מהרש"ם חלק ה שמו

יד) מ"ש ע"ד רשב"א בהרהור כדבור דוקא בשאר לשונות אבל בלשה"ק לא מהש"ס שבת מ"א י"ל כעין ס' תוס' יבמות ע' דהרהור אינו כלשה"ק שיועיל כמו לשה"ק אבל מ"מ אסור

טו) מ"ש קו' פ"י בכהנים שפגלו דלר"י אינו לוקה ומשלם י"ל דתוס' הקשו גבי שאלה דת"ס ותי' דחזקה שלא ישאל מדלא שאל קודם, אבל כיון דאינו לוקה ומשלם י"ל דישאל כדי שלא ילקו וישלמו, אבל ז"א דאם ישאל ודאי לא ישלמו דהם לא הזיקו אבל י"ל דישאל עתה כדי שלא ילקו כהנים דמבואר במל"מ פ"א מכלאים דצריך למחות להציל, אבל משום חשב"ע לא ילקו דלא התרו בהם וגם לר"י חשב"ע ל"ד אבל לא ירצה להפסיד תשלומין וכבר כ' רמ"א יו"ד קנ"ג דא"צ לבזבז שלא יחטא חבירו ולכן חזקה שלא ישאל אבל אי נימא דלא ישלמו שוב הוי ה"ס ולא ילקו ושוב ישלמו אבל לפי האמת דמשלמין שוב ל"ה ה"ס ולוקין ודוק, ואף דאס"ז כתובות כ' דבתלוי באחר ל"ש ה"ס אבל מתוס' גיטין ל"ג ל"מ כן כמ"ש רו"מ, ומ"ש רו"מ משום דכל טעם דל"מ שאלה באתי לגזבר דאמל"ג וכאן ליכא רוחא אי יופטרו מלשלם ושוב הוי ה"ס תמהני דבאתי לגזבר א"צ הא דאמל"ג דכבר נמסר להקדש ועוד דתשלומין לבעלים ולא להקדש כמ"ש רש"י שם. טז) מ"ש בתוס' כריתות י"ג עפ"י גמ' מעילה ודברי חו"י בתשו' ובתשו' לדודו כ' בשם רי"ט אלגזי שהביא ד' החו"י, בריט"א שם סופ"ד מבכורות לא הביא זאת בשם חו"י רק מסברא דנפשי' וחידש ביאר ד' התוס' כמ"ש רו"מ והביא מרמב"ם ד"ח באחריות עד שיזרק רק שלא הביא מגמ' מעילה אבל בטעה"מ הביא גם ד' הגמ', וגם ביאר שם דגם בנדבה מהני שאלה כל זמן שלא בא ליד גזבר רק כשבא לגזבר ל"מ, ומיושב בזה תמיהות רו"מ מהש"ס שבועות רק בשם חו"י הביא שנסתפק בנדבה אי מהני שאלה וד' ריט"א הראני חתני הרב נ"י מ"ש בישוב קו' תוס' בנזיר כ"ט דלמ"ד דישל"ע יוכל לאכול שלכדה"נ וכזה כ' תוס' ב"ק ס"ח גבי צנועים אבל לפ"ד א"ב למ"ל להש"ס לומר דסובר אשל"ע. (א"ה במ"ש בסי' זה אות ב' אעתיק בזה במ"ש בהאי ענינא ליישב מה שתמהו על הרי"ף והרמב"ם והרא"ש בסוכה ל"ג שכתבו בסתמא דמיעטן כשר ומשמע דאפי' באשחור ביו"ט כשר והרי בסוכה שם איבעיא להו בהא דעבר ומיעטן כשר ואיתא שם אי דאשחור מעיקרא תפשוט מינה דיחוי מעיקרא דל"ה דיחוי אי דאשחור ביו"ט נראה ונדחה הוא וכו' ובמסקנא לא אפשטא אי באשחור ביו"ט כשר משום דהוי נראה ונדחה ע' בט"ז סי' תרמ"ו ונראה עפ"י דרכו של הב"י די"ל דטעמם משום דהוי בידו וכהא דר"א בזבחים ל"ד דכל שבידו ל"ה דיחוי ואף דכאן אינו בידו כיון דאסור לכתחלה למעטן וכמ"ש הרא"ש בסוף מ"ק וכ"מ בתוס' לעיל ד"ה נקטם אולם הרי לפי"ד רש"י כאן ד"ה תיפשוט ענין דיחוי חשוב כמו מחוסר זמן והרי כבר כתבו התוס' פסחים ה' ע"א ד"ה לא שהביא הגהמ"ח כאן וכ"ה בתוס' פסחים שם דף ק"ח ע"א ד"ה נימא וגם בצל"ח פסחים ל"ז ע"ב כתב דהיכי דבדיעבד כשר אף שחילל שבת מ"מ לאו מחוסר זמן מקרי וע' תוס' חולין מ' סוע"א ד"ה חייב דשבת לא חשוב מח"ז משום דרק ארי' דרביעי' עלי' וע' עירובין ע"א ע"ב ושבת מ"ג טבל מוכן הוא שאם עבר ותקנו מתוקן וע' בתוס' שם ובפירוש כתב הריטב"א כאן דמשום דכשר בדיעבד ל"ה דיחוי וא"כ ממילא י"ל דהר"מ ס"ל דגם בנראה ונדחה ל"ח כה"ג דיחוי

אולם הרי באמת רבא ס"ל בזבחים שם דגם היכי דבידו הוי דיחוי ובסוגיא דידן מוכח דס"ל כרבא דבעיא אלימא דאשחור מאתמול דיחוי מעיקרא הוא ותיקשי דהרי בעיו"ט בודאי בידו למעטן ואמאי הוי דיחוי וכאשר באמת העירו בזה התוס' בפסחים צ"ח ע"א ד"ה ש"מ דלאו דיחוי גמור הוא משום דאפשר בתקנתא למעטן אבל התוס' קאי לפי המסקנא דל"ה דיחוי אבל לפי האיבעיא דלא פשיטא לי' דל"ה דיחוי מאי איבעיא לי' ומוכח דהש"ס אזיל אליבא דרבא דאין חילוק, ובזה י"ל קו' התוס' ד"ה נקטם איך מייתי לימא כתנאי מעבר ולקטן דהו"מ לדחוי' דהתם בידו אבל כאן אין בידו ולפמ"ש ניחא דפלוגתתם אליבא דרבא וכה"ג בתוס' פסחים ק"כ ע"א ד"ה רב אחא ודוק, ועוד ראי' מהא דפריך ותפשוט לי' מהא דתנן כסהו הרוח וכו' אר"פ זאת אומרת אין דיחוי וקשה דמאי ראי' מכאן דכיסוי בידו לגלות משא"כ בנקטם וכמו שעמד ע"ז באמת בק"נ על הרא"ש סוף מ"ק וע' ב"ח סוס"י תרמ"ו ובק"נ אות ל"ה כאן ומוכח כדברינו דאכתי לא נחית הש"ס לחלק בין בידו לשאינו בידו אך לפי המסקנא דמוקי לה ר"א כגון שלקטן לאכילה לדידי' יש לחלק כן וכמ"ש הב"י

אך יש להקשות דאם הש"ס אזיל אליבא דרבא א"כ איך פשיטא לי' דעבר ולקטן כשר דהרי לשיטתו כ"מ דא"ר ל"ת אעל"מ וגם אי נימא דמתקן מנא ל"ה רק מדרבנן כדמוכח מד' רש"י וע' כפ"ת כאן מ"מ הרי לכמ"פ גם בדרבנן ל"מ ושו"ר במרדכי שהוקשה קו' זו, ונראה דהנה האיבעיא הלזו אי יש דיחוי למצות תליא אי מצוה דמיא לקרבן וכמ"ש מוחז"ל המחבר בס' פע"ת סי' כ"ח אות יו"ד והרי בקדשים דבעי' שינה עליו לעכב גם לרבא א"ע מהני וע' שעה"מ פ"א מק"פ וגם לפמ"ש הט"ז חו"מ סי' ר"ח באיסור שהזמן גורם אע"מ, וגם י"ל דהא דאסור ביו"ט למעט הוא משום דכתי' לכם ולא לגבוה ובפנ"י גיטין צ' דבלאו הבא מכ"ע גם לרבא אע"מ וכבר כתבו האחרונים ג"כ לתרץ עפי"ד התוס' תמורה דהיכי דנעשה מאליו כשר מהני דלא גרע מנעשה מאליו ע' ב"א חיו"ד סי' ל"ט ולשי' הרמב"ם בודאי ניחא דהוא פוסק כאביי דאע"מ כמ"ש הלח"מ פ"ו מבכורות

סי' פב

לכבוד הרב המופלג והחו"ב ב בנש"ק מו"ה יצחק מרדכי הכהן ראבינאוויטש נ"י מראדאמסק

היום הגיעני מכתבו ומפני רוב המכתבים וחלושת מזגי לא אוכל לצאת בכותבת הגסה ואשוב בקצרה. ע"ד המאשין של נחשת שא"ב שום סדק והלישה נעשה ע"י סיבוב הבית יד והמצה נילושה במהירות והנחשת קר תמיד ונקי בלי שום דבק