מהרי"א הלוי חלק א קלד

דהחלב אינו בא מדם נדות רק מדם האברים וכמ"ש וכיון שדם אברים ל"ח משקה רק לאחר שניגף האבר ונעשה חלל ע"י דקטלה פלגא וכיון שהחלב לא בא ע"י מכה ל"ח משקה כיון שאין כאן קטלה פלגא ולהכי איצטריך למילף שחלב אשה חשיב משקה מקרא וזו עצה עמוקה מאוד בס"ד

אמנם לדינא נלענ"ד ברור שהחלב הבא מדד השני' בלא תערובת דם כשר וגם אם בא לפעמים מאותה הדד חלב בלי תערובת דם ג"כ כשר. אבל בעת שיבא מהדד תערובת דם וחלב צריכין לשער שיהא ס' בהחלב נגד הדם. ובכל זה אין שום סברא לחלק בין שנאמר שהדם בא מחמת שלא נעכר עדיין לגמרי להיות חלב או שנשבת ונתקלקל איזה עורק בגוף הבהמה שבין כך ובין כך אותה החלב שיש בה תערובת דם צריכין לשער בששים. וכ"ז נלענ"ד ברור לדינא. דברי ידידו: סי' קכו ב"ה יום ו' עש"ק כ"ד אדר תרל"א לפ"ק לבוב

שלום וברכה וכל טוב לכבוד ידיד נפשי ולבי. הרב המאוה"ג החריף ובקי צח השכל וזך הרעיון אשר חציו שנונים. מימיו נאמנים. כש"ת מוה' בנימין ארי' הכהן נ"י אבד"ק קינהעניטש יע"א

מכתב שאלתו הגיעני. והאמת אגיד כי לולא אהבתי אליו לא הייתי משיב בימים אלו דטרידנא טובא אבל כבר אמרו חז"ל אהבה מקלקלת השורה. והנה דרש ממני בגט שאבי המגרש נקרא בפי כל אליה ולס"ת נקרא בשם אליהו וחתימתו אלי' ברשימה על היו"ד. ומעכ"ת שאל אותו מדוע הוא חותם כך. והשיב כי האיש אשר למדו מלאכת הכתיבה הראה לו לחתום כך. וסידר מעכת"ה הגט בשם אליהו ועורר א' עליו לומר כי צריך לסדר שני גיטין. והנה רבותינו האחרונים האריכו הרבה בזה. ואחרי אשר דקדקתי בדבריהם נלפע"ד לבאר הדברים אחרי אשר נעמוד על יסוד דברי הב"ש שכ' דאם שמו אליהו וכתב אליה הוי שינוי השם כי שני שמות הם כמו גרשון וגרשם וזה סותר לכאורה למה שהביא הב"ש שם וכן הוא ברש"י על התורה פ' בחקותי דאליהו הנביא נכתב בחמשה מקומות חסר וא"ו שיעקב אבינו לקח ממנו הוא"ו למשכון שיבא לבשר הגאולה לישראל. ובשלמא אם אליהו ואלי' הוא שם אחד אלא שנחסר וא"ו מהשם א"כ שפיר יש משכון בידינו שהנביא ז"ל ירצה למלאות שמו ויבשר הגאולה. משא"כ אם הם שני שמות מלבד דדוחק גדול לומר דבשביל זה שינה שמו לשם אחר אף גם מה משכון הוא זה ומה לו אם נקרא בשם זה או בשם אחר אשר ע"כ נלפע"ד דודאי אליהו ואליה שני שמות הם. ויש שנקרא בעת לידתו אליהו ויש שנקרא בשעת לידה אליה. וקפידא איכא בזה שיש קורין אליהו ע"ש הנביא ז"ל ויש שקורין אליה משום שדי לעולם להשתמש בשני אותיות וכמ"ש המהר"י ברונא והס"ש ומש"ה כ' הס"ש דאם הי' שמו אליהו וכ' אליה הוי שינוי השם ופסול הגט. אבל אם נקרא בעת לידתו אליהו ונקרא בפי כל אליה בזה יש להסתפק אם מה שקורין אותן אלי' הוא שם אחר לגמרי כמו יוסף ויוחנן וא"כ צריך לכתוב אליה דוקא דאליהו הוא שם הנשתקע או אולי מה שקורין אותן אלי' הוא קיצור השם אליהו וכמו שהי' אצל אליהו הנביא ז"ל שלקח יעקב וא"ו משמו דבודאי לא שינה שמו לשם אחר רק קיצר את שמו למשכון שיבא לבשר הגאולה למלאות שמו. ואם הוא קיצור השם ממילא א"צ לכתוב רק שם אליהו לבד. ובהך ספקא נחלקו הס"מ והמהרי"ט דדעת הס"מ דאם יש ספק האיך נקרא בשעת לידה וכל העולם קורין אותו אליה אין לכתוב רק גט א' בשם אליהו. ומטעם דאנו אומרים דבודאי הי' נקרא בשעת לידתו אליהו דרוב העולם קורין ע"ש אליהו הנביא ז"ל כמ"ש כל הפוסקים ובכל התורה כלה אזלינן בתר רובא. וכיון דנקרא בשעת לידתו אליהו אף דכל העולם קורין אותו אלי' דעת הס"מ דזה הוי קיצור השם וא"צ לכתוב רק אליהו לבד. אמנם המהרי"ט נסתפק בזה דאף דבודאי נקרא בעת לידתו אליהו כדרך רוב העולם מ"מ אפשר דמה שנקרא בפי כל אלי' הוא שם אחר לגמרי. וממילא נשתקע שם אליהו וצריך לכתוב אלי' לחוד או אפשר הוא קיצור שם אליהו וממילא אין לכתוב רק אליהו לחוד. ומש"ה הורה המהרי"ט בזה ליתן שני גיטין והכריע הב"ש כדבריו. ובזה מיושב היטב קושית הגאון בעל טיב גיטין אות א' ס"ק ל"ב דמה חילוק יש בין אם ידענו שנקרא בפי כל אליה דאז צריך שני גיטין ואם אנו מסופקין האיך נקרא בפי כל דסגי בגט א' בשם אליהו כמ"ש הב"ש שם. וע"ז הקשה דמהראוי דגם בספק האיך הי' נקרא ג"כ יתנו שני גיטין מספיקא וא"ל דאזלינן בתר רובא שנקרא בשם אליהו ע"ש הנביא ז"ל דז"א דרוב העולם קורין שם זה אליה בפי כל ומסתמא גם זה נקרא כן. וא"כ זה ממש דינו של מהרי"ט דאם נקרא בפי כל אליה צריך שני גיטין עיי"ש. ולפימ"ש ניחא דהרי גם המהרי"ט מודה למ"ש כל הפוסקים בזה דאזלינן בתר רוב הנקראין בשעת לידה אליהו והא דאם נקרא בפי כל אליה מצריך מהרי"ט ליתן ב' גיטין משו דנסתפק דילמא הקריאה שנקרא בפי כל אלי' הוא שם אחר לגמרי ולא קיצור השם ונשתקע שם אליהו לגמרי כיון שנקרא בפי כל אלי' לבד וממילא אין לכתוב בגט רק אליה. וא"כ זה דוקא היכא שידענו בבירור שנקרא בפי כל אליה לחוד דאז יש לחוש דאליהו הוי שם הנשתקע. משא"כ אם לא נודע האיך נקרא נהי דרוב הקריאות בשם זה הוא אליה כמ"ש הט"ג אבל כיון דעכ"פ איכא מיעוטא שקורין אליהו. א"כ תו לא חשיב אליהו שם הנשתקע ואף דבשם דעלמא בכה"ג כותבין שני השמות מ"מ כאן דאיכא עוד ספק שמא הוי קיצור השם מש"ה כתב הב"ש דלדעת המהרי"ט בכה"ג אין לכתוב רק גט א' בשם אליהו וכ"כ להדיא הג"פ ס"ק קי"ז דאם הרוב קורין אליה ומיעוט אליהו כותבין גט אחד בשם אליהו וכיון שאנו מסופקין איך נקרא בפי כל רק שהט"ג הקשה דעכ"פ הרוב נקראי' אליה אבל בכ"ז יש מיעוט דקורין אליהו מש"ה אין לכתוב רק אליהו לבד דתו לא חשיב נשתקע. וכמ"ש וז"ב מאד

ובזה זכיתי לעמוד על עומק כוונת בעל הס"מ שאין לכתוב אליהו דמתקרי אליה ולכאורה אין דבריו מובנים דמה חשש יש בזה אם נכתוב דמתקרי אליה הלא אף אם הוא קיצור השם אינו מזיק אם נכתב כמבואר בסעיף ט"ו בהג"ה. ולפמ"ש י"ל עפ"מ שנלפע"ד ברור דאף לדעת הס"מ דאף אם נקרא בפי כל רק אליה אפ"ה אין כותבין רק גט א' בשם אליהו ומטעם שכתבתי דהס"מ סובר דאלי' הוא בודאי קיצור השם מן אליהו. מ"מ אם הי' הדבר להיפך שנקרא בשעת לידה אלי' ואח"כ נקרא עפ"י רוב אליהו זה פשיטא דאין לומר דאליהו הוא קיצור השם מן אליה. ובזה אמרינן בודאי דנקרא בשם אחר בפי העולם וצריך לכתוב שני השמות בגט ועל אחד מהם דמתקרי כיון דכבר הוכחתי לכ"ע דאליהו ואליה הם שני שמות וז"פ. ומעתה במי ששמו אליהו ונקרא בפי כל אליה אם יכתוב בגט דמתקרי אלי' לא יסברו העולם דנכתב בגט שלא לצורך כיון דלדעת הס"מ אלי' הוא קיצור השם וא"צ לכותבו. אלא יסברו דהמגרש הי' שמו מעריסה אליה ואח"כ נקרא עפ"י רוב או במיעוט אליהו דבכה"ג צריך לכתוב שני השמות ועל א' מהם דמתקרי וא"כ יהי' חשש לעז דיאמרו העולם דאין זה בעל האשה. ואין זה דומה ליצחק חקין דאינו מזיק אם נכתב. דשם אנו רואין בבירור דנכתב שלא לצורך דחקין אינו שם כלל רק קיצור השם. גם אין זה דומה לאלחנן חנן דשם כל אחד הוא שם בפ"ע ולא אתי למתלי בטעות רק יסברו דמה שנקרא חנן הוא שם בפ"ע וממילא הי' צריכין לכותבו משא"כ באליה דהוא קיצור השם