מהרי"א הלוי חלק א קסו

פלונית בת נתן מה שלא צוה הבעל ע"ש. ולדבריו אפשר דגם בנ"ד יש מקום לומר כן כיון דשלח הבעל את הגט למסור אותו לאשה פלונית העומדת בקלו"ב היאך ימסרנו השליח לאשה העומדת במקום אחר והוי שינוי בשליחות. והרמ"א לא הכשיר בשינה מקום עמידתה בשעת הדחק רק אם מסרו הבעל מידו לידה ולא ע"י שליח. אמנם באמת יש לחלק דדוקא בשם אבי המגורשת דכל אדם נקרא על שם אביו ומש"ה אם הבעל צוה ליתן לאשה פלונית בת נתן והוא מסר אותו לבת יצחק הוי כנמסר הגט לאשה אחרת והוי כשינה בשם העצם כיון דנקרא אדם על שם אביו. אבל בשינה מקום עמידה כיון דאין אדם נקרא על שם מקום עמידתו אין זה שינוי בשליחות ועי' בב"ש סי' קכ"ט ס"ק י"ז שכתב כעין זה. ועי' בש"ס גיטין דף ס"ה ע"א דהרי היא במקום פלוני לא הוי שינוי בשליחות וה"ה העומדת במקום פלוני וגם בלא"ה האחרוני' דחו דברי הצ"צ הנ"ל מהלכה

אמנם אחרי שהדבר חובה עלינו לחוס על בנות ישראל שלא תהיינה עגונות חפשתי ומצאתי אולי יש מקום להתיר ע"פ דברי הריב"ש בתשו' סי' נ"ז שנשאל על גט שכתוב בו אנת פלונית הדרה בתלמסאן והיא לא היתה דרה בתלמסאן לא בשעת כתיבה ולא בשעת נתינה והעתיקה דירתה משם זה כמה שנים. והשיב דלכאורה הוי שינה מקום דירה דפוסל לכ"ע וכתב הריב"ש חזרתי על כל צדדי ההיתר ולא מצאתי. לבד זה מצאתי שנאמר שמה שכתוב בגט הדרה בתלמסאן ביאורו שהיתה דרה מקודם ומלת הדרה הוא מלעיל כלשון השבה עם נעמי שהרי לא כתב הדרה עכשיו. וסיים שם ור' דוראן נטה להקל ור"י בואנשטרוק חוכך להחמיר ומפני החומר שיש בשינה שמו וכו' איני רוצה לסמוך על דעתי אמנם אם נראה בעיניך שאפשר לסמוך בזה לחוש לעיגון האשה עשו כטוב בעיניכם וכו' ע"ש. וא"כ אפשר דגם לשון העומדת בקלו"ב הכתוב בגט פירושו שעמדה כבר בקלו"ב. וא"כ אם האשה הזאת עמדה פעם אחת בקלו"ב אין כאן שינה מקום עמידה. ויגעתי ומצאתי בתשו' מהרשד"ם ח' אהע"ז סי' נ"ח בסוף התשובה אחר שפסל גט אחד אשר ווין שבו נראין כמין נון כתב ועוד שגט זה פסול שנשלח ע"י שליח וכתב מקום עמידת האשה ואפשר שבשעת כתיבת הגט לא היתה האשה עומדת שם ואע"פ שהי' אפשר לפרש העומדת שהיתה עומדת ע"ד שכתב הריב"ש בגט שהי' כתוב בו הדרה במקום פלוני שיש לקרות מלעיל ולא מלרע ה"נ הי' אפשר כדפירשתי אע"פ שאינו דומה מ"מ כדמות ראי' מיהא הוי ואעפ"כ אין ספק שהי' טעות מפורסם (פי' שלא הי' לו לכתוב מקום עמידת האשה כלל) וצריך ליזהר שלא תנשא בגט זה עכ"ל. אמרתי שישו בני מעי כי מצאתי תנא דמסייע לי שגם המהרשד"ם רצה לפרש מלת העומדת שהיתה עומדת כבר ומדבריו שם נראה שלא פסל הגט רק מחמת שינוי אות הווין ע"ש

אמנם לאשר הוא דבר חדש והאיסור חמור מאד מאד זחלתי ואירא מלסמוך על דברים כאלה אשר לא נזכר להדיא לגדולי הפוסקים להיתר אשר על כן אמרתי אשובה אראה בגוף הדבר שחידש מעכ"ת דהיכא דלא נכתב מקום דירה לד"ה פסול בשינה מקום עמידה ואנכי הבאתי ראיה לזה מן הקבלה מדברי גדולי הפוסקים ומן הסברא. הגם הלום ראיתי בדברי הגאון בעל פני יהושע בחדושיו לגיטין דף פ' שכתב וכבר בא מעשה לידי בגט ששינה מקום עמידת האשה והכשרתיו בשעת הדחק ע"ש שכתב דשינה מקום האשה קל יותר משינה מקום עמידת הבעל ובדורו של הגאון בעל פני יהושע לא כתבו מקום דירה בגט כמבואר בש"ע ואף על פי כן הכשיר בשינוי מקום. ועי' בשו"ת נודע ביהודא מהדורא תניינא חלק אהע"ז סי' ק"ט שהביא דברי הפ"י וכתב עליו כבר הורה זקן ואם מיירי בנכתב מקום דירה הרי מבואר הדבר ברמ"א להכשיר בשעת הדחק. ומזה מוכח דהפני יהושיע התיר בשעת הדחק בשינוי מקום עמידתה אף בלא נכתב מקום דירה. ועי' בשאלות ותשובות הגאון חתם סופר חלק אהע"ז סי' י"ב שכתב בסוף התשובה ורק משום עמידת הבעל דמשום לעז לא מהני שם הטפל ולזה כבר כתבתי דעל כל פנים בשעת הדחק כשר כמבואר סי' קכ"ח ס"ב ושה מבואר להדיא דלא נכתב שום מקום אחר רק שם העיר שאנאט ואפ"ה הכשיר בשינה מקום עמידת הבעל והאשה בשעת הדחק. וכאשר שמתי עיוני בגוף התשובה שם תמהתי מאד על מ"ש הגאון זצ"ל שם דלפי מה דקיי"ל כהרא"ש דהיכא שאין האשה בפנינו אין לכתוב לא שם מקום דירה ולא עמידה ולא לידה דמתני' לא תנן רק שינה שם עירו ושם עירה אבל אם לא נכתב כלל כשר א"כ מוכח מזה דאף דאם לא נכתב כשר מ"מ פסול בשינה וא"כ גם בשינה מקום עמידת הבעל ג"כ פסול. ולא זכיתי להבין דבריו דהדבר מבואר להדיא בהרא"ש פ' הזורק דשינה מקום עמידת הבעל כשר אף דכתב שם להדיא דאם לא נכתב מקום דירה ועמידה ולידה כשר. והטעם בזה דס"ל להרא"ש ז"ל דאף דבמקום דירה פסול בשינה אע"ג דאם לא נכתב כשר משום דאדם מיקרי על שם דירתו ויאמרו הרואים דאין זה המגרש. משא"כ בשינה מקום עמידתו כיון דאין אדם נקרא על שם מקום עמידתו כיון שאם לא נכתב כשר גם בשינה כשר ומש"ה אף דמבואר בש"ע ס"ב דאם לא נכתב כלל כשר ואף לכתחלה אין לכותבו במקום שאינו בפנינו מ"מ ס"ל להרמ"א להכשיר בשעת הדחק בשינוי מקום עמידתן ומטעם שכתבתי וזה פשוט ומבואר

וראיתי בספר תורת גיטין להגאון מליסא ז"ל שעמד על מדוכה זו וכתב על דברי הרמ"א הנ"ל בסי' קכ"ח תמוה לי שהפוסקים שהכשירו שינה מקום העמידה היינו בזמן הש"ס שהיו כותבין מקום דירה וכו' אבל לדידן שאין כותבין מקום דירה וכו' ואפשר דהרב בהג"ה דמכשיר מיירי כשנכתב מקום דירה או שאין במקום השינוי שנכתב בגט איש ששמו כשם זה שנכתב בגט זה. גם בחידושים שם כתב כן דהרמ"א מיירי או כשנכתב מקום דירה או שידוע שאין בהמקום שנכתב בגט איש ששמו כשם זה ע"ש. וא"כ בנ"ד אם לא נמצא בקלו"ב אשה אחרת ששמה כשם זאת יש להכשיר הגט

עד כה הראיתי לדעת מדברי האחרונים אשר מפיהם אנו חיים להכשיר בשעת הדחק בשינה מקום עמידה אף אם לא נכתב מקום דירה וכעת אביא סמוכין לדבריהם מדברי הפוסקים הראשונים. הנה בד"מ סי' קכ"ח כתב על מה שכתב הב"י שאם יש לעיר שני שמות צריך לכתוב שניהם. וכתב ע"ז הד"מ ומיהו משמע בפסקי מהרי"א דא"צ לכתוב ב' שמות העיר אלא כשכותבין שם הדירה אבל במקום דאין כותבין רק מקום העמידה אין לחוש ע"ש. ולדעתי העני' פשוט דטעם המהרי"א דכשכותבין מקום דירה דבשינה פסול לד"ה צריך לכתוב שניהם אבל לדידן דכותבין רק מקום העמידה דגם אם שינה בזה יש מכשירין אין לחוש לכתוב שני השמות ומזה מבואר דאף דלא נכתב מקום הדירה רק מקום העמידה לחוד ג"כ יש מכשירין בשינה ועי' בשו"ת מהריב"ל ח"ג סי' ס"ח בגט שנכתב קוסטאנטינה וע"פ הדין צריך לכתוב קוסטאנדינא וכתב להתיר ע"פ דברי התוס' דשינה מקום העמידה כשר. ושם מבואר להדיא נוסח הגט שלא היה כתוב בו מקום דירה רק מקום עמידה לחוד וגם ניתן הגט ע"י שליח ואפ"ה הביא סעד לדבריו משטת ר"ת ור"י ומבואר מזה דלהמכשירין אפי' בכה"ג כשר. ועי' בס' טיב גיטין בשמות עיירות אות ו' הביא שם תשו' כת"י מהגאון בעל מג"ש ומשם נראה מבואר שגם הוא סובר כן. אמנם בכל זאת מיראי הוראה אנכי וחלילה לסמוך על דברי באיסור חמור כזה ומעכ"ת ישקול הדבר במאזני שכלו גם יציע הדבר לפני גדולים אשר להם הרשות נתונה להורות בזה וכאשר יגזרו אומר כן יקום: