מהרי"א הלוי חלק א צט

החדש גם דעת העני' מסכמת לזה. דברי ידידו: סי' צג ב"ה יום ה' כ"א סיון תרל"ה לפ"ק לבוב. החיים והשלום וכל טוב לכבוד ידיד נפשי הרב המאוה"ג החריף ובקי תם וישר וירא אלקים ידין ויורה כדת של תורה כקש"ת מוה' נפתלי הירץ אבד"ק וואלאטשיסק יע"א

מכתב יקרתו הגיעני ושמחתי להתבשר משלומו הטוב. ועל דברי תורה בא את אשר נתעורר בדבר הבתים מתפילין הנעשים בק"ק טשארנאביל שנמצא בהם זיוף. דהיינו שבין עור העליון שהוא דק מאוד בתכלית הדקות משימים חתיכות עור בארבעה דופני השל יד וכן בכל בית מן של ראש ונקרא פיטורוואני. ובין עור ההוא והפיטורוואני יש סיד טחוי עב מאוד והסיד הזה עשוי לחזק את העור העליון כדי שיעמוד יפה ויש סיד הזה בכל דופן מדופני הבתים והוא כפליים מעור העליון. וזה כג' או ד' שנים שהתחילו בזיוף הזה ונמצא תפילין כאלה לאלפים. ומע"כ דעתו לפסלם ויבואר לפנינו ברצות ד' טעמו בזה

פתח דבריו יאירו שכבר נודע מחלוקת הפוסקים אם דבק הוי חבור ואף דסוגיא דעלמא דדבק מועיל להיות נדון כעור אחד מ"מ המהדרין עושין מעור אחד ממש כדי לצאת מפלוגתא ומעתה בתפילין הנזכרים ונעשים כן לא הועלנו כלום כיון שמשימין תחתיו פיטורוואני מכמה חתיכות עדיין אין להכשירם לחושבם כעור אחד כי אם מחמת הדבק ומה מועיל מה שהוא עור אחד מבחוץ כיון שהפרשיות מונחים בחתיכות העור מבפנים וא"כ אין להכשיר רק מטעם שנעשה הכל אחד ע"י חיבור ולדעת פוסקים הסוברים דחיבור לא מועיל להיות חשוב אחד התפילין הנעשים כנז"ל המה פסולים

ולבכי לא כן יחשוב שלפענ"ד נראה שאף לדעת הב"ח בסי' ל"ב דתפירה לא מהני לעשות אחד זה דוקא אם לקח ד' בתים ותפרן יחד שניכרת התפירה מבחוץ אבל אם מבחוץ נעשו הבתים מעור אחד אף שהם תפורין או דבוקים מבפנים כשר לדברי הכל. ועי' בב"ש באהע"ז סי' ק"ל ס"ק ח' דמש"ה לא מועיל דבוק בשופר משום שניכר התוספת ע"ש שהביא כן בשם התוס' סוטה דף י"ח. הרי מבואר דיש חלוק בין אם ניכר שניתוסף אח"כ ע"י תפירה או דיבוק דבזה לא מועיל לדעת מקצת פוסקים. אבל אם אינו ניכר מבחוץ ורק מבפנים נתחברו שתים להיות אחד גם לדעת הב"ח כשר. ומיושב בזה מה שהקשו כולם מהא דאמרו במנחות דף ל"ד ע"ב לר' יהודה דס"ל שהד' פרשיות של יד צריכין להיות דוקא מעור אחד כשם שאות אחת מבחוץ כך אות אחת מבפנים ואם כתבן בד' עורות צריך לדבק. א"כ מבואר להדיא שדיבוק מועיל. ולפי מ"ש י"ל שהב"ח לא פסל בתפירה ודיבוק רק בבתים מבחוץ משום שניכר כמו בגלדי שופר דפסול מה"ט אבל הפרשיות המונחים בפנים בבתים לכ"ע מועיל דבק

ולדעתי העני' הדבר מוכרח כן בדעת הב"ח דאל"כ לא מצינו ידינו ורגלינו בהא דאמרינן בש"ס מנחות שם דתפילין של יד עושין אותה של ראש וקיי"ל הכי בסי' מ"ב. והרי ע"כ צריך לחתוך הקציצה מבחוץ לד' בתים ובין בית לבית יעשה דפנות מעור אחר שיתן שם וידבקם יחד. דהא בשל ראש צריך ד' בתים עם דפנות מבפנים לכל בית ובית ובשל יד כל הבית חלול מבפנים. וצריך לעשות מבית זה ארבעה בתים ע"י שיפרידם מבפנים. ומבואר להדיא שמפנים מהני מה שנעשה אחד ע"י דבק. וכן מוכח עוד מהא דאמרי' בברייתא במנחות שם בתפילין של ראש שאם אין חריצן ניכר פסולות ופירש"י כגון אם עשה מחיצת הבתים מבפנים ואינו ניכר מבחוץ. ואם הכפיל ארבעה פעמים את העור כמו שפי' רש"י שם בד"ה בד' בתים לא ידעתי איך אפשר שלא יהי' החריץ ניכר כיון שנכפל ביחד כמו שבפנים ניכר שהוא ד' בתים כן ניכר ג"כ מבחוץ ובע"כ שהברייתא מיירי שהי' מבחוץ בית אחד ועשה ד' מחיצות מבפנים להניח בכל אחד פרשה אחת וא"כ שפיר ניכר מבפנים שהם ד' בתים ואפ"ה פסול משום שאין החריצין ניכרים מבחוץ. ומוכח להדיא דהא אם היה ניכר גם מבחוץ שהם ד' בתים הי' כשר אף שהמחיצות מבפנים הם מעור אחר. וע"כ כמו שכתבתי שאם הדביק מבפנים גם לדעת הב"ח כשר כיון שאין הדבק נראה מבחוץ וא"כ נראה שתפילין הנז"ל כשרים לדברי הכל

ומ"ש מעכת"ה שאין הדופן דהיינו החתיכות עור שבפנים חיבור להבית שמבחוץ מאחר שהסיד מפסיק בין הבית שמבחוץ ובין פיטורוואני ומין בשאינו מינו חוצץ. לא ידעתי מאי איכפת לנו בחציצ' זו הלא אין אנו צריכי' להפיטוראווני כלל ולא נעשה רק לחזק הבית החיצון. ואי משום שאין הפיטוראווני אשר בין בית ובית בשל ראש עור אחד עם הבית שמבחוץ. הלא מחוברים הם ע"י הדבק מלמעלה ומלמט' בהתיתורא לפמ"ש לעיל שמבפנים לכ"ע מועיל חיבור הדבק לעשות אחד ואם הי' חשש מעכת"ה שמאחר שהסיד מפסיק איכא פסול משום בית החיצון שאינו רואה את האויר. לפענ"ד הדבר ברור שאין לפסול משום בה"ח שאינו רואה את האויר רק אם הי' הפסק על הבית מבחוץ כמו בהוסיף בית חמישי בסנהדרין דף פ"ט. וכן בזה שפלפלו הקדמונים לענין המעברתא דהיינו רצועה קטנה שמעבירין למעלה על תפלה של יד וכן במה שחשש הנו"ב מהד"ק בסי' א' במה שמטיחין על עור הבתים לעשות אותם שחורים. דבכל הני ההפסק הוא מבחוץ ומש"ה הוצרך הנו"ב להתיר משום דכל לנאותו אינו חוצץ. אבל אם יש הפסק מבפנים לא שמעתי מעולם לפסול בזה משום בה"ח שאינו רואה את האויר ואדרבה מבואר להדיא במרדכי הל' תפילין בשם ר"ש להתיר אחרי שפלפל הרבה במה שכורכין כל פרשה ופרשה. שבתחילה רצה לפסול משום שאין בה"ח רואה א"ה ובסוף העלה להתיר. והרי לדעת הרא"ש וסה"ת וסיעתם שאין צריך לכרוך קלף על כל פרשה ופרשה ואפ"ה אם כרך עליהם כשר וגם אם כרך מטלית ולא קלף על כל פרשה ג"כ כשר אף על גב דהוי אינו מינו עם הקלף ולא מיפסל משום בה"ח שא"ר את האויר וע"כ דמבפנים לא מיפסל משום הכי. וכן מבואר להדיא בנו"ב קמא סי' א' בד"ה ודע יעו"ש היטב אשר על כן לא מצאתי מקום לפסול את התפילין משום זה. ואין זה דומה למ"ש הנו"ב שם שלא יהי' הטיח יותר עב מהבית דשם הטיח הוא מבחוץ ואיכא קפידא משום שאין בה"ח רואה א"ה משא"כ בנ"ד שהסיד הוא מבפנים אין קפידא כלל וכמ"ש

אבל מה שעושין השי"ן על עור בפ"ע ולא על גוף הבית ודאי איכא קפידא טובא] דבזה יש לפסול משום בה"ח שא"ר את האויר כיון שיש הפסק מחוץ לבית בין הבית והאויר. ואף שמדבקין בדבק מ"מ כיון שהדבק הוא מבחוץ הדבר תלוי במחלוקת הפוסקים אם מועיל דבק להיות נחשב כאחד ולא עוד אלא [שנראה לי] שגם לדעת רוב הפוסקים דדבק מועיל זהו דוקא לענין שיהו כעור אחד ולא חשוב שני זכרונות אבל מ"מ לא מיקרי משום זה כאילו השי"ן הוא על גוף הבית

ויש להביא ראיה לזה מש"ס שבת דף כ"ח ע"ב בהא שלא הוכשרו למלאכת שמים אלא עור בהמה טהורה בלבד למאי הלכתא אי לימא לתפילין וכו' אלא לעורן והאמר אביי שי"ן של תפילין הלמ"מ ע"ש. ואם איתא שיכול להדביק על הבית עור אחר עם שי"ן מאי פריך תלמודא הא יכול לעשות הבית מעור טמאה ולהדביק עליו עור עם שי"ן של עור בהמה טהורה ולהכי איצטריך לאשמועינן דלא הוכשרו למלאכת שמים למימרא שגם גוף הבית צריך להיות מעור טהורה.