מהרש"ם חלק ה ריא

שבין כלי לכלי א"כ מוכח מזה כד' הרשב"א ואף דהרא"ש שם מיירי רק לענין להתיר מה שזוחל למעלה משיעור מ"ס מ"מ ממילא נשמע מינה דגם בזוחל קצת למטה כשר וכ"ה ברא"ש שם להדיא דל"ה זחילה רק כעין מעיין שכולו זוחל והולך (עוד י"ל ראי' מתוס' שהובא בר"ש פ"ב דמקואות מ"ד וקשה מהא דפ"ה מ"ה ור"ש שם וצ"ל דכאן אין ניכר זחילתן דהזחילה למטה וזהו בכלל אין ניכר זחילתן ודו"ק כי קצרתי, וי"ל דהתם פסול באמת משום שגודר בדבר המקב"ט שלא יהי' זוחלין ודמי לשאוב אבל אינו מטעם שאוב) וגם בפי' הראב"ד לעדיות פ"ה מ"ב כ' וז"ל ומודים שהוא גודר כלומר עושה גדר של כלים בפני המים ואע"פ שהמים יורדים בין כלי לכלי אין בכך כלום כו' עכ"ל, ובמשנה הנ"ל א"א לתרץ דמיירי במעיין דהא הרמב"ם בפיהמ"ש והראב"ד וש"פ העתיקו מהתוספתא דמפורש דמיירי במקוה של גשמים ואם אינו גודר פסול משום זוחלין ואפ"ה בגודר בכלים כשר ובס' האשכול ה' מקואות סי' ס' הוכיח ג"כ ממשנה הנ"ל דאם מי המקוה זוחלין מעט לא מיקרי זחילה כל שאינו זוחל כמעיין וכדברי הרא"ש וסיים דאפי' נימא דהכלים דבוקים זב"ז בדוחק עד שאין מים יוצאים כלל אכתי ק' דבתוספתא שנינו דאם יש עיגול לפני' ממ"ס אע"ג דהחרדלית היורד מן ההר עובר דרך שם נכנס בצד זה ויוצא בצד זה טובלין בו ובע"כ משום דנשארין מ"ס שם כשר ע"ש ולשי' הר"ש ומרדכי המחמירים גם בזוחלין למעלה ממ"ס בעכצ"ל דמיירי שיוצאין מעט מים בין כלי לכלי ואינו מתמלא יותר מגובה הכלים בדרך ירידת החרדלית מן ההר לבקעה שיהי' זוחל למעלה בחוזק ובכה"ג שאין הזחילה ניכר ל"ה זוחלין, וא"כ אם באנו לחוש להמחמירים הנ"ל בודאי בעכצ"ל דזחילה שאינה ניכרת כשר אבל גם להמקילים בודאי דוחק לאוקמי שטח בטיט מה שאין לזה רמז במשנה כלל ועוד נראה דיש להוכיח דלא מיירי בטח בטיט דא"כ אמאי קאמר התם דהכלים הם בטומאתן הרי כופת שאור שיחדו לישיבה כו' בעשה שינוי מעשה יצא מטומאתו וכן בכל הכלים עתו"ס ב"ב דף י"ט ע"ב ד"ה ותיפוק לי' וה"נ אם טח בטיט למטה וביניהם בחוזק עד שיסתום כל סדק שלא יצאו שום מים למטה וביניהם הוי כבנין גמור ויצאו מטומאתן ועכ"פ כיון שהדבר מבואר בדברי הראב"ד והרשב"א והאשכול והרא"ש דגם אם יוצאים הרבה מים רק שאינו זוחל כדרך מעיין אינו בכלל זוחלין מי יבא אחריהם ולפקפק ח"ו בהוראתם גם בלא ראי' ומכ"ש שהדבר מוכרח מפשטות המשנה (וע"ע ראי' מהא דא"ח סי' קנ"ט ס"ז דאם ניקב דלא שרי לטבול ידים והא זוחלין פסול ודוחק לומר דהנהר מעיין וצ"ל דסותם הצינור אבל הרי ע"י הנקב שמאחורי' הוי זוחלין וצ"ל דבכה"ג ל"ה זחילה ניכרת אבל בפרישה שם כתב דהצינור מושך והולך וצ"ע שלא העיר מהנ"ל ומצאתי בתשב"ץ ח"א סי' י"ז בדין מקוה שנשחתו כותלי' והמים יוצאים דרך סדקין וצריכים להוסיף תמיד מים ע"י המשכה וכ' דכשר כל שי"ב מ"ס גם בלא המשכה וכמ"ש הרשב"א דדוקא בנקב רוב הוי כזוחל אבל בנסדק או נקב מעט עד שלא יכיל המים ונוטף מעט מעט אינו בכלל זוחל דהא בפ' חומר בקדש ארעא מחלחלא ונבלעין המים ואפ"ה כשר וה"נ בזה, גם הביא התשב"ץ שם בשם רשב"א ראי' ממקוה שנמצא חסר דכל טהרות דלמפרע טמאות הא נמצא בו מ"ס אף שחסר ממדתו כשר והא הו"ל לחוש שמא נשבר למטה וזוחל דסד"א הוא א"ו דמשום טפטוף מעט שאין ניכר לעין אף שהמים הלוך וחסור ל"ה זוחל וסיים התשב"ץ שהם דברי טעם וראוים לסמוך עליהם הלכה למעשה ע"ש ובת' ח"ס סי' רי"א הביא בעצמו ראי' הנ"ל ממקוה שנמצא חסר וע' ת' מהרי"א יו"ד סי' קכ"ח שנדחק ג"כ לחפש סמוכין לד' הרשב"א ולפענד"נ פשוט דמקור ד' הרשב"א הוא ממשנה הנ"ל וכמ"ש כל שאר הראשונים הנ"ל, ובפרט שנשאר כאן תמיד מ"ס ואף דאין לטבול לכתחילה עד שיהי' זרת למעלה מהטבור הרי מדינא אפשר לטבול להשתטח על פני' וכמ"ש בסי' ר"א סי' ס"ו בהג"ה ועי' בל"ש בחי' דיני' שבסופו וע' בשו"ת אמרי אש סי' ע"ח שדיבר מזה עם הג' ח"ס ז"ל ולא הי' הדבר חמור בעיניו כ"כ, ועכ"פ כיון דאפשר בכך שוב אין פסול במה שזוחלים המים שלמעלה משיעור זה אבל כבר כ' דבנ"ד כפי הנראה זוחלים דרך הנקב שלמטה אבל הרי למטה אין ניכר כלל הזחילה כיון דאין המים מתחסרים ורק למעלה מתחסרים א"כ אפי' נימא דבכה"ג מיקרי זחילה ניכרת הרי הו"ל למעלה מהשיעור, אבל העיקר דבכה"ג לא מיקרי זחילה דומיא דמעיין כלל (ועתו"ס ב"ב דף ע"ד ב' ד"ה ארבע כו' במ"ש דכיון דאין רדופין מחמת שמתערבין באגמים אין חיותן חיות גמור כו' אבל י"ל דהיינו היכי דבעי' מים חיים דוקא אבל מ"מ מיקרי זוחלין כמעיין וגדולה מזו מצינו ברש"י זבחים כ"ה ב' ד"ה מים כו' דלגבי מי חטאת דבעי' מים חיים אפי' הקילוח שהגיע נגד אויר הכלי ה"ז כמונח ופסק חיותי' וגבי מעיין הרי למהרי"ק אפי' כבר נפסק המעין וזוחל תוך כלי מיקרי מעיין מכח החיות וכשר בזוחלין ובע"כ כמ"ש ועוד יש כמה ראיות וקצרתי), ולכן נלע"ד דיש להקל בעובדא דידי' ובפרט שהוא שעה"ד גדול, (ועי' בשו"ת שו"מ מ"ג ח"ב סי' כ"ז ובמהד"ת ח"ד סי' קע"ח שהאריך להקל אבל במח"כ אין שום יסוד לדבריו) ועי' שו"ת שם ארי' סי' ע' ע"א ע"ב ותשו' ב"ש מ"ת סי' נ"א נ"ב מ"ש בענין זה והנלענ"ד כתבתי (אז לא ראה עדיין ד' הגר"א שחולק על דינא דהרשב"א דכ' לשיטתן דס"ל בפי' הר"י שברמ"א ס"נ אבל לשיטת הרא"ש והש"ע שם דכשר בכה"ג אין ראי' להקל בזה ובתשובותיו ח"א וח"ב סי' נ"ט ובמפתחות שם כבר הביאו וע"ש שהאריך בזה וראית האשכול מחרדלית כבר הביאו הרא"ש וב"י ראי' זו

) סי' כ"ה

ב"ה ג' ויגש ה' טבת תרל"ח יאזלאוויץ

להרה"ג מו"ה ארי' ליב בערינפעלד נ"י אבד"ק זאלשטשיק

מכתבו הגיעני ובדבר שאלתו בראובן שמת בחיי אביו יעקב והניח אלמנה וגם ד' בנים גדולים יתירים מי"ג שנה וג' בנות קטנות והאלמנה