מהרש"ם חלק ה שיג

ביד הנודר עצמו וגם העלה שם דל"ש בזה דין מלקד"ה דאין הכונה לקיים דיבורו דוקא רק לקיים רצונו וכונתו וכדמוכח בסו"פ מציאת האשה גבי משליש מעות לבתו דבנשואה כ"ע לא פליגי דאמדי' דעתי' שלא הקפיד אלא קודם שתנשא וכיון דהשינוי הוא למליותא אמדי' דעתי' דניחא לי' בזה עכת"ד מהרי"ט שם, וע"ש עוד בסי' כ"ב מ"ש בדין זכיית עניים שאינם מבוררים שחלק המח"א ה' צדקה סי' י' י"א ע"ד מהרי"ק וע"ע במח"א סי' ב' שם בזה ועמ"ש בחיבורי סוס"י רי"ב בתשובתי שם בזה להעיר בענין סברת אין ברירה שכ' מהרי"ט שם, גם יש לדין בזה דהאיכא עניים שלא באו לעולם אז כלל וא"א לזכות עבורם כלל וא"כ י"ל דהזכי' בטילה לגמרי לשי' כמ"פ ע' חו"מ סוס"י ר"ג ובמ"ש בחיבורי שם מכמה מקומות בזה, אבל בנ"ד אין צורך כלל לזה כיון דלא יגרע בזה זכות העניים ואדרבא יהי' להם ריוח בזה וגם תיגדל המצוה בזה הרי הנידון הזה מבואר במהרי"ט הנ"ל וע' מהרשד"ם חיו"ד סי' קס"ט ג"כ בנידון כזה ותבין ובנ"ד עדיפא מנידון מהרי"ט והדבר פשוט ומבואר דיוכל לשנות וע' במהרשד"ם חא"ח סוס"י ל"ו ג"כ בנידון כעין זה ומוכח ג"כ כמ"ש רק דהתם כ' בצוואה לפ"מ שיהי' נראה בעיני בנו כו' ע"ש ותבין וע' במרדכי פ"ק דב"ב ובב"י סי' רנ"א וימצא מבואר דמהני אומדנ' לשנות גם מעני לעני היכי דמוכח אומדן הדעת דאיכא מצוה יותר גדולה בהשינוי יעו"ש ומכ"ש בזה דאית להו רוחא וע' בחו"מ סי' קס"ד וסי' שי"ב ס"א וסמ"ע שם דאפי' בבעל עליי' ושוכר יוכל להוציאו ממל"מ אי לאו משום דבעי למיטרח בכניסה ויציאה ומוכח דהיכי דל"ש הך טעמא כופין על מדת סדום וה"נ בנ"ד, ולכן הדבר ברור דיוכל האפטרופס למכור ולהחליף על חנות של כיפת אבנים אם יוגדל בזה הריוח לעניים בלא פקפוק

סי' ס"ו בדבר האשה הנעצבת ומרת רוח מ' העניא מזאלישטשיק אשר יושבת עגונה שכולה וגלמודה מבעלה המנוח מו"ה יצחק מאיר ז"ל בן מו"ה זלמן נ"י מפה"ק, אשר ישבה עמו ערך י"ז חדשים ולא הו"ל בנים עמה וזה ערך שמונה שנים ויותר שנפטר בעלה הנ"ל ונשאר אח קטן בן ה' שנים והיא יושבת וממתנת על חליצת האח הקטן ובחודש מרחשון העבר נעשה האח הנ"ל בן י"ג שנים ויום א', וכאשר בדקתי אותו ראיתי שאין לו במקום הערוה וסביבותיה שום שער שחור רק שיש לו על הבצים הרבה שערות דקות נראים כלבנים וקטנים ודקים רק יש ביניהם בערך עשר שערות בכדי לכוף ראשן ועיקרן ומצדדי הגיד על הכף מצד ימין ערך שמונה שערות קטנות דקות ולבנות כדרך שערות הצומחות בילדים אבל אינם בגדר לבנות של שער זקנים כמובן רק כשערות המתחילים להיגדל שהם דקים ונראים כלבנים וגם בצד שמאל ערך שמונה שערות ואין בשום שער מהנ"ל שיעור רוחב אצבע אמה רק שיש קצת ערך חמשה בימין וחמשה בשמאל שיש בהם בכדי לכוף ראשן לעיקרן והם ג"כ דקות מאד ולבנות כנ"ל ושערות ראשו הם נוטות קצת לשחור כנהוג הנקרא טונקעל בלאנד ואמנם קצת השערות שוכבות ונדמה קצת נוטה קצת לשחרות אבל א"א להבחין בבירור, וכן בגומות א"א להבחין מפני דקות השערות, ואמנם פה"ק קלא דלא פסיק שהנפטר הנ"ל לא הי' ראוי להוליד קצתם אמרו שהיו טומטום או אנדרוגנוס וקצת אמרו שהי' סריס משנולד אבל הכל מפי השמועה ולא מצאתי מי שיאמר דבר ברור בזה כי הי' שומר א"ע לבלי לגלות ערוה בפני אנשים ברחיצה וכדומה, וכאשר חקרתי ע"ז סיפר לי אביו של הנפטר הנ"ל כי מעשה שהי' כך הי' כשנולד בנו הרי"מ הנ"ל הי' לו תחת הגיד של ערוה (היינו באבר הגוי') למטה בצד שכלפי הארץ קרום דבוק בגיד סמוך לעטרה היינו למעלה מהעטרה לצד הגוף ואיננו זוכר אם הי' ממש אצל העטרה או שהי' הפסק כל שהו בין הקרום ובין העטרה בצד שכלפי הארץ, והקרום הי' דבוק צד א' בגיד הערוה וצד הב' הי' דבוק בביצים והי' הקרום רחב קצת, אבל באורכו הי' קצר ולא הי' באפשר להגבי' גיד הערוה מן הביצים רק מעט ולמעלה מן הקרום לצד הגוף הי' חלון פתוח בין הגיד ובין הביצים ותיכף כשנולד וראו זאת קראו לרופא א' מומחה ישראל מוחזק בכשרות שהי' אז פה"ק וחתך הקרום הנ"ל עם אינסטרימענט לשנים וכשנחתך הקרום הוגבה הגיד כדרכו אבל נשאר שם נקב למטה בתוך הגיד והתחיל להשתין דרך הנקב ההוא למטה והנקב של שתן שבתוך העטרה נסתם לגמרי כאילו לא הי' וכן נשאר הדבר כל ימי חייו וגם אמר שהי' לו שערות למטה בריבוי ככל האנשים אבל לא נתמלא עוד זקן העליון כי הי' עוד צעיר פחות הרבה מבן כ' עכת"ד מצד השאלה, והנה קוטבי השאלה יסבו בלכתן על שני ספיקות האחד אם היא זקוקה לחליצה ואת"ל שהיא זקוקה אם היא מדאורייתא או מדרבנן, השנית יש לחקור אם החלוץ הזה ראוי לחלוץ עפ"י סימנים הנ"ל, ועתה אפרש שיחתי, וטרם יהי' כל שיח אפרוש את כפי בתחנון ופלל להחונן לאדם דעת להאיר עיני בתורתו לבל אכשל בדבר הלכה גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך, וזה החלי בס"ד

, א) בש"ס ס דיבמות ע"ט ובטוש"ע אה"ע סי' קע"ב מבואר דסריס הוי פלוגתא דתנאי אי חולצין לאשתו ואנן קי"ל כר"ע דאם הי' לו שעת הכושר משנולד חולצין ואם לא הי' לו שעה"כ אין חולצין, והנה מקודם אבאר דין הנקב שהי' לאיש הזה אם יש לו דין סריס דהיינו פ"ד ואם הי' מותר לו לבא בקהל ואח"ז אבאר אם יש לנו לומר שהי' כן מעת הולדו, והנה בש"ס דיבמות ע"ה וטוש"ע אהע"ז סי' ה' מבואר דניקב למעלה מעטרה פסול ולשי' תוס' בעינן דוקא שיהי' הנקב מפולש מעל"ע אבל המרדכי מחמיר דגם בנקב שמגיע רק לחלל פסול, וביש"ש חולק ע"ד התוס' והאריך להחמיר אבל בניקב בתחתיתו יש להקל אבל בב"ש סק"ט פסק בפשי' דבניקב בתחתיתו פסול לכ"ע והוא נגד דברי יש"ש ואולם המעיין ימצא דגם היש"ש לא קאמר רק היכי דבניקב בתחתיתו למעלה מעטרה וכנגדו למעלה הוא למטה מעטרה בזה דעתו להקל אבל אם גם למעלה הוא למעלה מעטרה מודה דפסול וכן העלה בשו"ת נודב"ש מ"ת חא"ע סי' כ"ז יעוש"ה וע' בדרישה שהאריך בראיות לפסול גם באינו מפולש גם בעליונו של גיד והב"ש לא העתיק יפה בשמו ואולם בתשו'