מהרש"ם חלק ה שלה

שלא היו שם דדוקא היכי דבעינן רובא בזה י"ל דבעינן רובו מתוך כולו וכמ"ש בחיבורי בקת"ע לסי' רל"א מכמה מקומות אבל בכה"ג שזלזל בכבוד הרב הרי גם הרב בעצמו יוכל לאסרו ולקנסו והיכי דהמיעוט אומרים כהלכה לזה שומעין שאמר כהלכה וכדאיתא במשנה דפאה וגם המיעוט יכולים לכוף הרוב א"כ לא בעינן שיהיו כל בה"ע בשעת תקנה וע' בריטב"א ע"ז ל"ו ב' דמבואר דהא דבעינן רוב הקהל דוקא בדליכא חבר עיר אבל בנעשה ע"י גדול העיר סגי בלא רוב וה"נ בזה ובפרט שעבר על התקנה הנהוגה שם מכמה שנים, ולכן יפה עשה רו"מ שאסר את הטבח הזה שותפו של עמלק וע' ריטב"א חולין י"ח שכ' דאם ראה החכם להחמיר בדינו של טבח הרשות בידו אפי' לא נתחייב מן הדין רק לפי שנעשה דרך מרד ע"ש וע' ת' ב"ח סי' ד' שכ' ג"כ דלמיגדר מלתא רשות ביד הרב שבררוהו הקהל אפי' יחיד לאסור גם מה שאינו מן הדין ע"ש ובשו"ת אדב"ע האריך אם ביד הרב לאסור שחוטי חוץ בלא הסכמת רוב הקהל ולפמ"ש אם יש בזה חששות רשות בידו לאסור והמחזיקים ביד הטבח הרשע עתידים ליתן את הדין ויהיו עונותם על עצמותם ועתידים בעלי זרוע ליפול ויבא בעל הכרם ויכלה את קוציו ועלינו יערה רוח הבורא

סי' ע"ה

להסופר המופלג בתורה מו"ה שלמה וויינטרויב נ"י סופר דק' הארדענקא

מה ששאל ביודין שהעוקצין השמאלין נמשכין יותר מהראוי וכמעט שוים להימיני רק שהימיני עקום אם יש להתיר ע"י גרירה בתו"מ שלא יהי' חשש שלכ"ס והביא דבשו"ת ש"ח פוסל והביא דברי הז"י וחב"י שהביאו האחרונים והנה יעוין בשו"ת טור האבן סוס"י ט"ז שהעלה להקל גם בתו"מ אם התינוק קורא אותו יו"ד דמותר לתקן ואין כאן חשש שלכ"ס וכ' שהסכימו כמה גדולים בזה וכן עיקר דהא בסימן ל"ב סכ"ה מבואר דאם ל"ה יודי"ן השינין כו' נוגעים ותינוק קורא שרי לתקן ול"ה שלכ"ס וה"נ בזה דמחמת קוטנן ועיקום רגל ימיני נראה כיו"ד וע' ב"י סי' ל"ו ויש קצת ראי' מדלא קחשיב בשבת דף ק"ד חתי"ן יודי"ן וע' בר"ן שם ותבין

ומה ששאל בדין שטעה וכתב בתפילין דר"ת פ' והא"ש קודם שמע אם מותר לצרפן לפרשיות אחרים ישנות של ר"ת שנכתבו קודם וכעין דברי העה"ג סי' ס' אבל י"ל דשא"ה שנכתבו לתפילין אלו כסדרן ושאל לח"א ופסל אותו מכח לשון המכילתא דנקט יגנזו משמע דליכא תקנתא אבל הרי בעירובין ב' מצינו דבדאורייתא נקט פסולה אף דאיכא תקנתא ולא תני תקנתא וע' סוכה י"א מאי פסולין עד שיפקסו ונהי די"ל דלענין גנוזות שמות לא הו"ל למינקט הכי אבל באמת ד"ז מלתא דלא שכיח כלל שיהי' לו פ' ישנות קודמים ולא כולן ולהכי לא קתני וכפי מ"ש העה"ג שם להוכיח דמותר לצרף פ' מתפילין אלו לאחרים א"כ אדרבא היכי דלא נראו מתחלה לתפילין אלו הרי לכך היו עומדים לצרפן לאחרים ודמי להא דדיחוי מעיקרא ל"ה דיחוי וע' יומא ס"ה כיון דמצוה בראשון מעיקרא כמפריש לאיבוד דמיא ועוד בכמה דוכתי וה"נ בזה נראה דשרי לצרף אותן לפרשיות ישנות, ואף דלפרשיות שנכתבו עבורם הוי שלכ"ס מ"מ לגבי פ' אחרות הישנות דהויין כסדרן שפיר י"ל דכשרים וכיוצא בזה מצינו בגמרא דשבועות ב' ע"ב גבי שעירי ר"ח ויוה"כ ורגלים מהו שיקרבו זה בזה א"ל יקרבו אף דאין כפרתן שוה הואיל דמכפרו אטומאת מקדש וקדשיו ובתוס' שם דף י' ע"א דשל ר"ח זה בר"ח זה ניחא לכולהו שיקרבו והקשו ע"ז דהא בעיא היא בזבחים אי מכפר עולה אעשה דלאחר הפרשה ואי לא מכפר האיך יקרב הא לא הופרש אטומאה שאירעה בין זל"ז ותי' דכיון דנאבד ונעקר הפרשתן ואחר שהופרש במקומה כיפר על עבירות שהי"ל לזה לכפר וכשיבוא ר"ח תחול עליו הפרשה לעבירות שעברו קודם לכן כו' יעו"ש וה"נ בנ"ד אף שנכתבו לתפילין אלו והוי שלכ"ס מ"מ אחר שנכתב פרשה של והא"ש ש אחרת אחר שכ' פ' שמע נעקר צירופה לפרשיות אלו ושפיר ראוין להצטרף לפרשיות ישנות אחרות כנלפע"ד פשוט לדינא

, אח"ז מצאתי בשו"ת חקרי לב סי' ז' שפסק דאם הקדים פ' מאוחרת למקודמת נפסלה גם הראשונה אפי' מלהצטרף עוד לפ' אחרת שיכתבנה אח"כ אבל דבריו תמוהים וכמו שהשיג עליו בשו"ת שע"ד שנדפס מחדש סי' ג', שוב מצאתי בש"ע הרב רש"ז סי' ל"ב ס"א שכ' להדיא דמותר לצרפן לפ' ישנות וכן הראשונה לא נפסלה

סי' ע"ו

להרב כו' מו"ה צבי הירש ראזעצווייג אשכנזי מו"צ דק' יאגליניצא

מכתבו קבלתי וע"ד השאלה בקדרה של חלב רותחת שנגע בה חתיכת בשר נגוב לגמרי וגם הקדרה בחוץ היתה נגובה והנה לפמ"ש הש"ך ביו"ד סי' ק"ה סקכ"ג דאף דכלי פולט בלא רוטב טעם הבלוע בה מ"מ בדבר נגוב אינו אוסר יותר מכ"ק וגם בבלוע שמן הניח הש"ך בצ"ע והמג"א סימן תנ"א סקל"ז פסק להקל גם בשמן וכמ"ש הדג"מ ובפרט בחלב דל"ה שמן לענין בלוע א"כ החלב אסור אם אין בה ס' נגד הבשר אבל הבשר אינו אסור רק כ"ק אך לפמ"ש הפמ"ג בא"א א"ח סימן קע"ג בדין אם הי' גבינה על השלחן והעמידו עליו קדרה חמה מלאה תבשיל בשר די"ל דכיון דיש רוטב בתוכה פולט לגבינה יותר מכ"ק א"כ ה"נ בזה והאריך רו"מ בזה וכ' די"ל דתליא במ"ש הח"ד סי' צ"ה דבשעת בישול ל"ש דין נ"ט בר נ"ט כיון דהבלוע שבקדרה מקושר עם התבשיל שבו והאריך לסתור ד' הח"ד וגם בשו"ת ב"א יו"ד סי' ל"ז והב"מ דחו ד' הח"ד בזה, ובאמת שאין לכ"ז ענין כלל לנ"ד דאף דהבלוע מקושר למה שבתוך הקדרה היינו דבקל נפלט לתוך הרוטב וחוזר ונבלע אבל לענין לצאת לחוץ ולפלוט מן הקדרה בחוץ אין הרוטב שבפנים פועל כלום יותר מבשאר בלוע בקדרה ויפה כ' רו"מ דא"כ גם בב' קדרות הנוגעים זב"ז ותבשיל בתוכן נימא ג"כ דבולעים זמ"ז ע"י הרוטב שבתוכם ובע"כ דאינו פועל כלום בחוץ ובמרדכי פכ"ה סי' תרצ"א הוכיח דין ב' קדרות שנוגעים זב"ז מדין בלוע שא"י מחל"ח בלא רוטב משום דלא ס"ל לחלק בין חתיכה לכלי וכמ"ש היש"ש