מהרש"ם חלק ה קצא

דבספרים גם השמות כשרים שלכ"ס, ע"כ לפע"ד יש להכשיר היריעה הנ"ל וא"צ לגנזה ולא לקדר השם, ע"ע ת' בנין ציון ח"א סי' צ"ו שפסק ג"כ להקל והביא שכ"ה ברדב"ז שני אלפים קס"א ולא נמצא שם וע' שו"מ מה"ק ח"ג סי' ר"ד ג"כ להקל דלא כהגו"ר וע' שו"ת ר"מ שי"ק יו"ד סי' רס"ח שחולק ג"כ על הגו"ר ע"ש בזה, וגם בשו"ת ד"ח יו"ד סי' קכ"א האריך לדחות דבריו והביא מ"ת רדב"ז ח"א סי' תמ"ו דמוכח להיפוך מדעת גו"ר וע' בשו"ת הרשב"א סי' תרי"א שהוכיח דס"ת חסר פסול לקרות בו בציבור מדלא תני במשנה דמגילה אין בין ספרים לתו"מ כו' ואמאי לא תני דאיכא נ"מ לענין חסר דבס"ת כשר ובתו"מ פסול וע' בשו"ת חו"י סי' רל"ה שתי' דלא תני אלא פסולי דלכתחלה ולפמש"ל אין ראי', וע' רמב"ן מלחמות פ"א דסוכה שהקשה והסוברי' דתפילין א"צ עיבוד לשמה אמאי ל"ת במתני' דאין בין כו' וע' ריטב"א פ"ק דמגילה ובט"ז יו"ד סי' רפ"ח סק"ב בשם הכ"מ ותי' עפ"ד התוס' מנחות יעו"ש

ובעיקר הדבר שכ' לעיל דתני ושייר יש לעיין לפמ"ש הנו"ב מהד"ת יו"ד סי' ר"ו דל"ש לשייר יותר ממה ששנה במשנה וה"נ בזה, והנה מש"ל ראי' מהא דפליגי אי תולין מקצת שם אף די"ל דמיירי בסוף השם וסוף שיטה או כ' אחריו שם אבל הוא דוחק, והנה מ"ש הגו"ר ראי' מזוהר פ' ויקרא י"ל דפגום הוי אבל לא פסול וכדאשכחן כה"ג יבמות מ"ט ואה"ע סי' ד' בבא על הנדה דפגום לכהונה אבל כשר יעו"ש וה"נ בזה, ובעיקר הדין יש להביא קצת ראי' דשם בעי כסדרן מש"ס דמגילה י"ז דיליף דקורא למפרע לא יצא מדכתי' יהי שם ד' מבורך וברש"י ד"ה יהי כהוייתו יהא הלול השם וכו' אבל י"ל דהיינו שלא יכתוב באותיות ה' קודם ליו"ד וכדומה שו"ר בשו"ת ר"מ שי"ק יו"ד סי' רס"ח מזה. (א"ה מ"ש בשם ח"א ראי' מירו' מגילה ובביאורו לא אבין דהרי כוונת הירו' אינו משום דהנטפל לא נתקדש ל"ה יכולין לכתבו עם השם דאז הי' נכון הערתו אכן ז"א דהכא הי' הקפידא רק מאחר דשני שיטין הי' אין להקדים שאר אותיות למעלה מן השם וכמ"ש רש"י בשבת ס"ג ע"ב אבל אם הי' נכתב בשיטה אחת אין בזה בזיון להשם במה שנכתב אותיות או תיבות של חול קודם להשם וכמ"ש בגמרא שם אמר ראב"י אני ראיתיו בעיר רומי וכתוב קודש לד' בשיטה אחת ומשנה שלימה הוא בסוף מס' ידים שאתם כותבין את המושל מלמעלן ואת השם מלמטן שנא' ויאמר פרעה מי ד' וגו' ובפיה"מ ותוי"ט שם דאין זה גרעון לשמו ית' כיון דלפי סדר המאמר צריך לכתוב כך וע' תוס' מגילה ט' ע"א ד"ה אלקים דהיונים הי' יודעין שלעולם יש להזכיר הבורא בתחלה וא"ל דדוקא בס"ת אין קפידא משום דשם א"א בע"א דהרי גם בשטרות הי' מקדימין המושל להשם וכמ"ש התוס' ב"ב דקס"ב ד"ה וצריך ורק הכא בציץ כיון של"ה רק ב' תיבות והמצוה הי' שיכתב בב' שיטין ובכה"ג שאפשר שלא להיות השם למטה הקדימו להיות למעלה דהרי גם הגורל איתא בירו' יומא שם דהי' נכתב אחד למטה והשם למעלה וגם י"ל דגבי ציץ הוי בזיון יותר כיון שמגולה תמיד וכעין שכתבו התוס' יומא ריש דף ח' וע' תוס' מנחות ל"ב, ע"ב ד"ה הא וכיון ששינו הסדר וכתבו השם למעלה להיות נקרא מלמטה למעלה וע' תוס' סוכה ריש ד"ה לכבוד השם אם הי' נכתב גם הלמ"ד מלמעלה הי' טועין לומר דגם הל' קדוש כקדושת השם ולזה כתבו הל' במכוון למטה מובדל מהשם להורות שאין הנטפל שוה לקדושת השם וע' שדה יהושע על הירו' שם, ומעתה גם אם הי' כותבין השם מקודם לא הי' ידעו מזה אבל במקום שלא שינו הסדר הראוי בכוונה לכתוב השם מלמעלה והחול מלמטה רק נכתב כדרך הכתיבה והקריאה כמו בס"ת וכדומה שפיר שפרה לכתוב הנטפל שהוא חול בשוה עם השם ורק אם הנטפל תי' קודש ל"ה רשאין להפרידו מהשם וע' נוב"ק חיו"ד סי' ע"ו ומזה שהבדילו הל' מהשם הוכיח בירו' דהנטפל אינו קדוש ובאמת בירו' יומא רפ"ד איתא קודש מלמטן ושם מלמעלן כמלך שהוא יושב על קתדרין שלו ועבתוס' סוכה הנ"ל ובחי' הרשב"א לשבת בשם ר"ת בא"א וע' בשי"ק על הירו' וברמב"ם פ"ט מפהמ"ק כתב קודש לד' מלמטה לד' מלמעלה ובגליון רש"י שבת שם הביא מהרמב"ם בלשון אחר וע' שלום ירושלים ליומא אבל לפנינו הגי' ברמב"ם כנ"ל ועכ"פ מהרמב"ם משמע ג"כ דאין גרעון לשמו ית' לכתוב הל' הנטפל עם השם גם גבי ציץ ומה שר"ל לדחות הראי' משום דבציץ בעי כסדרן ל"נ לענ"ד דמה יענה להא דאיתא כן בירו' גם גבי גורל כמש"ל דבשלמא ציץ הוי קודש וע' בתוספתא פ"א דחלה דנשבע בציץ משא"כ הגורל דאפי' גוף ההגרלה לאו עבודה היא

) ומ"ש ראי' משבת ע"ט וכ"ה במנחות ל"ב הרי הקו' בשבת הא מורידין עושין קאי רק אתפילין וגם קושיתם במנחות הא בעי שירטוט עכ"ח קאי רק אתפילין כמ"ש בא"ז ה' תפילין דקאי רק אתפילין דס"ת בעי ג"כ שירטוט וכמ"ש התוס' שם והא דלא קאמר משום דהוי שלכ"ס משום דקאי אשניהם אתפילין וס"ת וגם נפ"מ אם יתערב פ' זו באחרת דמטעם שלכ"ס שוב הוי ס"ס שמא נכתבה כסדרן ושמא לא זו הוא דכשר כמ"ש בת' תורת חסד סי' ס"ג וע' ח"ס יו"ד סי' רע"ז). ובגוף דבריו כבר דיברו מזה בט"ז ונקה"כ יו"ד סי' ר"ץ ובנקה"כ כתב בחד תי' דברייתא זו לא ס"ל כהמכילתא ומ"ש בט"ז שם דבב' פרשיות ל"ה שלכ"ס לד' התוס' באמת כ"כ בפסקי תוס' שם אכן בתוס' מנחות ד"ה דלמא מוכח דלרש"י גם בחד פ' כשר שלכ"ס וכמ"ש בת' גו"ו כלל ב' סי' ד' וכ"כ בת' עמק הלכה ס"ט דלשי' רש"י מ"ש במכילתא כתבן שלכ"ס פסול ר"ל קריאתן הוי שלכ"ס אבל אסדר כתיבתן לא קפיד אבל הוא נגד ההלכה שבש"ע סי' ל"ב סכ"ג וע' בת' משיבת נפש ס"ב שהשיג ג"כ על הט"ז

ומה שהקשה דלחשוב גבי אין בין וכו' גם הא דשלכ"ס הנה המעיין בכן שהעתיקו דבריו הח"ס ובס' בי"צ על מגילה שם יראה כי מ"ש בירו' תולין בספרים וכו' הוא דרך קושיא כלומר איך אמר שאין בין אלא וכו' הרי יש חילוק ג"כ לענין תולין ותי' הירו' דבאמת אין חילוק וגם נראה מדבריו דהירו' לא מיירי דהתלי' נכתב שלכ"ס אלא דהקפידא משום דהתלי' נקרא שלכ"ס אבל הכתיבה הי' כסדרן ואם הקריאה שלכ"ס גם בנכתב