מהרש"ם חלק ה שא

ועוד דאי נימא דהמלח מתפשט גם לצדדים ומרתיח בכל מקום א"כ בנ"ד גם המלח שבמקומות שאין שם שומן נתפשט גם במקום השומן ועשה שם פעולתו ויצטנן הכל וז"פ

ומ"ש עמ"ש דגוררין גם בהחוד דא"כ גם בחותך אמאי צריך ס' נגד כל הלהב הא חותך רק בהחוד דבר זה לאו מדילי הוא כי גם בשו"ת מש"נ שהבאתי בתשו' חילק כן דבחותך חתיכה נכנס הסכין בתוך החתיכה והחתיכה סובב הסכין מב' צדדים ואיכא דוחקא בכולי' משא"כ בגורר, אבל מ"מ יש להעיר מהא דשוחט בסכין מלובנת דחידודה קודם לליבונה אבל י"ל דשא"ה. דבית השחיטה מרווח רוח אבל בחותך חתיכת בשר י"ל דאיכא דוחקא בכל הלהב ויעוין בשו"ת ספר יושיע בפו"ב סי' קכ"ב שהעיר מהא דחידודה קודם לליבונה ע"ש מ"ש בזה

סי' ס'

להרב הגאון וכו' מו"ה משה תאומים אבד"ק הארדענקא נ"י

בדבר מה שהציע כתר"ה לפני עובדא דאתי לקמי' באשה א' מקאלימייא שבאתה למחו"ק ובידה מעב"ד שנתגרשה מבעלה כדמו"י ונשאת לבעל גם הי' לה בן ועתה נודע להב"ד דק' קאלימייא כי ענין הגירושין הי' שנתפס בעלה לקרימינאל באונגרן ויש לו דעקרעט על ט"ו שנים וכאשר הפצירו בו לגרשה אמר שיגרשנה אבל רק באופן אם תחזיר האשה לאביו כל החפצים שלה ותביא מכתב בקיום הנאטאר שקיבל החפצים וגם תתן לו מאה ר"כ ושלחה האשה מכתב בקיום נאטאר והשלישה שם ע"י שלוחה הסך מאה ר"כ וגירשה, ועתה נודע כי קיום הנאטאר נעשה בערמה שהעמידה איש אחר ועדים שקרים אצל נאטאר ולא נתקבל ליד אביו החפצים כלל והבעל רוצה לבטל הגט כי הי' בטעות וכפי שכ' הרב מאוברטין רצתה ליתן לאביו החפצים ולא רצה לקבלם ולכן עשתה בהכרח ערמה הנ"ל עכת"ד השאלה וביקש מאתי לחוות לו דעי. והנה מעכת"ה פתח בהצלה תחלה ומכח התנאי יש לדין דכיון שלא הי' כפול ושאר משה"ת י"ל דהתנאי בטל אך לשי' כמ"פ מדינא לא בעינן ת"כ ומשה"ת רק בגיטין וקדושין לחומרא מדרבנן אבל מה"ת א"צ משה"ת וא"כ אין לסמוך ע"ז לקולא עכ"ד, והנה בגוף התנאי יש לי לדון דגם אם הי' כופל דבריו דאם לאו לא יגרשנה ג"כ אין הגט בטל דדוקא היכי דהתנה שאם לא יעשה כן לא יהי' הגט גט אז הוי תנאי בעיקר הגט אבל הכא דהתנה שאם לאו לא יגרשנה אבל לא התנה שלא יהא גט אין הגט מתבטל כלל דשמא אף שאמר שלא יגרשה מ"מ אם גירשה הגט כשר, ונראה בעליל שלזה כיון רש"י ז"ל בגיטין מ"ו ב' והכא בדלא כפלי' שלא אמר בשעת גירושין כו' ואם אי את איילונית לא יהא גט כו' עכ"ל וראי' לזה מתשו' הרא"ש שהובא בטור אה"ע סי' קמ"א בראובן שמונה שליח להוליך גט לאשתו בכ"מ שימצאנה ואמר לשליח אם תאבה האשה ללכת אחריך ולבוא אלי לאישבילייא אקיימנה ואם לא תאבה פטור אותה בגט והשליח הביאה עמו לאישבילייא וכו' והשיב דגם אם הי' עדיין ראובן באישבילייא כשבאו שמה האשה והשליח ול"ה רוצה להתפייס עמה הי' השליח יכול ליתן לה הגט כי לא הטיל תנאי במינוי השליחות שיתבטל אם תבוא האשה לאישבילייא אלא דברים בעלמא אמר שאם תבוא עמך אקיימנה וגי"ד בגיטא לאו מילתא הוא יעו"ש ע' כה"ג בתשו' ב"ח סי' צ"א והביא ג"כ ראי' מתשו' הרא"ש הנ"ל ע"ש הרי מבואר דכיון שלא אמר בפירוש שאם תבא יהי' בטל אין הגט בטל דהוי רק כגי"ד וא"כ ניהו דבנ"ד אמר שאם לא תתן לא יגרשנה מ"מ כיון שלא אמר שיהי' הגט בטל הוי רק כגי"ד ולאו מילתא הוא דהא ודאי דלישנא דלא יגרשנה משמעותו רק על עשיית המעשה ולא על ביטול המעשה שלא יהיו גירושין וכמ"ש כה"ג הרשב"ץ הובא בב"י יו"ד סוס"י ר"ח בנשבע שלא ישא אשה תוך ג' שנים דאם אמר לשון שלא יעשה נישואין עמה ועבר ונשא הו"ל כנשבע על הככר ואכלו אבל אם אמר לשון שמשמעו שלא תהי' אשתו אין מתירים לו עד שיגרשנה כו', ואף דהתם נראה מלשון הרשב"ץ דאם אמר בסתם שלא ישא יתכן לפרש דהכונה שלא יהיו נשואין מדנקט ברישא דאם אמר שלא יעשה נישואין אז קאי רק על לכתחלה אבל מדנקט בסיפא דאם אמר לשון שמשמעו שלא תהי' אשתו משמע להיפוך וע' בט"ז סי' רי"ח סק"ג וע' ברש"י ותוס' קידושין נו"ן בהא דלא יקח דמשום יתירא הוא דמפרשינן דלא יהא בה ליקוחין אבל בלא"ה קאי על מעשה הלקיחה ועיין ב"מ צ' אל תשת לא תהא שתוי והיינו ג"כ מיתורא דקרא ומהגם דבלשון ב"א בודאי כן הוא ועיין בתשו' תשב"ץ ח"א סי' קל"ג בדין שלא לקדש פחות מיו"ד דאין בכלל לשון זה רק שלא יקדש אבל אם קידש הוי קידושין אבל אי תקנו שלא יהא קידושין גם דיעבד בטל וע' בכנה"ג אה"ע סוס"י כ"ח

ומעתה לפ"ז גם אי נימא דלא בעינן ת"כ דמכלל הן אתה שומע לאו אבל מ"מ לא נשמע הדיוק על ביטול הגט דכיון שאמר שיתן לה גט רק באופן כך וכך ומכלל זה נשמע דאם לא תקיים כן לא יתן לה גט והו"ל כאומר ואם לאו אקיימנה המבואר בתשו' הרא"ש הנ"ל דלא הוי רק גי"ד בגיטא ולא מהני, ומדברי הרא"ש הנ"ל מוכח דגם גי"ד שקודם המעשה לא מהני בגט ובתשו' א' הארכתי בכמה ראיות לדחות דברי הב"ח וט"ז שכ' להיפוך ואכמ"ל

אבל גם בגוף הדבר שהביא כת"ר דברי הה"מ פ"ו מאישות שביאר דעת הסוברים דדוקא בגיטין וקידושין לחומרא בעינן ת"כ והקשה הה"מ דהא כל דין ת"כ ילפינן מב"ג וב"ר והתם בממון מיירי והביא הה"מ בשם האחרונים שתי' דאנן לא קי"ל כר"מ רק כרבנן דל"ב בשום מקום ת"כ רק משום חומרא דעריות מחמירין מדרבנן כדר"מ דבעינן ת"כ עכ"ד ואח"ז נמשכו האחרונים ואני מצאתי בירושלמי פ"ג דעירובין הל' ה' אריב"ב בכל אתר אית לי' לר"מ מכלל הן כו' והכא לית לי' אר"מ על שום חומר היא בעריות ובשי"ק שם הקשה הא ר"מ מייתי ראי' מב"ג וב"ר ותי' דהתם בא להוציא הקרקע מידם לכן הי' צריך ת"כ משום דהא דבעינן ת"כ הוי ספיקא מדאורייתא יעו"ש ומבואר