מהרש"ם חלק ה קעו

מדנקט אשה חדשה יצאה זו שאינו חדשה לו וזה נראה ג"כ הטעם דא"צ לומר שהש"ב גבי מחזיר גרושתו כמ"ש הבה"י באהע"ז סי' ס"ב בסופו מ"מ בנ"ד לאו בחדשה תליא רק אי שייך ותם לריק כחכם וכיון שנתן נדוניא מחדש שייך שפיר התקנה אבל יש לדון בזה דדוקא בנ"ד שהאב נתן שנית נדוניא אבל בעלמא שהגרושה חזרה ונישאת בנדוניא שלה י"ל דכיון דכבר פקע זכות האב אחר נישואין ראשונים כשעברו ב' שנים א"כ שוב גם אח"כ אין לו זכות דל"ש ותם לריק כחכם ואף שכתבתי לעיל דגם באלמנה דייני' הכי היינו מכח המנהג א"כ שוב י"ל דבדבר שאינו מצוי ל"ש מנהג וכמ"ש הרמב"ם בפי"א מהל' שחיטה בדין ריאה שנאבדה שאין בזה מנהג כיון דהוי דבר שאינו מצוי, אבל ז"א דהכא הרי כבר הוקבע המנהג באלמנה א"כ שוב גם בכה"ג כשנשאה ע"ד המנהג נשאה וז"פ, ויש להעיר בזה גם מהש"ס דזבחי' כ"ט דס"ל לר"א באוכל מזבחו ביום ג' דאינו פיגול דמאחר שהוא כשר יחזור ויופסל וא"ל ר"ע מצינו בזב ובזבה ושומרת יום שהן בחזקת טהרה וכיון שראו סתרו אף אתה אל תתמה ע"ז שאע"פ שהוכשר שיחזור ויופסל כו' יעו"ש וה"נ כיון שנתגרשה בינתיים סתרו זמן ראשון ומכאן והלאה חושבנא וגם יש להעיר מהירושלמי פ"ו דדמאי בכהן שמכר לישראל כו' חזר ולקחה ממנו כו' תמן יצאת מרשות שניהם כו' והובא במל"מ פ"ו ממעשר הל' י"ט וע"ש שביאר דברי הירושלמי ותוכן דבריו דאם נתבטל התנאי שעה א' לגמרי ולא נשאר לו בשדה זכות כלל שוב אינו חוזר לאיתנו משא"כ היכא דנשאר לו קצת זכות יעוש"ה אבל אין לדמות דיני תנאי שבין אדם לחבירו לדיני התורה דהתם תליא בלשון ב"א וע' באה"ע סוס"י צ"ב וסי' קי"ד בתנאי דכל זמן שאת עמי ונתגרשה וחזר ונשאה ולפמ"ש אין ראי' משם לכאן כמובן, (וע' בשו"ת צ"צ סי' ט"ז בדין ביאת הרב נידון כעין זה יעו"ש מ"ש בזה), כלל הדבר שיש לדון בזה ע"פ תקנת שו"ם, והנלע"ד כתבתי

סי' ג'

ב"ה ב' עקב תרל"ג יאזלוויץ לביטשאטש

להר' החריף המופלג מו"ה שמואל פארילש נ"י

ע"ד השאלה ראובן שהשכיר חנות לשמעון (אשר ישב בה ש' גם מקודם בשכירות) על ג' שני' בכו"כ לשנה והתחלת השנה בר"ח אייר ונדבר שבתחלת השנה יסלק לו דמי שכירות כל שנה ובהגיע שנה ג' בעוד ג"ח קודם כלות שנה ב' בא ראובן להשכיר החנות לאחר באמרו שבעת ההשכרה הי' תנאי בדבר שיקדים השוכר לתת למשכיר בעוד ג' חדשי' טרם כלות השנה עשרה ר"כ להיות ביד משכיר לבטחון קיום השכירות ואחרי כי בסוף שנה א' לא קיים השוכר תנאו אם כי קיבל אח"כ המשכיר דמי השכירות וישב בה השוכר כל שנה ב' עכ"ז כבר נתבטל קנין השכירות על שנה ג' עכ"פ ושמעון מכחישו שלא הי' תנאי זה מעולם רק שהבטיח לראובן שבאם ירצה לצאת מהחנות יודיעהו מקודם איזה שבועות טרם כלות השנה וכבר נתקיים השכירות ב' שני' רק עתה לאשר עלה מקח השכירות לכן תואנה יבקש המשכיר לבטל את אשר כבר נעשה, עכת"ד, והנה טרם יהי' כל שיח ארדה נא אל העיון בס"ד ואראה על מה אדני הקנין של השכירות הטבעו וראיתי לכת"ר שהביא מדברי מח"א ה' שכירות סי' י"ב שהעלה דאם השכיר ביתו לג' שנים כל שנה בכו"כ הוי כל שנה שכירות בפ"ע ורמז מדברי רשב"ם ב"ב פ"ז א' דמייתי מהא דהשוכר את הפועל לגורן דינר ליום ולגורן יפה סלע דאסור ואם שכרו מהיום מותר ופריך אי ס"ד דכור בלי סאה בסלע ראשון ראשון קנה הא אגר נטר הוא ופי' רשב"ם דכל יום הוי שכירות בפ"ע ויכול לחזור בו א"כ מבואר דיכול לתבוע שכירותו בסוף כל שנה עכ"ד המח"א ולפ"ז גם בנ"ד ל"מ החזקה שבתחלה על שנה ב' וג' ושוב צידד די"ל דפועל שאני דלא סמכא דעתי' כיון דיכול לחזר בו באמצע היום וגם מהרשב"א שחילק בין פועל לקרקע וכמ"ש הטו"ז ביו"ד סי' קע"ו בשמו משמע דבגוונא דמיירי בפועל דשכרו לכל יום אפ"ה בקרקע קנה על כל הזמן אבל מהרשב"א ב"ב ק"ה ע"א ד"ה אי מהתם כו' מבואר דגם בשכירות יכול לחזור בו והביא ד' התומי' בקת"כ שכ' דהרשב"ם מיירי בהקדים לו שכרו ורו"מ ביאר הטעם דבכה"ג למ"ל להתנות שיהי' כל חודש בפ"ע בע"כ בכדי שיוכל לחזור אבל בלא הוקדים הוצריך להתנות בכדי שיוכל לתבוע השכירות בסוף כל חודש ובכה"ג מיירי המח"א ועוד האריך בזה

והנה באמת יש לתמוה ע"ד הרשב"ם ד' פ"ז הנ"ל במ"ש דכיון דבסאה בסלע חוזר ה"נ בפועל והרי בפועל אפי' שכרו לשנה ואפי' הקדים לו שכרו חוזר בו אפי' מבאמצע היום א"כ בכל גווני נימא דהוי אגר נטר ובראשית השקפה עלה בלבי לדון בזה ולומר דמ"מ כל זמן שאינו חוזר בו הוי קנין ול"ש בי' אגר נטר רק דאם רוצה לחזור חוזר ובכה"ג ליכא דין ריבית וכהא דמבואר בש"ס דב"מ ס"ד ההולך לחלוב עיזיו וא"ל מה שעיזי חולבות מכור לך דמותר ובאס"ז שם הביא בשם הרמ"ך דאף דהוי דשלב"ל ויכול לחזור מ"מ אם לא חזר בו המקח קיים ול"ש בי' ריבית וכבר ביארו המחברים דהא דכ' התוס' וש"פ בד' ס"ג דבעינן עכ"פ קנין למי שפרע היינו בחיוב הגוף אבל בקנין דבר ידוע גם היכא דליכא מש"פ ואפ"ה אם מקיים המקח ל"ש בי' ריבית וא"כ ה"נ בזה אלא דגבי דינר ליום לא חל כלל עכשיו ענין הקנין אף בדיבור רק בכל יום חל השכירות והוי עכשיו מלוה גמורה ולכן ס"ל דהוי אגר נטר ובזה נראה לבאר לשון הש"ס דקאמר ואי ס"ד דסאה בסלע ראשון ראשון קנה וכו' והא אגר נטר הוא ויש לדקדק דאדרבא אי היינו אומרים דגם ראשון לא קנה פשיטא דתיקשי דהוי א"ם וא"כ עיקר הקושיא רק מהא דלא קנה השאר ומדוע נקט הש"ס רק מהא דראשון קנה וכבר העיר בזה גם רו"מ, ומ"ש ליישבו דאי נימא דהכל תלו זב"ז ל"ה אגר נטר דנוכל לחשוב על ימי הגורן סאה ליום ועכשיו מוזיל לי' רק מהא דראשון קנה הרי קשה דנימא דהוזיל לו משום דמכר כור ביחד ואפ"ה אמרי' דראשון קנה ובע"כ דאינו תלוי זב"ז א"כ שוב גם בנ"ד הוי א"נ והנה אם כי מ"ש מסברא די"ל דהוזיל לו לפי שמכר הרבה ביחד הוא נכון והוא ש"ס מפורש בכתובות צ"ט א' אי הוי מייתית שבית