מהרש"ם חלק ה רכא

לתלות כמ"ש הסמ"ע סק"ח שם אך מש"ש הסמ"ע דטעי בעיבורא דירחא צע"ק דתרי בש"ס ר"ה י"ט ע"ב אמרי' דמימות עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר וע"ש בתוס' א"כ בכה"ג גם אם הי' קודם רובו של חודש לא הי' תלינן הטעות בזה ועי' פת"ש אה"ע שם, ואתפלא מדוע לא צירף לסניף מ"ש הב"י סי' קכ"ז בשם כמ"פ דכשנמסר הגט לפני ע"מ א"צ זמן ומוקדם לא גרע מלא כתב בו זמן כלל כמ"ש התוס' גיטין כ"ו ע"ב סוד"ה הכא וע' תוס' מגילה ט' ע"א מ"ש בשם רש"י דגרע יותר היכי דכתב בשיבוש מהיכי דלא כתב כלל וע' גיטין ס' וי"ל וא"כ כיון דבזה"ז כל הגיטין נמסרו לפני ע"מ יש סניף להקל ונהי דהב"ש סק"א כתב דלא קיי"ל הכי מ"מ חזי לאצטרופי

) סי' כ"ח

ב"ה ג' חיי תרל"ח

הרב המופלג בתורה ויראה מו"ה אברהם עבר עדילשטיין נ"י מו"צ ד"ק פוסטין

מכתבו הגיעני ובדבר מה ששאל דין מי ששידך בנו ששמו הר' ליב עם א' ששמו יעקב ליב וחמיו של המחותן הי' שמו הירש ליב וכבר עברו ב' שנים וקודם החתונה נודע לזה שהשמות משולשים וכפי צואת הר"י החסיד והובא בחכ"א כלל קכ"ז יש קפידא בכה"ג אי מותר לו לבטל הקשר ויופטר מקנס ורו"מ הביא ד' נו"ב מ"ת חא"ע סי' ע"ט וגם בנ"ד החתן בן תורה וגם הביא ששמע דבשו"ת שב יעקב סי' כ"ג כ' דאין לבטל שידוך עבור צואת ר"י החסיד וכי כמה גדולים לא הקפידו כלל בזה וגם צידד רו"מ דבנ"ד דיש לא' ב' שמות והחתן רק שם א' וגם חמיו של המחותן הי' שמו השני בשינוי י"ל דבכה"ג לכ"ע ליכא קפידא עכת"ד שאלתו, והנה מ"ש מפי השמועה בשם ש"י כן האמת שכ' כן בשו"ת ש"י שם ומ"ש דצואת ר"י החסיד במשולשים כבר נדפס בספר א' מחכמי זמנינו בשם אדמו"ר הגאון הקדוש מבעלז זצ"ל דזה טעות דהא דמבואר בס"ח סי' תע"ז דדוקא במשולשים זה לא קאי בחתן וחמיו או בכלה וחמותה רק קאי על מה שכ' לעיל באיש אלמן שיש לו בן ולקח אשה ששמה רבקה והבן שיש לו מקודם מאשתו ראשונה לקח ג"כ אשה ששמה רבקה וגם אותו הבן הי"ל בן מאשה אחרת ולקח ג"כ אשה ששמה רבקה וכיון שהם משולשים אף דאין כאן כלה בחמותה כלל כיון דהבנים הם מאשה אחרת מ"מ לא תצלח וכן להיפוך שהאשה ובתה ובת בתה כל א' לקחו ג' שמות שוין לא תצלח וכגון אשה אלמנה ולה בת מבעלה הראשון ונשאת לבעל ב' ששמו ראובן וגם בתה נשאת לבעל כזה ואותה בת היתה ג"כ אלמנה ולה בת מבעלה הראשון וגם היא נשאת לבעל ששמו ראובן אף שאין כאן חתן בחמיו מ"מ כיון דמשולשים לא יצלחו ובזה אין סתירה בדבריו למ"ש בצואתו בסתם לאסור חתן בחמיו וכלה בחמותה ולא ביאר דדוקא במשולשים עכ"ד ודלא כהחכ"א שטעה בזה בכונת הס"ח, וכבר נדפס זאת במהרש"ם ח"א סי' קל"ו ובאמת שהצואה בזה לפי"ז היא נגד הש"ס כמ"ש בסדר הדורות אות ש' מש"ס דסוטה י' שמואל סבא חמוה דר' שמואל ונהירנא שראיתי בס' מראה אש בברכות מ"ב בהא דרב יהודה איעסק לי' לברי' בי רב יהודה כו', והכונה נישואין כדאי' שם לשון זה בדף כ"ח ועוד בכמה דוכתי ותוכיח מזה ג"כ דלא כהס"ח ומזה נראה דהצואה הי' רק לזרעו או דבחתן בן תורה אין להקפיד דשומר מצוה לא ידע דבר רע וכמ"ש הנו"ב הנ"ל וכן מצאתי בשו"ת ח"ס ח"ב חא"ע סוסי' קט"ז (וגם הוא נמשך שם אחר דברי חכ"א הנ"ל דהס"ח מיירי רק במשולשים וכבר נתבאר דליתא) (והנה בהא דסוטה י"ל דכיון דחתנו הי' מוסמך לרב ולא נקרא בשמו לבד זהו עצמו שינוי ושרי ועיין פסחים פ"ו ע"ב גבי רב הונא בעל השם אני וגם בשו"ת אבני צדק חא"ע סי' י' י"א הביא קבלה דאם ג' רבנים מסכימים אין קפידא וכן השבתי להג' ר' משה מישל שפירא אבד"ק ראגאווע נ"י), ואמנם בנ"ד שיש לא' מהם ב' שמות כבר כ' בשו"ת השיב משה חא"ע סי' ס"ט בשם הגאון הצדיק מו"ח ארי' ליב אבד"ק קראקא דבכה"ג הוי כשינוי השם ואינו בכלל צואת ר"י החסיד ז"ל ע"ש וכן מצאתי בכתבי הגה"ק בעל ד"ק ז"ל שכ"כ והביא סמוכין לזה מדינא דהוי כשינוי השם וגם בשו"ת אמרי א"ש חיו"ד סי' ס' להגאון מהר"מ אבד"ק אונגוואר ז"ל וכ"ה גם בשו"ת שם ארי' חא"ע סי' מ"ה שנדפס מחדש מבואר כן, וזה כמה שנים שמעתי מהרב הגדול הצדיק מו"ה יצחק אייזיק מזידיטשוב זצ"ל ששמע מפי דודו הרב הגדול' הקדוש מ' צבי הירש מזידיטשוב זצ"ל שאמר דבכה"ג ליכא קפידא כלל כיון דא' מהם נקרא בב' שמות, (וכן מצאתי בס' נזיר השם בסופו נדפס תשו' מהג' בעל הפלאה שכ' ג"כ כן דב' השמות הם כשם א' ואם יש שינוי בא' הוי כשם אחר ובפרט אם שם שנקראת בפ"כ הוא בשינוי רק יש עוד שם א' שוה בודאי לית מאן דקפיד ע"ש), וכדאי הם כל הגדולים הנ"ל לסמוך עליהם אפי' שלא בשעה"ד, ומכ"ש שכבר נעשה השידוך ונודע תקנות הקדמונים בגזירת נח"ש עז וא"כ אפי' אי נימא דהוי רק ספק אי גם בכה"ג תיקן הרי איכא כמה ספיקי בצירוף ד' נו"ב הנ"ל וא"כ לא מיבעיא אי נימא דס"ס מהני גם בסכנתא פשי' דא"א לבטל השידוך רק גם אי נימא דל"מ מ בזה ס"ס וע' במש"ז או"ח סי' קע"ג דתלי לה בפלוגתת פוסקים אי ס"ס מהני במקום חזקה ואי עדיף מרובא (א"ה ע' תוס' פסחים קט"ו דבסכנה חשי' למיעוט וע' יומא פ"ג) מ"מ הרי נודע מ"ש ז"ל בש"ס פ"ק דסוטה נוח לו לאדם שישליך א"ע לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים ובתוס' שם דף י' כ' דהוי אביזרי' דשפ"ד ויהרג ואל יעבור ומהגם כיון דמחויב בדבר עפ"י דתה"ק מכח תקנת הקדמונים ובפרט בחתן בן תורה הרי קיי"ל דשומר מצוה לא ידע דבר רע וכבר כ' בשו"ת ח"צ סי' א' דגם במצוה דרבנן שייך זה כדמוכח בכמה דוכתי בש"ס ס ואפי' באינו מצווה ועושה ורוצה לקיים המצוה שייך דבר זה ע"ש ואף דהיכי דשכיח היזקא לא אמרי' הכי הרי כיון שכתבתי דאיכא כמה ספיקי בזה א"כ שוב לא הוי שכיח היזקא ואמרי' שפיר דשומר מצוה וכו', ובפרט דאין כאן ספק כלל וכמ"ש בשם כמה גדולים וצדיקים דבכה"ג בב' שמות ליכא