון ללמוד שמו"ת בי"ט וכו' ע"כ נראה דה"ה בשבת ומ"ש מרן סרפ"ה דיכול ללמוד שמו"ת ביום ש"ק בעוד שהש"ץ קורא קס"ת מלבד שיש לומר היינו כפי הפשט עוד י"ל דה"מ התם דסתמות דברי מרן זמנה מיום ראשון בש' עד יום שבת דוקא ואם לא עכשיו אימתי משא"כ הכא לכן בנ"ד טוב שיקרא יום ששי בבקר כדרך שעושה כל ימות השנה ואי אשתלי ולא קרא ביום ששי יקראנה ביום הושע"ר וישמיט עצמו לבלתי לכת לב"ה ביום הושע"ר שחל ביום ש"ק בשעה שלומדין אותה הקהל ואם א"א לו להשמיט עצמו ילך לשם וילמוד פירש"י או איזה דבר אחר ולא ירגיש בו שום אדם שאינו קורא עמהם

ב' בליל הושע"ר אחר ערבית תכף לומר כ"א עם בניו וב"ב פ' וזאת הברכה מקרא לבד עם בראשית עד אשר ברא אלהים לעשות ולא ידעתי טעם לזה וכן מה שאוכלין באותה הלילה חתיכת כבד וריאה צלויים

והאמת כי הרב מהר"ח פאלאג'י נר"ו בספרו