מהרש"ם חלק ה רנט

בפראג ובסי' ס"ט שם הסכים עמו הפמ"א וגם מתשו' ב"ח סי' ק"ב פסק להקל וע' בשו"ת תפ"צ חאה"ע דיני גיטין סי' ק"א בזה וגם במומר שהחמירו לעשות זיכוי הגט היינו משום דהוי מומר וחשוד לקלקלה ועתו"ס זבחים ל"ד שכ' דגבי מומר ל"ה בידו לחזור כיון דאין דעתו לחזור יעו"ש בסוה"ד ודבריהם סתרי למ"ש בעצמם דף י"ב ע"ב ואכ"מ, וגם כבר כתבתי דהיכי דכופין לגרש אין לחוש שמא אינו מרוצה וא"כ ה"נ אין לחוש שמא יבטל ומהגם דביטול בעינן בפני עדים והרי הוא בוש לגלות הדבר בפני שום אדם, אך דלכאורה יש לדון לפמ"ש הרא"ש שילהי נדרים גבי אשה שאמרה גירשתני דניהי דאינה חשודה לקלקל א"ע. להיות באיסור א"א כל ימי' מ"מ במקום קטטה חיישי' וכהא דקיי"ל גבי מת בעלי (בש"ס דיבמות ואה"ע סי' י"ז) יעו"ש א"כ כפי הנראה בנ"ד שהי' קטטה בינו ובינה ועי"ז עזב ארץ מולדתו ונסע למרחקים א"כ י"ל דחשוד לקלקלה במתכוין אבל י"ל דכאן הרי היא מקולקלת ועומדת בכבלי עיגון ואם אינו רוצה להתירה בידו שלא לגרשה כלל ובפרט שגם הוא קשור בחדר"ג שלא לישא אחרת וטוב לו יותר לגרשה, (ואמנם אם הוא מתרפס ברצי כסף ונותנת לו דמים עבור הגט בזה יש חשש שמא יגרשנה ויבטל הגט בעדים ויקלקלה וכמ"ש בשו"ת פמ"א שם ולא אדע אם בנ"ד הוי כן) ויותר טוב שיכתוב שהוא נשבע עד"ר כו' שלא לבטל הגט והגם שהוא רק שבועה בכתב ולשי' כמ"פ אינה שבועה כלל מ"מ טוב לכתבו, וגם יכתבו לו שיקרא בפיו כל המכתב שכותב במינוי הסופר ועדים ושליח ובזה יש לצרף דעת הרא"ה ור"ן דס"ל דמהני מינוי השליח שלא בפניו והיש"ש פסק כוותי' ונהי דבנ"ד ליכא בירר ע"ז שעשה כן אבל עכ"פ אם לא יועיל לא יזיק

גם צריך ליזהר שיזכה הסופר ע"י אחר הנייר וכלי כתיבה להבעל וע' בטור סי' ק"כ בשם רמ"ה וב"י וב"ש שם וע' בתשו' פמ"א הנ"ל שהעלה כן דיש לזכות בכה"ג ע"י אחר יעו"ש

והנה גם בכל ענין סידור הגט יצטרך לשנות כמה דברים מכפי המבואר בסדר הגט שלנו הכל כפי הענין כמובן והמשכיל יבין, וכל זה באופן אם יש ב' עדים כשרים המכירים כת"י הבעל היטב אבל עד א' אין מועיל בזה דלא דמי להכרה דשא"ה דהוי מילתא דעל"ג משא"כ בנ"ד וכמ"ש התו"ג סי' ק"כ שם להדיא

והנה שבתי וראיתי במ"ש למעלה שישלח גט בכת"י והבאתי ד' הרשב"א דא"צ ע"מ ודברי הר"ן פ' המגרש דבכה"ג מיקרי ע"מ ובאמת שהדבר תלוי בפלוגתת הרי"ף והרא"ש וש"פ אי לר"א דסובר עמ"כ סגי בע"ח ודברי הר"ן סובבים לשי' הרי"ף אבל לשי' הרא"ש אף דהגט יוצא מת"י האשה ל"מ כלל א"כ י"ל דה"נ לא מיחשב כע"מ כיון דליכא עדים שנמסר הגט מיד בעל ליד שליח רק ע"פ הכרת הכת"י ואף דאיכא ע"מ מיד שליח ליד האשה מ"מ ליכא עדים מיד בעל לשליח והא דכ' רש"י דפ"ו דכת"י א"צ ע"מ היינו רק לר"מ אבל לר"א דס"ל עמ"כ בעינן דוקא ע"מ ולשי' תוס' ורא"ש גם בכת"י בלא ע"מ הגט בטל לגמרי והבנים ממזרים וע' בב"ח סוס"י קל"ג בשם מהרש"ל בזה, אבל מלבד דעכ"פ יש לסמוך ע"ד הרי"ף וסייעתו דע"ח מהני גם לר"א ובכה"ג מיקרי מסירה וא"כ ה"ה בכת"י ובפרט דהתוי"ט בהגהותיו לטור כ' דגם להרא"ש מדאורייתא הגט כשר וכבר הבאתי בשם הרשב"א שכ"כ להדיא, אף גם אם נבא לחוש לשי' תוס' הרי לשיטתם מהני שליחות בכתב גם לסופר בפקח וגם הרא"ש לחד תי' סובר דבמקום עיגון שרי רק דאנו חוששין לשי' ש"פ החולקים א"כ בזה שוב יש להקל בצירוף הגט כת"י שלו דאם ניחוש לשי' תוס' ורא"ש הפוסלים בכת"י הרי לשיטתם בלא"ה שרי בנ"ד ואף דהש"ך ביו"ד סי' רמ"ב בהנהגת או"ה ובח"מ סי' כ"ה ס"ל דבדאורייתא אין להקל מכח דברי הפוסקים משני טעמים כבר חלק עליו בשו"ת שער אפרים סי' ס"ח ובשו"ת הש"מ סי' פ"ב ובתשו' א' הארכתי בזה ואכ"מ וכדאי הם לסמוך עליהם במקום עיגון רב

שוב ראיתי דבנ"ד א"צ הרשאה כלל לפי המבואר בסי' קמ"א סעי' כ"ד דהא דצריך הרשאה משום שיוכל לעשות שליח אחר ובנ"ד שהקפיד שלא יהי' שליח אחר רק אביו א"כ א"צ להרשאה כלל, וע' שב"י שציינתי לעיל ומ"מ מ טוב שלא לשנות המנהג

שוב ראיתי בשו"ת ארי' דב"ע חא"ע סי' כ"ט שפקפק בהיתר עשיית הסופר ועדים שלוחים בכתב היכי דאין הסופר ועדים מכירים בעצמם כת"י הבעל ובמח"כ אין לדבריו לא טעם ולא ריח, ושו"מ בשו"ת ד"ח להגה"צ אבד"ק צאנז ז"ל ח"ב א"ע סי' פ"ו שפסק ג"כ להקל שיכתוב לשליח שיכתוב גט לשמה והביא בשם שו"ת כתר כהונה שנעשה מעשה כזה ע"י הגה"ק המגיד מקאזניץ בהסכמת הג' הפלא"ה והג' כתר כהונה אבל דוקא במכירין ח"י הבעל ואח"כ צידד גם באין מכירים כת"י וח"י ע"ש באורך בכ"ז. וי

ויוכל לכתוב הכל על נייר אחד להשליח: אני פב"פ ממנה אותך אבי פב"פ להיות שליח להולכה וכשיבא מן הבי דואר לידך הגט שלי שכתבתי בכתב ידי לגרש בו את אשתי פב"פ הולך את הגט הנ"ל לאשתי פב"פ בכל מקום שתמצאנה ותן אותו בידה או ביד שליחה או ביד שליח שליחה ותהא ידך כידי ועשייתך כעשייתי ופיך כפי ודיבורך כדיבורי ובכל מקום שתמצאנה ותיכף כשיגיע גט הנ"ל לידה או ליד שליחה או שליח שליחה כו' ואפי' בלא אונס תהא מגורשת בו ממני ומותרת לכל אדם, והגט הנ"ל כתבתי לשמי פב"פ לגרש בו את אשתי פב"פ וכתבתי אותו ברצון הטוב בביטול מודעי וכו' ופע"מ וכו' ופע"א ר"ג ואני פוסל כל עד או עדים שיעידו שמסרתי מודעא או דברתי איזו דבר המזיק הגט, ונשבעתי בע"פ ואני נשבע עד"ר וכל חומר שלא לבטל הגט

להסופר: אני פב"פ ממנה אותך הסופר פב"פ ואני כותב לך ומצוה לך מעכשיו כי אחר שימסור אבי פב"פ הגט ששלחתי לו שנכתב בכתב ידי לאשתי פב"פ תכתוב אתה גט כריתות לשמי פב"פ לגרש בו אשתי פב"פ וכתוב גט א' או אפי' הרבה גיטין עד מאה גיטין כולם לשמי ולשמה ולשם גירושין עד שיהי' א' מהם כשר בכתיבה וחתימה לדעת הרב פב"פ והרשות בידך לכתוב בכל מקום שתרצה.