מהרש"ם חלק ה רסט

בגד שמקבל טומאה שוב חמור דין האשה ככל דיני איסור ולא סמכי' אסימנים. אבל מה שהקשיתי צ"ע וע' ס' ב"א ח"ב חדר א' מ"ש בסימן ק"צ סמ"ד בענין זה

עוד עלה בלבי ליתן טעם להא דתולין בעברה בשוק של טבחי' וכדומה משום דבאמת הא דמטמאין כתמי' מספק ולא תלינן דמעלמא אתי משום דהוי סד"א על הבגד כמ"ש נו"ב הנ"ל ולכאורה ניזול בתר רובא דעלמא ונימא דנפל מעלמא ואף דהבגד קרוב לאשה הרי רוב וקרוב הולכין אחה"ר אבל ז"א דכבר נודע מ"ש הרמב"ן בב"ב כ"ד והרשב"א במשה"ב הובא ביו"ד סי' קכ"ט דבקורבה במקומו ממש עדיף מרוב ועקצה"ח סי' רס"ב דבסמוך תוך ד"א הוי קורבה במקומו וה"נ כיון דהכתם נמצא על בגד האשה או מטתה הוי מקומה ממש וע' נדה ח"י, ומעתה בעברה בשוק של טבחי' דגם דמי' דעלמא הוי במקומה ובמקום הבגד שוב יש לנו לתלות דמעלמא אתי דהוי רובא לגבי דם האשה, אבל לפ"ז יש לדון בהא דתולין בשאר דברי' שאינם רוב אבל י"ל ג"כ כמובן וקצרתי

ומה שהקשה ע"ד נו"ב סי' נ"ה שחידש דגם אי ווסתות דרבנן מ"מ סמוך לוסתה אסורה מה"ת עפ"מ דקיי"ל דשמא מת לא חיישי' ולשמא ימות חיישי' וה"נ הרי חזקת אורח בזמנו בא הוי חזקה ממש אלא דנגד זה יש לה חזקת טהרה והתינח על לשעבר אבל להבא שוב חיישי' שמא תראה עכ"ד שם והקשה רו"מ מהא דמבואר בסי' קפ"ד בספק קודם נץ החמה או אח"כ דאזלי' לקולא ומותרת כל הלילה והא סמוך לוסת דאורייתא, בדבר זה כבר נשאלתי מח"א מק' בוברקא והשבתי לו דאינו קושיא כלל דהא הראב"ד בס' בעה"נ שממנו מקור דין זה כ' להדיא דעונה סמוך לוסת דרבנן וקרא דוהזרתם אסמכתא בעלמא וכ"ה דעת הרשב"א ורא"ש וש"פ והנו"ב עצמו רמז עליהם רק הנו"ב חידש כן בדעת התוס' ביבמות ס"ב שכ' דהא דחייב לפקוד סמוך לוסת אינו בתשמיש דעונה סמוך לוסתה דאורייתא ולשיטתם חידש הנו"ב ד"ז וגם בזה השיג עליו בעל ב"מ שהי' השואל בזה מסיום דברי תוס' שם וכמ"ש בשו"ת צה"ב שבסו"ס ב"מ על אה"ע סי' י"ג יעו"ש וה"נ בזה, ובדין ספק קודם נה"ח מבואר בראב"ד עצמו באמת דעת המחמירים והובא בב"י וע' במנ"י שהחמיר בזה לדינא וא"כ מה זו שאילה על הנו"ב שכ"כ לשי' תוס' ואטו גברא אגברא קרמית, ואמנם בדעת הרא"ש יש להפליא שכ' בעצמו ביבמות שם כדעת התוס' ובנדה פסק להדיא דגם סמוך לוסתה דרבנן וכבר העירו בזה הב"י ושאר מחברי', ודרך פלפול קצת עלה בלבי כעת דכבר ביארו המחברי' דחזקת אורח בזמנו בא איננה חזקה מכרעת אם מפני חזקת טהרה העומדת כנגדה או מפני טעם אחר אך דעכ"פ תיקשי דכיון דליכא עכ"פ חזקת טהרה דעומדת להשתנות היום וכדאי' כה"ג בקידושין ע"ט ביומא דמישלם שית דליכא חזקה וע' בתשו' הר"ן הובא בב"ז יו"ד סי' ר"א ובמג"א סי' ח' א"כ שוב ניחוש מספיקא שמא תראה דם וכל סד"א לחומרא, אבל כבר נודע דעת הרמב"ם בפ"ט מטו"מ דכל סד"א לחומרא הוי רק מדרבנן וגם בספק כרת אף שדעת הכ"מ דבזה מה"ת להחמיר כבר כ' בתשו' מהרי"ט ח"ב חיו"ד דהוא נוסחא מוטעת דבכל גווני אזלי' לקולא מה"ת א"כ מה"ת וסתות דרבנן, ואולם כבר העלה הגאון בעל קצה"ח בס' ש"ש ש"א פ"ד מהסוגי' דחולין דף י' דהוי פלוגתא דאמוראי שם דלאביי ור"ש הוי מדרבנן והכי קיי"ל אבל לרבא שם הוי מה"ת לחומרא יעו"ש א"כ התם ביבמות הרי מייתי דברי רבא דאמר וכמה עונה ומפרש לה התם לדינא דחייב לפקוד כו' ולשיטתי' שפיר כ' התוס' והרא"ש דסמוך לוסת אסור מה"ת אבל לדידן שפיר פסק הרא"ש בנדה דהוי רק מדרבנן ודו"ק, ואולם בהא דספק קודם נץ החמה כו' בזה תיקשי שפיר דהא מבואר בתוס' כריתות י"ז דיום שבת ויום חול הוי כב' חתיכות לפנינו ובכה"ג גם הרמב"ם מודה דסד"א לחומרא מה"ת וכמ"ש האחרוני' אבל מדברי הר"ן בביצה ר"פ המביא שכ' דצריך להוסיף מחול על הקודש קודם שיעור ביהש"מ הוי סד"א ולחומרא ודוקא להסוברי' דסד"א לחומרא מה"ת אבל למ"ד מדרבנן אין ראי' עכ"ד שם ומבואר דגם בביה"ש שהספק בין ב' ימים אם הוא חול או שבת אפ"ה ס"ל להנך פוסקי' דמה"ת לקולא א"כ א"ש דברי, וכ"ז נעלם מהגאון בעל ח"ד בסי' קפ"ד ובסוס"י ק"י בדיני ס"ס שפלפל שם בדין ביהש"מ אי הוי אתחזיק איסורא, ולפמ"ש הוא מחלוקת התוס' והר"ן, ואי נימא דס"ל להר"ן דגם באתחזיק איסורא ס"ל לרמב"ם דסד"א לקולא מה"ת א"כ פשיטא דא"ש דברי, ובגוף פלפול של הנו"ב עם הגאון בעל ב"מ בענין חשש שמא ימות ע"פ דברי תוס' קידושין מ"ה נעלם מהם במחכ"ת דברי הרשב"א בחידושי' ליבמות קי"ט דמבואר שם דמדמה הרשב"א חששא דשמא תפיל לחשש דשמא ימות ועתו"ס גיטין י"ז דלשמא תזנה חיישי' ומוכח ג"כ כן, ובמק"א פלפלתי בזה ומה שהקשה רו"מ עוד ע"ד נו"ב סי' נ"ב הנ"ל מדין ארוכה שלבשה קצרה יעוין בתוס' נדה כ"ז וב"ק י"א דס"ס דסתרי אהדדי ל"א וא"כ לק"מ. והנה בעיקר ד' הנו"ב סי' נ"ב הנ"ל יש לדון עוד דכיון דמבואר בפ"ו דטהרות מ"ב פלוגתא דר"י ורבנן בדין טומאה בר"ה וטהרה ברה"י או להיפוך דלרבנן גם בכה"ג הוי ס"ט בר"ה ה וטהור וא"כ ה"נ בנ"ד גם גוף הבגד שיש בו ספק אם בא הכתם מן האשה שהיא רשות היחיד או מעלמא שהוא רה"ר מהראוי שיהי' טהור, וא"כ ד' הנו"ב תמוהים, (א"ה מ"ש על הנו"ב מרשב"א יבמות ע' תוס' סוכה כ"ד ע"א סוד"ה דברי ולפמש"ש דלאביי שמא מת דזמן מרובה דמי לשמא ימות לאלתר מש"ה דייק הש"ך בסי' קפ"ד בלשונו זמן מה ובמחהש"ק כ' דהיינו מעל"ע אבל באמת כבר כתבו האחרונים דאפי' איחרה כמה זמן מותרת וכמו שכתבתי בחיבורי ע"מ סי' ל"ח וע' שו"ת ב"ש ח"ב סי' קע"ג)

סי' מ"ח

ב"ה ה' קרח תרל"ה יאזלאוויץ

להרב המופלג החסיד מו"ה מנחם מאניס נ"י האבד"ק סאקלוב

בדבר שאלתו באיש א' מראזדאל שנשא בתולה א' ממחו"ק ודר עמה כמה חדשים ולזמן מועט