מהרש"ם חלק ה רעא

בשם כמה שו"ת בזה אבל גם לפמש"ש לדחות ד' הנו"ב נראה דבנ"ד לכ"ע יש לחלק כן ובלא הרויח ובפרט אם לא בא לידו עדיין כלל דהוי ברשות האב כמ"ש בסי' נ"ג ואחרונים א"כ בודאי אין דינו כנדוניא ויעוין בשו"ת ברית אברהם סי' ע"ה שהוכיח מדברי מהרי"ק דאינה נוטלת תוס' שליש גם בהריוח היכי דיוצאת שלא בכתובה וע' שב"י ח"ג סי' קכ"ז ג"כ בזה, ולכן יפה פסק רו"מ דאין לה שום תוס' בנ"ד, ואף דלשי' הרמב"ן גם ברמ"ת יש לה תוס' וע' בב"מ סי' קי"ז שכ' דלפ"ז גם ברחמה צר יש לה תוס' מ"מ בודאי המוחזק י"ל קים לי וגם בתשו' ח"צ סי' מ"א במה שפלפל עם מהר"י אלמושנינו בענין נשבע שלא ישא אשה על אשתו ושהה י"ג שנים ואח"ז רוצה להוציאה לפי שיש לה אוטם ברחם וכ' מהר"י דאין לה תוס"כ כלל לפי שא"ר לביאה והח"צ דחה דכיון ששהה זמן רב כזה הרי ידע ומחל יעו"ש בסוף התשו' בזה ומוכח דבלא שהה אין לה תוס"כ וא"כ בנ"ד שישב עמה זמן מועט ובודאי לא דמי לטענת שאר מומים דאם בעל אמרי' חזקה אין אדם שותה בכוס אא"כ בודקו דבנ"ד י"ל דלא ידע בפעם א' דאולי הי' סובר שפתחה סתום ע"י בתולים וכדומה וע' סי' ס"ח לחלק בין בחור ובין נשוי בזה א"כ גם הח"צ מודה דאין לה שום תוס"כ כן נראה פשוט מסברא. וע' תשו' מהרי"א חיו"ד סי' קצ"ה בסוף התשו' שכ' דהיכי די"ל דהי' סבור שתתרפא ל"ש לומר מדשהה מחל יעוש"ה וה"נ בזה

ובדין אם מותר לגרשה בע"כ הדבר פשוט כמ"ש רו"מ דכיון דאסור לדור עמה בודאי יוכל לגרשה בע"כ ותדע דהא אפי' במקום מדת חסידות כ' הרשב"א וב"י סוס"י קט"ו דלא גזר ר"ג ומכ"ש בכה"ג ויפה הביא רו"מ דברי הט"ז סי' ל"ט דגם היכי דאיכא פלוגתא אי הוי מום מ"מ מותר לגרש בע"כ ואף דלפמש"ל דבנ"ד י"ל דהאשה לא ידעה מזה א"כ ל"ש בזה לומר דפשעה ועשתה שלא כהוגן שכ' הב"ש סוס"י קי"ז מ"מ בכה"ג שיש איסור בדבר אין כאן מקום ספק כלל דיוכל לגרשה בע"כ וכמבואר בסי' קט"ו כמה דינים כה"ג וע' תשו' מהרי"א הנ"ל מבואר ג"כ כן וע' פ"ת סי' קי"ט סק"י בשם תפי"ש על משניות בשם תשו' אור ישראל מפורש דין זה כמ"ש, וגם מחמת שהאשה מסרבת מלציית ד"ת באם שהזמין רו"מ גם את האשה והתרה בה והיא מסרבת י"ל דמותר לגרשה בע"כ וכמ"ש בשו"ת ספר יושיע סוס"י צ"ח דהוי' עכ"פ רעה בדיעותי' ומצוה לגרשה וכן השבתי בשנה דאשתקיד לק"ק ביטשאטש ומהגם די"ל דכיון דמסרבת יש עלי' עונש נח"ש דאף שבעוה"ר אין יד ב"ד תקיפה לפרסם מגזירת המלך כנודע אבל מ"מ דת תוה"ק בתוה"ק בתקפו וכרוך על ראש המסרב ובעון זה בנים מתים כדין נודרת ואינה מקיימת וא"כ יוכל לגרשה בע"כ ויוצאת בלא כתובה ואף דהמהרא"י נסתפק היכי דהיא עקרה ואין לה בנים וכמ"ש הב"ש רס"י קט"ו בשמו מ"מ בנ"ד ממ"נ אם אין לה תרופה א"כ בודאי יוכל לגרשה בע"כ ואם אולי יש לה תרופה ותוכל לילד א"כ שוב ע"י עונש החרם יוכל לגרשה, ולכן אחר שיתרה בה רו"מ ותסרב מלציית ד"ת ולא הברר בב"ד אם כנים הדברים שיש לה אוטם יוכל לגרשה בע"כ וכמ"ש, (א"ה גם בשו"ת ב"ש חאה"ע סי' ע"ו פסק כן.) ובדין אם לא יהי' באפשר לגרשה בע"כ אם יוכל לישא אשה אחרת הביא רו"מ דברי הד"מ סי' א' דא"צ מאה רבנן רק להציע בפני גדולי הדור וכפי קבלת הב"ח אבל במח"כ לא עיין שפיר דהב"ש שם הביא קבלת הב"ח שיציע בפני גדולי הדור וגם יצרף מאה רבנן וכן נתפשטה ההוראה וע' בשו"ת אבן השוהם מן סי' א' עד סי' ה' בשם כמה גדולים וימצא דגם במורדת אין להתיר בלא מאה רבנן ודלא כשו"ת תוע"ר סי' ג' שהיקל במורדת בלא ק' רבנן ועס"י ע"ז ס"ב בהג"ה בזה ונהירנא שראיתי בשו"ת מש"נ שפסק להקל במורדת בלא ק' רבנן וגם בתשו' רדב"ז ח"ב סי' ת"ש מוכח כן וע' שו"ת נחי"ע סי' ה' בזה בכל זאת קשה להקל שהרי הח"ס חא"ע סי' ג' מסיק דגם באשה האסורה מדאורייתא אין לתתיר בלא ק' רבנן, וע' בפ"ת סוס"י שהביאו ג"כ וגם בשם תשו' חמדת שלמה מ"ש בזה אבל לא הביא ד' רדב"ז ושאר שו"ת שהבאתי, וכה ראיתי בשו"ת נודע בשערים מ"ת סי' כ"ו שהעלה ג"כ דגם בזינתה אין להקל בלא ק' רבנן

ואמנם יען שכ' רו"מ כי הבעל נפל לחולי ר"ל ואם נחמיר עליו להביא היתר מק' רבנן מי יודע אם אולי ח"ו לא יהי' לו תרופה ולכן באופן זה אם כנים הדברים כפי דברי הרופאים שהגורם לזה הוא עיכוב הנישואין ויתברר כן לפני רו"מ אזי נראה לי לצדד בהיתרא מהטעמים שאבאר, דהנה הכנה"ג בא"ע סי' א' הביא ב' דיעות בדין אם עבר ונשא ב' נשים דלשי' קצת פוסקים א"צ לגרשה דר"ג לא גזר רק על תחלת הנישואין ובפרט היכי דנשא בהיתר וע' נו"ב מ"ת חא"ע סי' צ' שהאריך בזה והעלה דהוי ספיקא דדינא והביא בשם תשו' ב"י שכתב להדיא להקל בדיעבד אם כבר נשא ואף דהרמ"א כ' להדיא דצריך לגרש מ"מ בנשא בהיתר אין ראי' מהרמ"א רק מדברי הב"ש מוכח דגם בנשתטית ונשא בהיתר אם נתרפאה צריך לגרש מיד ולכן צריך להשליש גט ביד שליח, וא"כ כיון דבנ"ד נוגע לפיקוח נפש ואין לך דבר שעומד בפני פ"נ וגזירת ר"ג לא חמיר משאר שבועה וחרם דבמקום פ"נ שרי ואין זה בגדר עריות כלל כנודע והדבר פשוט מאוד וכ"ה בתשו' אבן השוהם סוס"י א' והסכים לזה גם הח"צ סי' קכ"ד דבמקום חשש סכנה יוכל לישא אשה אחרת רק דמיירי בסגנון אחר יע"ש ותבין וא"כ נוכל להתיר לו לישא אשה אחרת אם כפי דברי הרופאים יהי' לו עי"ז תרופה וגם אם יתרפא שוב א"צ לגרש לשי' כמ"פ ובפרט דבנ"ד הרי רוצה לגרש הראשונה ובידו לגרשה רק שהיא אינה רוצה לקבל הגט וישליש הגט ביד שליח ובכל עת שתרצה בהגט תקבלנו א"כ י"ל דבכה"ג לכ"ע מותר בדיעבד, וע' בב"י וש"ע יו"ד סוס"י ר"ח בנשבע שלא ישא אשה דאם כבר נשא א"צ לגרש אם הלשון משמע דעל תחלת הנישואין נשבע וה"נ בחדר"ג הנ"ל וע' בעבוה"ג סי' ב' ותשו' שער אפרים סי' ס"ז מכמה מקומות בכה"ג לענין רב שנתקבל בהיתר יעו"ש באורך וה"נ בזה, ועוד יש לצדד בזה דהא בסי' מ"ד מבואר ב' דיעות אם איילונית צריכה גט אם לא הכיר בה וברש"י גיטין מ"ו מבואר דטעם הסוברים דצריכה גט משום דאין