מהרש"ם חלק ה שג

כלל ואינה אילינות אפ"ה הוי גט מדינא וע' בתשו' נו"ב מ"ק חאהע"ז סי' י"א בנידון כזה ע"ש מ"ש מענין ביטול התנאים הנהוג בשעת הגט ובאב"מ אה"ע שם דחה דבריו ועכ"פ לפי דברי ר"מ אלשיך הנ"ל נראה דבנ"ד יש להקל דעכ"פ ליכא בזה רק פסול דרבנן ואם נשאת לא תצא, וע' בתשו' מהרי"ט ח"ב אהע"ז סי' י"ג דמוכח ג"כ דבכה"ג שלא התנה בשעת הגט הוי רק לעז בעלמא, ועלה בלבי לדון דבנ"ד דהוי מלתא דלא שכיח שיעשו זיוף כזה לא אסיק אדעתי' להתנות בשעת גט הרי גם באיילינות דלא שכיח אפ"ה קי"ל דבכה"ג הוי רק לעז ועתו"ס יבמות ב' ותוס' גיטין מ"ו ב' ותוס' נדה י"ב, ועתו"ס חולין דף פ"ב שכתבו דבעגלה ערופה כיון דלא שכיח שימצא ההורג גמר ומקדיש א"כ ה"נ י"ל בנד"ד, שוב מצאתי בשו"ת נודע בשערים להגאון מו"ה בעריש אשכנזי מהד"ת חא"ע סי' נ"ד שהאריך בענין גט מוטעה ופסק ג"כ להקל ואין פנאי לעמוד על דבריו כעת

ומכל הלין טעמי אם יסכים גם מעכת"ה להתירה גם אני אצטרף עמו, והנלע"ד כתבתי, שוב העירני ח"א די"ל דבנ"ד דהי' הגט ע"י שליח א"צ למשה"ת כמ"ש הרשב"א והר"ן הובא בב"ש סי' ל"ח ועמ"ש בחיבורי סי' ר"צ בשם חוקת הדיינים אבל לענ"ד זה טעות דכאן לא הזכיר לשליח הגט שום תנאי כלל ואדרבא אמר בפירוש בלא תנאי רק מקודם אמר תנאו והי' גט מוטעה ועכ"פ השליח לא ידע מהתנאי כלל ולא נתבטל שליחותו ויש לפקפק עוד בזה אבל כיון דנתבאר למעלה דאין נ"מ בזה כלל קצרתי

סי' ס"א

להרב המופלג בתורה מו"ה שמואל הערינבערג נ"י דומ"ץ בק' חראסטקוב

ברגע זה קבלתי מכתבו ואם אמנם אני מוקף מכל צד חבילי טרדן מרוב הפצרתו ונחיצת הענין אשיבו בקצרה ולא אבא בפלפול ורק על שרשי הדין אתחקה, ע"ד שאלתו בהקהלהויז שבנו שם זה ערך ששה שנים ועשו בכותל מערבי גראטיס כי אולי יתפללו שם בצד מערב הנשים וגם התפללו שם פעם א' או ב' ועתה עשו להם בעז"נ תנור לאפות בו מצות שמורה ונתצו בלא ש"ח בכותל מערב חלון כדי לטלטל המצות דרך שם אחר שיגלגלו אותם בהקלויז ועתה נודע להם חשש על הנתיצה כי אינו צורך הקלויז וגם איך יעשו תנור מעז"נ שהוא ג"כ מקום מקודש לאפות בו מצות ורו"מ כ' שיקחו אותו מקום ג"כ לצרף לעזא"נ שיתפללו שם בשוי"ט כשיהיו רוב עם ובמקום הנתיצה יעשו שם פתח לכנוס דרך שם מהבית של עזא"נ הקודם לחדר ההוא והתנור הזה ישמש במקום תנור בית החורף ולא יצטרכו עוד לתנור אחר להחם הקהלהויז וא"כ מעלין אותו לקדושה והאפי' הוי כחשבונות של מצוה דמותר לעשות בביהכ"נ ג"כ וה"נ הוי ד"מ כדי להשמר מחשש חימוץ עכת"ד

והנה לא אדע מה בצע במה שיוסיפו עתה לעשות פתח לתקן מה שנתצו מקודם באיסור כיון דבתחלה לא הי' דעתם לזה כלל ומה שעבר עבר ואם יש ביכולתם לעשות מתנר האפי' שישמש לבית הקלויז במקום תנור בית החורף א"כ גם עתה יוכלו לעשות כן, ובאמת בגוף הנתיצה דהוי משום לא תעשון כן לפי המבואר ברמב"ם פ"ה מיסוה"ת דדוקא דרך השחתה אסור מה"ת אבל אם אינו מכוין דרך השחתה שרי מה"ת א"כ אם הוא מכוין לאיזו צורך מצוה אפי' שיהי' מצוה קלה אינו דרך השחתה עכ"פ וכדמוכח מהתוס' תמורה כ"ג בהא דהמפריש חטאת ואבד והפריש אחרת תחתי' ולא הספיק להקריבה עד שנמצאת הראשונה דס"ל לרבי א' מהן תקרב חטאת והשני' תמות וחכמים פליגי ומפרש ר"ה דלא נחלקו אלא בבאו לימלך דר' סבר לא עשו תקנה בקדשים ואמרי' לי' לך התכפר בשאינה אבודה ואבודה תמות ורבנן סברו עשו תקנה בקדשים ובתוס' הקשו דגם לרבי וכי מאבדין קדשים בידים כיון דאיכא תקנה ותי' כגון שיש ריוח בדבר כגון דאבודה כחושה ושאין אבודה שמנה דא"ל התכפר בשמנה וכחושה תמות וכבר כ' המפורשים דמיירי בכחושה קצת דאי בכחושה ממש גם רבנן מודו דהא מחללים שבת עבור הידור מצוה כדאיתא במנחות ס"ד ובע"כ דמיירי בכחושה קצת ואיכא עכ"פ משום זא"ו ובמהרש"א שבת ק"ד ע"ב בתוס' ד"ה אר"ח כו' מבואר דזא"ו הוי רק מדרבנן ואם אמנם ברי"ף ברכות סו"פ שלשה שאכלו והגהת א"ש שם נראה להיפוך אבל מהתוס' מנחות מ"א ע"ב ד"ה אין פוטר ומרדכי פ' התכלת סימן תתקמ"ח מבואר דהוי רק מדרבנן ובעכצ"ל דהיכי דהוי רק הידור קצת הוי רק מדרבנן, וא"כ בהא דתמורה כ"ג דהוי רק הידור קצת תיקשי איך מותר להפסיד קדשים שהוא ג"כ בכלל לא תעשון כו' וכדין שורף עצי הקדש המבואר במכות כ"ב בשביל ריוח הידור קצת שהוא מדרבנן ובעכצ"ל דכיון דהוא עושה בשביל צורך המצוה אף שהוא רק מדרבנן מ"מ עכ"פ אינו דרך השחתה ושרי עוד נ"ל ראי' מע"ז י"ג אין מקדישין בזה"ז כו' בהמה תיעקר כו' ובראב"ן שם הקשה הא מפסיד קדשים ותירץ דבלא"ה עומד לאיבוד ודמי להא דפסחים כ' ע"ש אבל צ"ע מהא דעירובין מ"ג וה"נ שמא יבנה המקדש ולכן נראה דכיון דאיכא חשש תקלה ל"ה דרך השחתה וליכא איסור כלל ושוב ראיתי בח"ס א"ח מזה ובזה י"ל דגם בנותץ חלון לצורך עז"נ ניהו דקדושת עז"נ קטנה מעזא"נ מ"מ עכ"פ כיון דאיכא צורך מצוה ול"ה דרך השחתה שרי, ובאמת שהא"ר בסי' קנ"ב חולק בזה ע"ד הט"ז שם בדין אם עושה שלא לבנות במקומו דהט"ז מחמיר והא"ר מתיר ועפמ"ג שם, אבל נראה דמדרבנן בודאי אסור, אך יש לדון דגם מדרבנן שרי דל"ה הורדה מקדושה כלל דהא בש"ס דפסחים פ"ה מבואר דעובי החומה והחלונות גבי היכל כבפנים דמי וגבי עזרה אינם כבפנים וכבר הביא הב"י סוס"י קנ"ב בשם מרדכי ומהרי"ק דהוי ספיקא אי ביהכ"נ כהיכל דמי או כעזרה וא"כ שוב הוי סד"ר ולהקל ומהגם דהא הרמב"ן והר"ן במגילה פ' בה"ע אי קדושת ביהכ"נ מדאורייתא ולשי' הר"ן הוי רק קדושה דרבנן וא"כ מותר לנתוץ מדאורייתא וע' בשו"ת פ"י להמג"ש ח"ב סוס"י צ"ט שכ' בנידון אחר דלשי' הר"ן אי איכא ספיקא יש להקל דהוי סד"ר ולהקל אבל במנין המצות להרמב"ם מצוה ס"ה מפורש דאיסור נתיצת ביהכ"נ או ביהמ"ד הוי לאו של תורה יעו"ש