מהרי"א הלוי חלק א קנז

משום דאין גט אחר גט מה אמרת הרי כשלא נתקיים התנאי ונתבטל הגט הראשון חל למפרע הגט השני. מ"מ בשעת כתיבת הגט השני הי' ספק אם יתקיים התנאי מהגט הראשון ובכה"ג לא הוי כריתות היכא דנולד הספק קודם כתיבת הגט ומש"ה לא דמי להא דאם נשאל על הראשונה חלה השבועה השני' דשאני הכא בגט דבעי' שיהי' ברור בשעת כתיבה דאל"כ לא הוי כריתות. ובזה מיושב ג"כ הקושיא השני' של המהרי"ט שם מהא דקדשה ע"ת וכנסה סתם מקודשת משום דמסתמא לשם קדושין בעל הרי דאע"פ שהיתה מתחילה מקודשת גמורה אלא שהטיל תנאי בקדושין חלו הקידושין השניים שהיו בלא תנאי וא"כ אמאי כתב הרא"ש בגט דלא מהני הגט השני שהי' בלא תנאי. ולפמ"ש י"ל דבקדושין שפיר י"ל דכשנתבטלו הקדושין אח"כ למפרע מחמת שלא נתקיים התנאי ממילא חלו למפרע הקדושין השניים שהיו בשעת בעילה וכדאמרינן גבי שבועה שאם נשאל על הראשונה השניה חלה עליו. ודוקא גבי גט כתב הרא"ש דלא מהני משום דכיון דנולד הספק קודם כתיבת הגט השני לא הוי כריתות כמו בתנאי קודם כתיבת התורף לדעת הרמב"ם דקיי"ל כוותי'. ובזה יש מקום לומר דהרמ"ה והרא"ש לא פליגי דשפיר כתב הרמ"ה בע"מ שתנשאי לפלוני דיש לה תקנה להתירה לאחר ע"י נתינת גט שני דכיון דאסורה להנשא לאותו פלוני א"כ בודאי לא תקיים התנאי ובטל הגט הראשון ומש"ה מועיל הגט השני ובזה מודה הרמב"ם דהוי כריתות. משא"כ בע"מ שלא תנשאי לפלוני דאז י"ל דתקיים התנאי כדינו כדי שלא תעבור על איסור א"א וכיון דתקיים התנאי יתקיים הגט הראשון ומש"ה אינו מועיל הגט השני משום דאין גט אחר גט כמ"ש הרא"ש וממילא לא הוי כריתות כמו שכתבתי לעיל לדעת הרמב"ם ז"ל

והנה לפענ"ד הדבר ברור דאף לשיטת הרא"ש דבמגרש על תנאי אינו מועיל גט שני סתם בלי תנאי משום דאיננה אשתו עוד ואינו יכול לגרשה זה דוקא בתנאי דע"מ דאם מתקיים התנאי אח"כ הוה מגורשת למפרע ומש"ה אינו מועיל הגט השני דאין גט אחר גט. אבל בתנאי דאם דבזה אין הגט חל רק לאחר קיום התנאי וכל זמן שלא נתקיים התנאי היא א"א גמורה ואף אם יתקיים אח"כ אינו מועיל למפרע א"כ פשיטא דבזה מודה הרא"ש דמועיל שיגרשנה שנית כל זמן שלא נתקיים התנאי כיון דעדיין היא א"א בודאי מועיל הגט השני וזה ברור כשמש. וא"כ בנ"ד דהעד לא שמע רק תיבת עד עשרים שנה ולא יותר. ואפשר שאמר אם לא תנשא עד עשרים שנה ולא ע"מ שלא תנשא עד עשרים שנה ואם הי' התנאי באם בודאי מועיל הגט השני מטעם שכתבתי ולא כל כמיני' דהבעל לקלקלה ולומר שהתנה בע"מ

ובזה אמרתי דבר יקר מאד בהא דפליגי ר"ה ור' יהודא בש"ס גיטין וקדושין דף ס' ר"ה אמר והוא יתן רב יהודא אמר לכשיתן איכא בינייהו שפשטה ידה וקבלה קדושין מאחר והקשה הריטב"א דהא לר"ה ג"כ חלו קדושי שני דהא א"א שפשטה ידה וקבלה קדושין מאחר צריכה גט משני. וע"פ מ"ש לעיל בכונת דברי הרא"ש י"ל דכיון דכל הטעם דאשת איש שפשטה ידה וקבלה קדושין מאחר דצריכה גט משני הוא משום דהוי כאומרת לבעלה גרשתני ואם כן הכא דהראשון קדשה על תנאי אף אם גרשה קודם קיום התנאי אין הגט מועיל דשמא לא יתקיים התנאי ויתבטלו הקדושין וא"כ אין זה כריתות ומה לנו אם הגט הראשון היה על תנאי דכתב הרא"ש דאינו מועיל גט שני דשמא איננה אשתו ולא הוי כריתות א"כ ה"ה היכא דהקדושין הוי על תנאי ג"כ אינו מועיל הגט קודם קיום התנאי וכיון דאינו מועיל הגט א"כ שפיר קאמר הש"ס דלר"ה אם פשטה ידה וקבלה קדושין מאחר א"צ גט משני. ועי' במשנה למלך פ"ו מגרושין הלכה ג'. ובזה מיושב היטב קושית התוס' בקדושין שם ד"ה א"ב דאמאי קאמר הש"ס גבי גט א"ב שנקרע הגט ולא קאמר א"ב שקיבלה קדושין מאחר. ולפמ"ש י"ל דלא מצינן למימר גבי גט ע"ת דלמ"ד ע"מ לאו כמעכשיו דמי א"צ גט משני. דבזה תיקום קושית הריטב"א דהא עכ"פ צריכה גט משני משום דהוי כאומרת גירשתני דהיינו דכיון דקיבלה קדושין מאחר מוכח דגרשה שנית בלא תנאי משום דאין אשה מעיזה פניה בפני בעלה. וכיון דהשתא קיימינן למ"ד ע"מ לאו כמעכשיו דמי והוי כתנאי דאם וכבר כתבתי דבתנאי דאם מודה הרא"ש דמועיל הגט השני וכאן שפיר איכא הוכחה דגרשה שנית בלא תנאי מדקבלה קדושין מאחר וא"כ גם לרב יהודא צריכה גט משני משא"כ גבי קדושין שפיר קאמר הש"ס הנ"מ שקיבלה קדושין מאחר דלר"ה דע"מ כמעכשיו דמי א"צ גט משני ובזה ל"ק קו' הריטב"א דגם לר"ה צריכה גט משני משום דקבלה קדושין מאחר צריכה גט משני דהוי כאומרת גרשתני דהא אליבא דר"ה דע"מ כמעכשיו דמי ואם יתקיים התנאי אח"כ בטל האישות למפרע ובכה"ג לא מועיל הגט כמ"ש הרא"ש א"כ שפיר אמר הגמ' דלר"ה א"צ גט משני וקצרתי בזה ודוק היטב בכל זה כי הם דברים חריפים ומתוקים מדבש

ומעתה נבא לענין דינא דבנ"ד איכא ספיק' טובא דכבר כתבתי דבנ"ד דאסורה להנשא מה"ת בין להמהרי"ט בין להב"ש מודו הרמ"ה והרא"ש דמועיל ביטול התנאי. ואף לדברי הב"ח והט"ז החולקים ע"ז מ"מ אפשר דמועיל הגט השני כדברי מהרי"ט החולק על הרא"ש. וגם אפשר שלא אמר תנאי דע"מ רק תנאי דאם דבזה מודה הרא"ש דמועיל הגט השני כמ"ש לעיל. וגם לא שמע רק ע"א מעידי המסירה והמסדר הגט אמר שנראה לו שלא אמר התנאי רק אחר הנתינה א"כ איכא כאן ספיק' טובא. ואף דדעת הרבה פוסקים דבאיתחזק איסורא לא מועיל ס"ס וכאן איכא חזקת א"א מ"מ נראה לפמ"ש המשנה למלך פט"ו מטוען הלכה י"א ד"ה מעתה בשם תשובת הרשב"א בראובן שמכר כרם לשמעון ובאו שנים ואמרו תנאי הי' במכר ושנים אומרים לא הי' תנאי והשיב הרשב"א דכיון דיש כאן מכירה ודאית אלא שאנו מסופקין אם יש להסתלק מכח התנאי א"כ כיון דיש כאן מכירה ודאית מוקמינן הכרם בחזקת הלוקח ולא בחזקת מ"ק ע"ש. וא"כ אף אנו נאמר דכיון דבודאי נתגרשה ואנו מסופקין אם הי' תנאי וכדומה מוקמינן בחזקת גרושה. מכל הלין טעמי נלפענ"ד ברור דהאשה הזאת מותרת להנשא לכל גבר דיתצביין

סי' קמו ב"ה יום ג' כ"ח אדר תרל"ז לפ"ק לבוב. בין גאולה לגאולה יעמוד רוח והצלה. לכבוד ידידי הרב המאוה"ג החריף ובקי המפורסם ערוגת הבושם מוכתר בנמוסים כקש"ת מוה' יוסף שמואל געלערנטער נ"י האבד"ק קוטב יע"א

מכתב שאלתו הגיעני בדבר שמעולם כשהיו מסדרין גטין בעירו היו כותבין מתא דיתבא על נהר טשערמאש ועל מי מעינות ועל מי בארת. ואח"כ בא מכתב מאת דודי הגאון מאור הגולה מוה' יוסף שאול זצ"ל להשמיט המעינות והבארות ולכתוב רק הנהר לבד כי המעינות שהולכין בתוך העיר ובאין מחוץ לעיר הם מכזבין בלא טענה. אמנם באמת מסתפקין מהבארת תמיד לשתי' ולבישול בלי הפסק. ובעת אשר המעיינות הולכין יש ג"כ מיעוט אנשים שמסתפקין מהמעינות. והנה טשפרמאש הוא רחוק