מהרש"ם חלק ה שיד

הרא"ש שהובא בב"י סי' ה' כ' וז"ל מי שלא הי"ל נקב בפי האמה אלא סמוך לכיס ודרך שם מטיל מימיו וגם אין לו כ"א ביצה א' איכא לספוקי אם הוא מוליד או לא אם הגיד הוא חלול ועובר הזרע עפ"י האמה וחוזר לנקב ויוצא אז אינו יורה כחץ אלא שותת ואינו מזריע אבל אם מן הנקב והלאה אין הגיד חלול אפשר שהוא יורה כחץ דרך אותו נקב ואעפ"י שאינו מזריע בעומק הרחם אפשר שמתחמם וראוי להזריע מידי דהוי אברזא דחביתא דאי' בגמרא ומ"מ אין קפידא בזה להתירו לקהל דבין מזריע ובין א"מ ראוי לבא בקהל בי"ש כשר אע"פ שאינו מוליד כו' עכ"ד וא"כ י"ל דבנ"ד אף שהי' הנקב בתחתיתו ואם הי' כנגדו בצד העליון ג"כ למעלה מעטרה פסול וכמ"ש מ"מ שמא כשנסתם הנקב לא נשאר שום חלל להלן מהנקב לצד שלמטה מעטרה וא"כ הי' ראוי להוליד, ואולם בשו"ת שב יעקב חא"ע סי' ד' האריך בעובדא כזו והעלה להחמיר דהרא"ש מיקל היכי דהוי ביד"ש וכפי הנראה כונתו דאף דהרא"ש צידד דגם ביד"א בכה"ג אפשר שיוליד כבר כ' בשו"ת ח"צ סי'... ושאר מחברים דהיכי דהפוסק כותב דרך סניף אין לסמוך ע"ז למעשה וה"נ בזה דהרא"ש סיים דבנ"ד הוי בי"ש א"כ אין לסמוך ע"ז ודלא כשו"ת ב"א חא"ע סי' ג' שתמה על רש"י בזה, ועוד י"ל דדוקא היכי דידוע שאין הנקב חלול יש להקל אבל היכי דיש ספק בדבר הרי גם ספק פ"ד אסור וכמ"ש הנו"ב מ"ק א"ע סי' ו' באורך, ועוד דבנ"ד שנולד בנקב בעטרה רק שאח"כ נסתם א"כ י"ל דאיכא חזקה דמעיקרא ונימא דאף שנסתם דלמא נסתם רק בצד החיצון ומ"מ נשאר עוד נקב בצד שאצל הנקב אבל בזה י"ל דהא איתרע לפניך שנסתם בצד חיצון עכ"פ, אך דיש לדון בזה לפמ"ש הנו"ב סי' ו' שם לצדד דהיכי דיש לו שערות אין לספק בו חשש סריס לפמ"ש הרמב"ם הובא בטוש"ע סי' קע"ב דסריס אדם אינו מביא סימנים לעולם וא"כ הכא שנתמלא זקנו יש להוכיח מזה דלא נשאר חלל להלאה מהנקב ומזה גופא מתברר הספק וא"כ שוב יש להקל מכח דברי הרא"ש הנ"ל ואף שהנו"ב שם צידד די"ל דהשערות הם שומא כבר האריכו האחרונים לסתור דבריו וע' שו"ת ב"א סי' ב' שם שהאריך בזה ובפרט היכי דאיכא ריבוי שער דסמכינן ע"ז גם בחליצה אפי' בלא נודע מספר השנים וכמ"ש הפוסקים בסי' קס"ט בזה א"כ בודאי אין לתלות בהם שהם שומא ואולם היטב אשר דיבר בזה הרב המגי' בשו"ת בש"ר בכסד"ה והובא בשו"ת נודב"ש שם דסימני שערות הם רק נגד סריס גמור שנתמעכו ביציו או גידיו לגמרי שנאבד ממנו כח החום לגמרי ואין בו כח לגדל שער אבל בדיכה מקצת או נקב בעלמא שלא נאבדו כלי הזרע וחומו בקרבו רק שאין הזרע מתבשל מפני שאינו יורה כחץ בצאתה או שמתקררת בשעת יציאתה י"ל דמגדל שער שפיר וזהו שדקדק הרמב"ם בלשונו וכ' בפ"ג מאישות או נתקו או מיעכו גידיו כדרך שהעכו"ם עושים דייקא דהיינו שמבטלים מהם כל התאוה ואף דבש"ע השמיט לשון זה הנה כבר נתלבטו כל הפוסקים ע"ד הרמב"ם גופי' מנ"ל דבר זה והבו דלא לוסיף עלה וי"ל דגם הש"ע כונתו שמיעכו לגמרי ולא מיירי כאן בפסול שמחמת נקב בעלמא וכן מצאתי להגאון מליסא בשו"ת שבסו"ס נחי"ע סוס"י וא"ו שהעלה כן בפשיטות ודבריהם ברורים מסברא, ועוד דכבר כתבתי בשם הש"י דקשה לסמוך על סברת הרא"ש הנ"ל וא"כ מה בכך שהביא שערות הרי הוא פ"ד לפנינו, אך די"ל דהי' מקום להתירו לבא בקהל דהא לכ"ע בעינן שיהי' הנקב לחלל הזרע והא בנ"ד לא נודע אם הנקב הוא רק במקום השתן או הגיע לחלל הזרע וא"כ אף דבאמת א"ר להוליד ע"י שנסתם הנקב שבקצה העטרה הרי ביאתו לקהל אינו תלוי במה שא"ר להוליד וסתימת הנקב החיצון הי' בי"ש וא"כ הוי ס"ס שמא לא ניקב עד הזרע ואת"ל ניקב שמא לא נשאר חלל להלן מהנקב ועכ"פ חזי לאצטרופי קולא לס"ס, ואם אמנם י"ל דא"כ אם הי' מוליד היינו חוששין על הבנים אם שלו הם אבל מלבד מה דיש לצדד בזה אם הי' מוליד הרי בנ"ד לא הוליד כלל וא"כ היו הנשואין בהיתר

ב) עוד יש לצדד בזה דהא כפי הנראה לא חתך הרופא סמוך ממש לגיד שניחש שחתך מגוף הקרום של הגיד בצד תחתיתו ומסתמא מידק דייק באומנותו שפיר וכמ"ש הפמ"ג ביו"ד סי' מ"ו להקל בתרנגולים המסורסים דאין לחוש לנקיבת המעים מה"ט ע"ש ולכן יותר נוטה שהי' הנקב בהגיד שם מקודם והקרום הנ"ל הי' הנקב נכנס לתוכו וע"י שחתך הקרום באמצעו נ נשאר הנקב פתוח וא"כ י"ל דהי' נולד פ"ד והו"ל כסריס חמה דאף דמבואר בש"ס דיבמות שם דפ"ד שנסתם בקרום הוי פסול שחוזר להכשרו היינו בנסתם הנקב ע"י הקרום הדבוק ממש לנקב וסותמו אבל כאן שנשאר הנקב נקוב וכשהזרע יוצאת נכנסת להנקב שבקרום וחוזרת ונכנסת להגיד ויוצאת לחוץ שוב אינה מבשלת דהוי כמו שלא במקומה וכמ"ש הרא"ש בטעמא דאם יש חלל להלן מן הנקב דאינו מוליד לפי שהזרע נכנס לחלל וחוזרת למקום הנקב ומתקררת ביני וביני וה"נ בזה וגם בריאה קי"ל דגם בכסדרן דהוי סתימה מ"מ אם הסירכה עולה בנפיחה טרפה וה"נ בזה רק דמ"מ כיון דהוי ביד"ש כשר לבא בקהל וא"כ אף שאח"כ חתך הרופא הקרום ונפתח לגמרי הנקב לא עשה כלום, וגם אי נימא דהוי רק ספק שמא הי' כן משנולד שוב י"ל דהוי ס"ס דשמא הי' משנולד והוי ביד"ש ואת"ל שנעשה אח"כ דלמא לא הגיע לחלל הזרע ובפרט באם הי' כנגדו למעלה בתוך העטרה אף דלמטה הי' למעלה מעטרה הרי יש לצרף דעת התוס' ויש"ש דבעי מפולש דוקא, אך בזה יש לפקפק לפי הנראה מדברי נימוק"י יבמות והובא גם בב"י שם דניקב היינו שאין בו חסרון וחסר הוא בבא בפ"ע ואפי' חסר כ"ש הוא פסול ובאמת לפמ"ש היש"ש דמדין נקבי אתרוג ילפינין לה הרי התם באמת יש חילוק בין חסר לניקב וכמ"ש בא"ח סי' תרמ"ח ב' דיעות בזה וא"כ י"ל דבחסר לכ"ע לא בעינן מפולש ואף שמדברי תוס' לא נראה כן אבל כפי דברי יש"ש נראה כן א"כ שוב יש כאן ספק להיפוך שמא הי' חסר ויש נ"מ בזה לענין אם הוציא זרע דרך נקב ההוא דבטל צד ספק שמא לא הגיע לחלל הנ"ל ואמנם לפי הך ספיקא משום שלא הי' מפול' הי' מקו' להקל בצירוף שי' תוס' עכ"פ אבל לפי דברי הב"ש אם הנקב בתחתיתו גם התוס' מודו וכמש"ל