מהרש"ם חלק ה קצ

ס"ת חמור יעוין בר"ן פ"ד דגיטין מפורש כהב"י

ובגוף הדין אי בעי כסדרן לכאורה הי' נראה להביא ראי' מהש"ס דשבת ע"ט גבי ס"ת שבלה דאין עושין מזוזה משום דאין מורידין מקדושה חמורה כו' הא מורידין עושין ודייק מינה דכשר על דוכסוסטוס והדר דחי לה ע"ש ולכאורה ק' לפי המבואר ביו"ד סי' ח"י ס"ד גבי סכין מסוכסכת דאפי' אמר ברי לי שלא עשיתי רק הולכה אפ"ה טרפה בלא ידע שהוא מסוכסכת דמלתא דלא רמיא עלי' לאו אדעתי' ע"ש, וכה"ג מבואר בכמה מקומות, וא"כ כיון דבס"ת כשר שלכ"ס א"כ הוי מלתא דלא רמיא עלי' ואיך עושין ממנה מזוזות הא במזוזה פסול שלכ"ס ואפי' באומר שלא כתב בהס"ת שלכ"ס לא יהא נאמן כלל דמלתא דלא רמיא עלי' לאו אדעתי', כ' והן אמת שהנו"ב מ"ת חיו"ד סי' ט"ז העלה דאפי' אין היכר בכף עד כמה תחב רק שאומר כמה תחב נאמן דל"ש בזה הא דלא רמיא עלי' כיון שיודע דלפעמים יש נ"מ בזה יודע הוא איך עושה ודוקא בשוחט שלא למד ה"ש דלא ידע אם יש קפידא לפעמים בדרסה אינו נאמן ע"ש א"כ י"ל דה"נ בנ"ד אבל מלבד מה די"ל דלא אסיק אדעתי' מה שיהי' אחר שבלה הס"ת הנה גם בלא"ה כבר השיגו האחרונים על הנו"ב הנ"ל מדין מסוכסכת הנ"ל והפמ"ג באו"ח הנהגת או"ה פקפק ג"כ בדין תחיבת הכף הנ"ל, ומזה הי' נראה להוכיח דבשם גם בס"ת בעינן כסדרן א"כ שוב גם בס"ת הוי עכ"פ מלתא דרמיא עלי' לענין שם עכ"פ ובכה"ג י"ל דלכ"ע נאמן. ואולם נראה דאין ראי' עפ"מ שמצאתי בירושלמי פ"א דמגלה הל' ט' תולין בס"ת ואין תולין בתו"מ (ופי' בק"ע ופ"מ משום דהוי שלכ"ס) ספרים שכתבן כתפלין ומזוזות, (בכתב אשורית ובדף א') אין תולין בהם (ופי' הפ"מ דשמא יהי' בלה הס"ת ויצטרך לו לעשות ממנה תפלין או מזוזה ולכן צריך ליזהר שלא יכתוב רק כסדרן) הרי מבואר דצריך לדקדק באמת בהס"ת ג"כ בכה"ג שלא יכתוב רק כסדרן וא"כ שפיר עושין והן אמת כי פי' הפ"מ תמוה מאד דהא אין עושין מהס"ת שבלה תו"מ דאין מורידין והי' נראה להוכיח מזה כדעת הנו"ב מ"ת חיו"ד סי' קע"ד דקדושת תפלין כקדושת ס"ת ודלא כהב"י א"ח סי' ל"ב ודוקא מזוזה אין עושין ולכן בכה"ג אין תולין דשמא יעשה ממנה תפלין כשיהי' בלה (והפ"מ שכ' גם מזוזה הוא שלא בדקדוק) ובגליון הירושלמי שם ציין לתשו' הר"ן סי' ל"ט ואינו ת"י כעת, ועכ"פ אין ראי' מהש"ס הנ"ל, וע' ח"ס א"ח סי' ח' מ"ש בד' ירושלמי הנ"ל ובד' תשו' הר"ן וע' תשו' רח"כ סי' מ"ג מ"ח מבואר ג"כ להקל וגם בחי' רע"א ליו"ד סי' רע"ו סי"א חולק וסיים דבשם אלקים לכ"ע יש להקל וא"צ כסדרן וע' שו"ת ב"ש סי' קנ"ב ועוד בכמה סימנים שפסק ג"כ דלא כהגו"ר

עוד הי' נראה ראי' מהמשנה דמגילה דף ח' אין בין ספרים לתו"מ אלא שהספרים נכתבים בכל לשון ותו"מ אין נכתבים אלא אשורית, ובתוס' שבת ע"ט הקשו אמאי לא קחשיב דס"ת נכתב על הגויל משא"כ תו"מ ותי' דתו"מ לא מיפסלי בגויל מחד טעמא רק משום דזה דינו בקלף וזה בדוכסוסטוס ולכן לא קחשיב לי' משא"כ הא דנכתבים באשורית הוא מחד טעמא משום דכתיב והי' בהוויתן יהי' ולכן קתני לי' ע"ש וא"כ קשה אמאי לא קחשיב הא דס"ת א"צ שיהי' כסדרן משא"כ בתו"מ דהוא מחד טעמא משום דכתיב והי' ומזה הי' נראה להוכיח דגם בס"ת בעינן שיהי' השמות כסדרן א"כ י"ל דמה"ט לא קחשיב לי' כיון דאינו בכל הס"ת דהא השמות גם בס"ת צריך שיהי' כסדרן ולכן לא קחשיב לה אבל בהא דאשורית גם השמות מותר לכתוב בשאר לשון בס"ת, שו"ר שכבר העיר בקושי' זו בראשון לציון מגלה שם ותפי"ש על משניות ובס' מלא"ש בשם הגהת רע"א ות' רע"א סי' רי"ג, ולכאורה י"ל דתני ושייר ויתיישב בזה קושי' התוס' בשבת שם שהקשו אמאי לא קחשיב הא דנייר שאינו מחוק דמותר לכתוב ס"ת ולא תו"מ והניחו בקושי' והיינו משום דא"א לתרץ דתנא ושייר דמאי שייר דהאי שייר אבל לפמ"ש ניחא דשייר שלא כסדרן ויהי' מוכח מזה להיפוך דגם בשמות שלכ"ס כשר דאל"כ הדק"ל מאי שייר כו' אבל עיינתי בירושלמי מגלה שם ומצאתי דפריך שם אמאי לא תני יש בספרים מה שאין בתו"מ שהספרים נכתבין בשני דפין ותו"מ אין נכתבים אלא בדף א' וריב"ח פריך דליתני שהספרים נכתבין בשני עורות משא"כ תו"מ נכתבין בעור א' ובתר הכי מייתי מהא דתולין בספרים ואין תולין בתו"מ משום דהוי שלכ"ס, הרי דהירושלמי מקשה אמאי לא קחשיב להנך מילי וכפי הנראה מזה מוכח דשלכ"ס כשר גם בשם וכמ"ש, ואם כי יש לפקפק קצת מ"מ כיון שלא מצינו ראי' מוכרחת לפסול מנ"ל לחדש דבר נגד מה שלא הוזכר בפוסקים הראשונים, וראיתי בשו"ת ס' יהושע סי' נ"ו שהביא ראי' דכשר שלכ"ס מהא דיומא דף ל"ח ב' גבי בן קמצר שהי' כותב השם בין ד' אצבעותי' בד' קולמסין ביחד והקשה דהא א"א לצמצם ודלמא הקדים אות חאחרון להקודם לו ובע"כ דכשר, ולפע"ד מלבד מאי דפשי' לי' דא"א לצמצם הרי לשי' כמ"פ בידי אדם אפשר לצמצם וע' בתב"ש ופמ"ג יו"ד סי' כ"ג באורך וע' בטור א"ח סי' תרמ"ח שנחלקו בזה הר' יחיאל והראב"ד ותמהני על התב"ש ופמ"ג שלא הזכירו מזה וע' בפמ"ג בשער התערובות וע"ע ברש"י ב"ק צ"ו ואמנם גם בלא"ה י"ל לפמ"ש התוס' בעירובין ד' בשם הר' שמעי' דאי פרוץ כעומד שרי שוב ל"ש בזה לחוש משום דא"א לצמצם דאיכא ב' צדדין לקולא דלמא עומד מרובה ושמא פרוץ כעומד אבל אי פרוץ כעומד אסור איכא ב' צדדים לאיסור יעו"ש היטב, וה"נ בזה כיון דאם נכתב ביחד כשר ואם כתב מקודם אות הראשון ג"כ כשר א"כ אפי' אי נימא דא"א לצמצם אפ"ה איכא ב' צדדים לקולא ולכן כתב שפיר השם בין אצבעותי' ביחד וז"ב, גם מ"ש שם ראי' מדברי ב"י ורמ"א א"ח סוס"י ל"ב דיש לעשות השי"ן קודם הדל"ת שיהי' כסדרן ומוכח דבשם בעי כסדרן מלבד די"ל דלכתחלה בוודאי יש לדקדק בזה אבל מנ"ל לפסול בדיעבד גם י"ל דבתפילין דבעינן כסדרן ולכן ס"ל דגם בהשם שעושין ע"ג הבתים יש לדקדק בזה כיון דס"ל דהוי הלמ"מ כל הג' אותיות וכמ"ש התוס' בשבת כ"ח הוי ג"כ בכלל והי' אבל בס"ת דכשר שלכ"ס י"ל דגם השמות כשרים, וכן מוכח מדברי המג"א סי' ל"ב ס"ק נ"ז שכ' דאסור להדפיס תפילין אבל ספרים מותר והטעם משום דבדפוס יהי' שלכ"ס ע"ש ומוכח