מהרש"ם חלק ה קפו

סי' י"ז סקכ"ט שהעיר בסברתו אבל לא ביאר ד' הש"ס וע"ע ישוע"י א"ח תס"ז סקי"א וע' שו"ת ב"ש מ"ת סי' נ"ג והג"ה שם, ואמנם נראה דנודע דיש ב' חזקות חזקה דגופא שמעמידין הדבר על חזקתו שלא נעשה בו שינוי ממה שהי' מקודם וחזקה דדינא היינו שהוא טהור או טמא כמקדם וכבר כ' התוס' בכתובות ע"ה דחזקה דגופא אלים טפי מחזקה דדינא וע' בפ"י שם וא"כ הך סברא שכתבתי דדבר שאין בו נ"מ ל"ש לאוקמי אחזקה ל"ש רק לענין חזקה שהיא רק מדין תוה"ק ובזה שפיר י"ל דכיון דאין בו נ"מ לדינא ל"ה חזקה כלל כיון דכל כח החזקה הוא רק מצד הדין אבל חזקה דגופא מה בכך שאין בו נ"מ לדינא הרי מ"מ יש לנו לומר שלא נשתנה ממקודם ולכן התם גבי חזקת מקוה שפיר פריך דנימא אוקי מקוה אחזקתי' כיון דהוי חזקה דגופא שלא נשתנה ממקודם ולא נחסרו המים אבל גבי חזקה דדינא שפיר י"ל דמה שאין בו נ"מ ל"ש לאוקמי אחזקה, ובזה י"ל דבנ"ד הסכין בחזקתו שלא נבלע בו דבר והוי חזקה דגופא ולכן אף שאין עלי' נ"מ שפיר איכא לאוקמי אחזקה וזהו ענין מועיל בעזה"י בכמה מקומות וגם בלאו הכי יש לומר דאף על הסכין אין נ"מ רק לענין הבשר הרי איכא נמי נ"מ לענין לחתוך בשר שכבר נשחט דאית לי' חזקת היתר ולכן שפיר נוכל להתיר מספק אף שנולד ג"כ הספק לענין לשחוט דקאי בחזקת איסור ואף דהרש"ח הובא במג"א סי' קפ"ד כ' לענין סד"א וסד"ר שנולדו יחד דיש להחמיר מלבד דכבר כתבתי בחיבורי סי' קצ"ח לחלק בזה וגם בלא"ה אינו דומה לנ"ד דמשום חזקה קאתינן עלה דהוי מתורת וודאי ובזה יש לפלפל בסוגי דעירובין ל"ה ע"ב ובתוס' שם בישוב ק' הפמ"א בתשו' ואכמ"ל, וע' רדב"ז ח"א סי' ס"ב בענין כזה דהחזקה באה מכח אידך

והנה בגוף דברי החוות דעת גם אני בגליון שלי דחיתי דבריו והוכחתי גם כן מדברי הט"ז סי' ק"ה סקט"ז שם דס"ל דבדבר המפעפע בולע שפיר וכמ"ש רו"מ, ואמנם מ"ש הח"ד ראי' מהא דסי' צ"ז דבלא זב מותר יפה כ' רו"מ דלפמ"ש בשו"ת ב"א סי' ל"ז דגם בשעת בישול שייך נ"ט בר נ"ט ודלא כהח"ד נדחה בזה ראייתו וגם בשו"ת ספר יהושע בפו"כ סי' ע"ז דחה דברי הח"ד ופסק דגם בכה"ג שייך נטבנ"ט והנה רו"מ כ' עוד דאי משום הבלוע בתנור לא הי' אוסר רק כ"ק דאנן קיי"ל כהמג"א סי' תנ"א סקל"ז וגם הדג"מ סי' ק"ה פסק כותי' דגם בבלוע שמן אין כלי פולט רק כ"ק ולכן נקט זב והנה מלבד כי דחוק הוא הנה באמת יש לתמוה על כל האחרונים שלא הביאו דברי הגאון ותוי"ט בד"ח על הרא"ש חולין פג"ה אות ק"ד שפסק להדיא דבשמן בלוע בכלי מפליט בכולו ואוסר (אגב אודיעהו במ"ש הש"ך בסי' ק"ה שם סקי"ח בשם או"ה דמליחה שוה לצלי' ואינו מוציא דבר בלוע מחתיכה לחתיכה ואני מצאתי בא"ז הגדול בשו"ת שבסופו סי' תשע"ז שפסק להדיא דבמליחה יוצא גם בלוע דדוקא בצלי' יבש מיקרי בלא רוטב משא"כ במליחה יעו"ש היטב וע' בב"י בבד"ה בשם תשו' הר"מ גבי חלב שנמלח בקיבה עם שער מיעים דמוכח דלא כהא"ז אבל צ"ע דהא שמן יוצא בלא רוטב ואולי מיירי בחלב כחוש)

ובגוף הדבר שכ' הח"ד דגבי פשטיד"א הוי רק בלוע בעיסה יש לדון לכאורה לפמ"ש הח"ד גופי' סי' ק"ה שם סקי"ח דהיכי דהחתיכה עצמה שהוא האיסור בעין נוגע בחתיכה האחרת אזי גם בכחוש יש לאסור שאר חתיכות אבל באמת לק"מ דבכלי דגם בשמן ממש ס"ל דאינו יוצא א"כ אף שהאיסור בעין אצל החתיכה שבלוע בו מ"מ מיקרי בלוע וכמ"ש בשו"ת מ"ב סי' ס"ט והובא בפמ"ג סי' ק"ה בשפ"ד סקי"ח ואני מוסיף ראי' מדברי ר"ב בסה"ת וסייעתו שהובאו בש"ך סי' ק"ז סק"ה שהתירו הדגים שנשארו בסוף אף דאיכא התם דג טמא וליכא ס' מ"מ אין נאסרים שאר הדגים משום דאין בלוע יוצא בלא רוטב ע"ש הרי דאף דהאיסור בעין נוגע בקצת הדגים מ"מ אין חוזרים ונבלעים באחרים אבל יש לחלק דדוקא באותה חתיכה שנוגע בה האיסור בעין לא מיקרי בלוע אבל לא לענין שאר חתיכות הנוגעים באותה חתיכה לכ"ע מיקרי בלוע וז"פ, (וע' פמ"ג א"ח סי' קע"ג בא"א שם דאם יש רוטב תוך הקדירה גם הכלי פולט מבחוץ יותר מכ"ק ע"ש והוא דבר חדש א"ה וכה"ג כתב הפמ"ג תמ"ז א"א סק"ל דכבוש מפליט מדופן הכלי מבחוץ ועמ"ש בהגהותי לאר"ח סי' תמ"ז) ומ"ש הח"ד ראי' מב' קדירות העומדים על הכירה א' חלב וא' בשר ותחת כל א' לח ואמאי לא יאסר הקדירה השני' והוכיח מזה דאין כלי מקבל טעם בלוע אכתי תיקשי דהא ע"י רתיחת הקדירות נשפך באמת ע"פ רוב רוטב וא"כ יאסר גם הקדירה השני' העומדת מרחוק אם נשפך ממנה ג"כ ע"י רתיחה והי' נ"ל דבכירות של לבנים וטיט י"ל דנפגם בו וכבר כ' הכר"ו סי' פ"ז דאף דבב"ח אסור גם שלכד"א מ"מ אינו נעשה בב"ח בטעם פגום דל"ה דרך בישול עכ"פ (וגם י"ל דאינו יוצא מאבן לאבן אף שהם טוחים בטיט אבל צ"ע בזה וע' בשו"ת ח"ס חח"מ סי' ר"ו וגם בחא"ח סי' ק"ל שהאריך בזה בביאור היטב יעו"ש כי נחוץ הוא), אבל בכירות שלנו של ברזל אם עומדים שניהם על חתיכת ברזל אחת לא נמצא בזה שום היתר וכבר כ' בשו"ת הגאון רע"א סי' כ"ו דאין להקל בזה מספק אם נשפך מחמת רתיחה כיון דשכיח כן ע"פ רוב ע"ש, ולכן צריך ליזהר בזה מאוד. (עמ"ש במהרש"ם חלק א' בזה ובמפתחות שם

) ובעיקרא דדינא יפה כ' רו"מ דגם מדברי הט"ז סי' צ"ב סקכ"ט וסי' צ"ז סק"ג משמע דלא כהח"ד וגם אני בגליון שלי כתבתי מזה וגם מהמג"א סי' תס"ז סקל"ו אף דהח"ד סי' צ"ז נדחק ליישבו האמת יורה דרכו

ומ"ש רו"מ מדברי הת"ח כלל ל"ה שכ' בשם תשו' מיימוני דין אפו על הכירה פשטיד"א וכסו עליו' כיסוי ברזל ושוב אפו תחת כיסוי ההיא עוגה דכשר ובלבד שלא יגע בה והקשה הת"ח מ"ש מכיסוי של קדירה ותי' דאוכל יבש אינו מעלה זיעה כמו קדירה ומובא קצת בסי' ק"ח ברמ"א ואי כדברי הח"ד וכי עדיף הזיעה מגוף הכלי ממש דאינו מפליט הבלוע וגם אמאי כ' התשו' מיימוני דבלבד שלא יגע הרי גם אם נוגע הרי אין בלוע יוצא בלא רוטב, (והנה גם אנכי הבאתי דברי הת"ח הנ"ל לענין זיעה של אוכל שנסתפקו