מהרש"ם חלק ה רצח

דפנות ובראשה מפולשת לגמרי ולכן אם נפרץ מצדו ובקעי בה רבים דינו כמבוי עקום שצריך צוה"פ בצד זה ולחי בצד זה יעו"ש שהאריך מאד בזה וא"כ בעיירות שלנו ע"פ רוב יש להם ג"כ ד' מחיצות ובמקומות הנפרצים עושים צוה"פ ולא דמי למבוי כלל א"כ אם נמצא לפעמים איזה פרצה פחות מעשר בצד א' נוכל לסמוך על האהוע"ז ולהקל בלא תיקון, ועוד נראה דאם הפרצה הוא למקום שדות וגנות שאין דרך הרבים לילך שם, (וכפי הנראה גם בנידון רו"מ הוא כן) מפני שאין שם דרך כבושה להלאה ממקום הפרצה דמי ג"כ למקום אשפה ותדע שהרי בתשו' מהרי"ט סי' צ"ד שם התיר בפרוץ נגד שפת הים דאף דיש שם סביב הים קרקע הגבול מ"מ אין דרך רבים לילך הרבה לשם ואין לגזור שמא ישתנה הדבר דא"כ גם במקום אשפה יגזור כן יעו"ש היטב בזה, וא"כ ה"נ בנ"ד ובפרט אם בעל השדות ימחה להרבים מלילך שם פשיטא דדמי למקום אשפות כנלפע"ד פשוט (וע' שו"מ מ"ג ח"א סי' רצ"ג ובמהד"ק סי' רנ"א וע' ח"ס סי' צ"ז ושו"ת ב"ש או"ח סי' מ"ח ובדין חריץ עמוק י' שהוא במקום מחיצה והולך עד כנגד בית א' וסמוך להבית כלה החריץ ובין החריץ והבית הפירצה פחות מיו"ד ורו"מ הביא ד' הרי"ף ורמב"ם שהובא בב"י סוס"י שס"ב דס"ל דצוה"פ שעשאן מהצד היינו מצד המבוי דבקרן זוית לא עבדי פיתחא ונהי דהרשב"א חולק וס"ל דקרן זוית היינו באוכלת בב' רוחות וכפי הנראה נהגו כוותי' שהרי עושין צוה"פ גם בקרן זוית מ"מ י"ל דטעמא שסומכין ע"ד התוס' דף ו' ע"א דאם עשה במשקוף ומזוזות גם בקרן זוית הוי פתח אבל הכא דהוי פרצה בלא צוה"פ מנ"ל להכריע כהרשב"א נגד הרי"ף ורמב"ם עכת"ד, ואני מצאתי בר"ן פ"ק דסוכה שהביא ג"כ דברי הרי"ף בשם גאון הנ"ל וכ' עלה וז"ל ולא נהירא דכי אמרי' התם פתחא בקרן זויות לא עביד אינשי היינו כשאוכל בב' רוחות אבל מרוח א' לא ועוד דכי אמרי' הכי ה"מ שלא נדין הפרצה כפתח אבל כשעשאה צה"פ ממש משמע דאפי' בקרן זוית מהני וכ"כ הראב"ד ז"ל לפיכך נראה כדברי רש"י ז"ל דמן הצד כו' עכ"ל ובריטב"א עירובין ד' ו' כ' ג"כ דקרן זוית היינו דוקא כשאוכלת בב' רוחות וע"ז הקשה דהא לעיל קאמר דפתח ל"ה בקרן זוית וכקושי' תוס' והביא ג"כ בשם ראב"ד כתי' התוס' וכ' עוד וז"ל והנכון דשאני הכא שהוא בקרן זוית של כניסת המבוי דהא ודאי לא עבדי אינשי עכ"ל ומבואר דדוקא בהתחלת מקום הכניסה למבוי בזה לא עבדי בקרן זוית אבל בעלמא עבדי גם בקרן זוית וגם דוקא באוכלת בב' רוחות יש חילוק בין אם עשו צוה"פ או לא ומתרי טעמי קאתי עלה הר"ן משום דדוקא באוכלת בב' רוחות הוי קרן זוית וגם בזה אם עשה צה"פ מהני אבל בנ"ד שאינה אוכלת בב' רוחות דעת ראב"ד ורש"י ורשב"א וריטב"א ור"ן להקל וכדאי הם לסמוך עליהם ולכאורה הי' נראה דבנ"ד בפרצה פחותה מי' דאפי' בבקעי בה רבים יש להקל דהא כבר הוכיח בשו"ת פמ"א ח"א סי' כ"ה להוכיח כדעת הרמב"ם דסובר דאין חילוק בין בקעי בה רבים ובכל גווני יש להקל בפחות מיו"ד והוכיח שם שגם דעת הרי"ף הוא כן יעו"ש וא"כ בנ"ד ממ"נ אם נחוש לדעת הרי"ף ורמב"ם הרי לדידהו פרצה פחות מיו"ד שרי גם בבקעי בה רבים ואם נחוש לרוב הפוסקים החולקים עליהם בזה הרי לשיטתם שוב בכה"ג גם בקרן זויות אם אינה אוכלת מב' רוחות מהני, אבל באמת ז"א דלדידן בבקעי בה רבים גם בצדו בלא קרן זוית אסור ואדרבא היכי דהוי בקרן זוית גם הפמ"א הנ"נ מודה להחמיר דממ"נ להרי"ף ורמב"ם הרי בקרן זוית אפי' פתח ל"מ ולדידן הא בקעי בה רבים, ולכן בנ"ד אי בקעי בה רבים תניא במה שכתבתי לעיל אם יש להקל, וע' בסי' שע"ג ס"א ובט"ז ומג"א סק"ג עוד בענין פתח בקרן זוית דלא עבדי אינשי, ומה שהאריך בדין צוה"פ שעומד רחוק ג"ט מן הכותל והאריך לדחות דברי התו"ש במה שדחה דברי התב"ש, הנה רוב דבריו אמורים עם הספר שו"ת ב"א חאו"ח סי' כ"ו וע"ש שהביא מדברי הד"מ בשם א"ז שכ' להדיא דבצוה"פ ל"ש אוירא דהאי גיסא דיבטל הצוה"פ וכשר גם ברחוק ג"ט וגם בשו"ת הגאון ר"ע איגר סי' י"ח ובשו"ת ספר יושיע סי' ח' האריכו להקל בזה, והיכי דצד א' עומד אצל הכותל הסכימו המק"ח והב"א שם דיש להקל לכ"ע, ואולם היכי דאיכא רוחב ג"ט בלא"ה יש לחוש משום דין המבואר ברס"י שס"ה דבראשו בד"ט וכמו שהאריך בזה בתשו' פמ"א ח"א סי' כ"ה ושו"ת ב"א שם ובזה מבואר דל"מ בזה איצטבא גבוה ג"ט דהא הך דינא דר"א ור"א מיירי בדאיכא גידודי כמבואר בש"ס דף ו' שם ואפ"ה בראשו אם הפרצה ג' אינו מתיר ובחנם האריך בזה רו"מ אבל בכ"ז שייכו בזה צדדי היתר שהאריכו הפמ"א וב"א שם גם בלא איצטבא ולכן בשעת הדחק יש להקל

ובדין מי שמכר חמצו בכסף ובשטר עם החדר ולא חתם א"ע על השטר ורו"מ האריך בכמה צדדי קולא דהשטר מועיל כיון דהוא כת"י כבר מבואר ד"ז במק"ח סי' תמ"ח שם אבל גם באינו כת"י מה שחשש רו"מ דהוי באחריות ישראל כיון דהעכו"ם יאמר קים לי דכסף אינו קונה והוי ג"כ בבית ישראל כיון דקרקע לא נקנה בלא שטר עלה בלבי לעורר בזה לפמ"ש הר"י באסן להקשות בכל ספק ממון דנימא סד"א להחמיר דהאיכא איסור גזל ותי' דגם להיפך איכא לגבי תובע ספק איסורא א"כ לשי' רוב הפוסקים דגזל עכו"ם דרבנן אבל עכו"ם נגד ישראל איכא איסור תורה א"כ שוב לא יוכל העכו"ם לומר קים לי דסד"א לחומרא ולגבי ישראל ליכא ספיקא דאורייתא דהא גז"ע מותר מה"ת אבל בתשו' לק' זאלישטשיק הארכתי לדחות דברי הר"י באסן הנ"ל ואכ"מ, כי לדינא בנ"ד בלא"ה הוי באחריות ישראל דהא בדיניהם לא יצטרך העכו"ם לשלם והוי כאלם המבואר ברס"י ת"מ וגם העכו"ם עני אך לפמ"ש הר"ן בפ"ק דקידושין דהיכי דהשטר הוי רק לראי' אם כתב אח"כ השטר קני למפרע משעת נתינת הכסף א"כ בשטרי מכירה של חמץ דהוי רק לראי' וכמ"ש בתשו' מהרשד"ם והובא בחיבורי סי' קצ"ב א"כ יוכל לחתום השטר גם אחה"פ ויועיל הקנין למפרע וא"כ הקרקע של עכו"ם וא"כ אף דהאחריות על ישראל מותר, כנלפע"ד פשוט, ומה שהקשה ע"ד הט"ז באו"ח סי' תרפ"א שהעלה להקדים הבדלה לנ"ח משום דתדיר קודם וע"ז הקשה מדברי תוס' יומא ל"ג ע"א ד"ה אפ"ה