מהרש"ם חלק ה רמז

עכ"פ ויכול להתנות עמה גם אחר נישואין וע' כה"ג בתה"ד סי' של"ט שהובא ברמ"א א"ע סי' צ' סי"ד בסופו בדין ישראל המחזיק מדד"מ בנכסי עכו"ם וביד העכו"ם עוד לפדותו והישראל רוצה למכור הנכסי' לאחר והאשה מעכבת בחוב כתובתה וכ' דכיון דביד העכו"ם לפדותן אין לו דין קרקע וקצת ראי' מב"מ ע"ג ותוס' וש"מ דהיכי דהדבר הי' של אחר ועדיין ידו בו לזכות בו אע"ג שיצא מרשותו עדיין הוא בכחו וידו באמצע וע' גו"ר ח"מ כלל ג' סי' ל"א בזה, וה"נ בנ"ד הוי ביד האשה, ועסמ"ע סי' ק"ד סקל"ב ב' דיעות אי שיעבוד וגביית ב"ח דמי למכירה משום דבידו לפדותו וע' מג"א סי' ד"ש בדין עבדי' ושפחות שבידם להמיר דל"ה כשפחה ועבד כיון דבידם להפקיע א"ע מת"י וא"כ כפי שכ' רו"מ דהאשת היתה הנו"נ ועקרת הבית וכל הריוח נעשה על ידה והוא איש משוגע א"כ לפמ"ש המל"מ פכ"א מאישות דנשים המכלכלות בעליהן מע"י הם שלהם משום דיכולה לומר קים לי כהסוברים דמציאתה לעצמה, ומכ"ש בנ"ד שכבר נתן לה במתנה עכ"פ חצי הבית ואם הי' כופין אותו לגרשה הי' חצי הבית שלה ושפיר הי' יכול להתנות עמה גם אחר נישואין שלא יירשנה ושפיר טענינן ליתמי ואף דבאמת אין בידינו להפקיע זכותו כיון דנכסים בחזקת בעלה וע' ריב"ש סי' ת"ד דהא דהאשה מיקרי בעהש"ט משום דהבעל מוחזק בנכסים ע"ש וע' כתובות דף פ' הנ"ל וע"ש פ"ג דהאשה הוי בערש"ט ולהוציא מיד אחר לא טענינן ליתמי וכמ"ש הש"ך סי' ע"ב ס"ק קמ"ב מ"מ לענין לכופם על החתימה דהוו מוחזקים שוב י"ל דין כופין אותה דשמא התנה עמה עכ"פ אחר נישואין שלא ירשנה, ובמק"א העירותי בד' מל"מ הנ"ל מדברי הרשב"א שהובא בב"י א"ע סי' צ"ה דאין האשה מחויבת לעסוק בריבית וכדומה וא"כ בכה"ג י"ל דהוי כהעדפה ע"י הדחק וע' בב"מ שם אבל מדברי תשו' הרא"ש שהובא בב"י א"ע סי' ק"ס מבואר דגם מה שמרוחת בסרסורית הוא של יבם וגם מדברי העיטור שהובא בב"י חו"מ סי' קע"ז וד"מ סי' ע"ר מבואר דגם ריוח סחורה לאב וע' ברמ"א סי' ע"ר ס"ב דגם באשה שייך לבעל אבל עכ"פ היינו אם הוא זנה אבל בנשים המכלכלות בעליהן, כבר הבאתי ד' המל"מ דהיא לעצמה ובפרט בנ"ד דכבר נתן לה זאת ולכן לפענ"ד הדין עם היורשים במה שאין רוצים לחתום לו צעסיאן, והנלע"ד כתבתי

סי' ל"ט

ב"ה ב' תזריע כ"ו ניסן תרל"ז

לק' קארליפקא להמופלג בתורה מהר"ח לנדא. נ"י

ע"ד שאלתו במי שגירש את אשתו ושם אביו של המגרש הי' נקרא בפ"כ דוד אייזק ובמכתבים הי' חותם דוד יצחק צבי וכתבו בהגט בן דוד יצחק צבי דמתקרי דוד אייזק ועתה נודע כי נשתנה שם אבי' מ"ח והי' עולה לתורה בשם חיים דוד יצחק ואם כי במכתבי' הי' חותם דוד יצחק צבי ונקרא בפ"כ דוד אייזק מ"מ הי' עולה לתורה תמיד בבוטשאטש בשם חיים ג"כ בצירוף שם דוד יצחק ושלחו שנית אצל הבעל שיסדר גט אחר ושינה את טעמו ואינו רוצה לגרש שנית ורוצה תרקבא דדינרי, ועתה נפשו בשאלתו אם מותרת האשה להנשא בגט זה והנה הדין מבואר בא"ע סי' קכ"ט דבלא כ' שם אבי' כשר ובשינה שם אבי' פסול ולכאורה יש לדון דלא כ' ש"א היינו רק אם לא כ' כלל אבל אם כ' מקצת השם והשאר לא כ' הוי כמי שנקרא ב' שמות וכתב רק שם א' דהוי שינוי השם וכמ"ש בשו"ת ב"א חאה"ע סי' פ"ו בפשיטות וה"נ בנ"ד כיון דכתב ש"א וכ' שם העיקר דוד יצחק צבי ולתורה נקרא חיים דוד יצחק ונודע דשם העיקר הוא שם שעולה בו לתורה ואף שדעת הט"ז דאין לכתוב על שם החתימה דמתקרי וא"כ י"ל דבנ"ד גם לכתחלה הי' ראוי לכתוב דוד יצחק צבי דמתקרי חיים דוד יצחק ודמתקרי דוד אייזק אבל מלבד די"ל דמ"מ שינה שם דמתקרי עכ"פ פ אבל גם בלא"ה ה הרי כבר צידד בט"ג ש"א אות ח' סק"מ דהיכי דשם עריסה הי' כן יתכן לכתוב גם ע"ש החתימה דמתקרי לכ"ע וגם בתשו' ח"ס ח"ב א"ע סי' כ' הסכים כן להלכה למעשה וע' בט"ג בליקוטי שמות מ"ח סקט"ז שכ"כ לענין שמ"ח דמותר לכתוב דמתקרי ע"ש החתימה דמתקרי קאי על תחלת הקריאה וה"נ בזה וע' תשו' נא"ד סוס"י א' בשם חיים שהביא מד' הג"פ בדין אם העלי' והחתימה סתרי אהדדי איזו שם הוא עיקר ובמח"כ נעלם ממנו דזהו דוקא באינו מחמת חולי אבל אם שם א' ע"י חולי לכ"ע הוא העיקר כמ"ש הג"פ וט"ג בכללים סקט"ז בסופו בשמו, וז"פ, גם לא דיבר שם מהא דשם אבי' שאני וצ"ע

, אבל לענ"ד יש להקל בזה חדא דגוף דין שינה שם אבי' כבר נודע מ"ש העבה"ג בתשו' סי' נ"ה להקל וכל האחרונים תפסו עלי' אבל כבר הביא הג"פ בשם בעה"ע ע דמיקל בשינה שם אבי' אי איכא ע"מ ולפמ"ש הג"פ סקנ"א וסקמ"ג וסקמ"ט בשם כמ"פ דשינה שם אבי' פסול רק מדרבנן משום חשש לעז ודלא כהב"ח א"כ י"ל לפמ"ש הש"ך ביו"ד רמ"ב דבדרבנן י"ל כדאי הוא יחיד אפי' במקום רבים לסמוך עלי' בשעה"ד וכיון שדברי העיטור נעלמו מהב"י אפשר להקל ולסמוך עלי' כמ"ש בשו"ת ברכת יוסף סי' ס"ג אות י"ט וע"ש אות י' ואות י"ז שכ"ה גם ד' הרשב"א ור"נ גאון, וגם כבר כ' בתשו' בשם תשו' מהרמ"פ סי' ל"ה שהביא בשם מרדכי ארוך להקל בשינוי שם אבי' וכ' המהרמ"פ להדיא דתליא במחלוקת הפוסקי' אם שינה בדבר שא"צ וזהו כדברי עה"ג וע' תשו' נט"ש סי' צ"ב שהוכיח מתשו' מהרי"ו סי' קצ"ב שהבין ג"כ כונת התוס' כד' עה"ג, וא"כ לא יחיד הוא העה"ג בזה, וראיתי בתשו' ראנ"ח סי' י"א בדין כ' שם האב והי' כהן ולא כ' הכהן וכ' דיש צד קולא לשי' הרשב"א והרא"ש דשם אבי המתגרשת אינו מעכב בגט וגם לשי' כתבי מהרי"א דסובר דשם אבי המגרש מעכב אפשר לחלק בין אבי המגרש לאבי המתגרשת מיהו י"ל דעדיף טפי בלא כ' שם האב ובין אם כתבו ולא כ' הכהן דהוי כשינה שמו וכענין כ' השם בלא חניכא או בב' שמות ולא כ' אלא האחד הוי כמו שינה ובאנו למחלוקת הראשונים במשנה בדבר שא"צ לכתבו כגון שם עירו ושם עירה ובכתבי מהר"י באותה תשובה שמצריך שם אבי המגרש אינו מחלק בין