מהרש"ם חלק ה קעד

דיבש בטל גם לר"י וגם דבדרבנן ס"ל להתוס' חולין צ"ט גם לר"י מב"מ בטיל וי"ל בזה דהוי הקדש בהקדש קודם שנמכר הרי איסור באיסור מב"מ ל"ב לכ"ע כמ"ש הר"ן נדרי' נ"ט גבי גידולים אבל הרי אחר שנמכר כבר יתבטל, וי"ל ג"כ דנולד האיסור בתערובות וכמ"ש המרדכי גבי יבמה שרקקה דם וע' באחרוני' ביו"ד סי' ק"ב וי"ל בזה וקצרתי, אבל באמת לק"מ דהתם בביצה מיירי באל"ת כלל כגון ששאלה מים ומלח ברצון משאיל ואדעתא דהכי נתנה לה והוי שלה אבל בעלמא גם בממון שאל"ת ממונא לא בטיל ותדע שהרי גבי תרומה קיי"ל דעולה באחד ומאה ואפ"ה צריך להפריש משום גזל השבט כנודע והרי תרומה הוי משאל"ת ובע"כ כמ"ש וה"נ בזה, וע' בש"ס דביצה שם בהא דמייתי מחפצי הפקר ובתוס' שם אליבא דרבנן דדוקא אם אין לו שייכות בעלים כלל

ומה שנסתפק ספק ה' אי מותר לבנות בביהמ"ד דשמא ע"י העשן יושחרו השמות, הנה כבר הבאתי מהש"ס שבת ק"כ דגרמא שרי גבי מחיקת שם ואף דמבואר בשו"ת נו"ב מהד"ת חא"ח סי' י"ז דאסור לשרוף י"ש ולעשן בבית כזה היינו התם דהוי גורם בודאי משא"כ בנ"ד הוי חשש רחוק שע"י ההסקה יושחר כ"כ ובמקום ספק ל"ה גרמא ושרי וכמ"ש הרשב"א בחי' לשבת שם וע' בש"ג פ"ד דשבועות ובשו"ת ב"א חיו"ד סי' ס"א היטב בזה, ולדעתי הוי בזיון טפי להניח העצים כך עם השמות הקדושים, ושם שנכתב על הקורה י"ב קדושה ע' בש"ס דערכין דף ו' ובש"ע יו"ד וכמה דוכתי, ע"כ העיקר לענ"ד כמ"ש וקצרתי מאפס פנאי ובדבר ספק וא"ו, הנה בגוף דין חזקת מקומות ביהכ"נ נחלקו האחרוני' אם יש בהם קנין הגוף בקרקע או רק שיעמוד על המקום ההוא וקנין פירות בעלמא ובשו"ת שמן רוקח ח"ב סי' ב' העלה דהוי רק ק"פ שהרי אין בידו לסתור ולבנות ולשנות והביא מהרמב"ם שהובא בחו"מ סי' רי"ב והאחרוני' דחו ראייתו דבביהכ"נ משום בזיון ביהכ"נ אין לשנות ועקצה"ח סי' רנ"ז בהא דביובל נוהג אם יכול לסתור ולבנות שהביא מהרמב"ם וראב"ד וע' מל"מ פי"א מיובל מ"ש בשם הירושלמי בזה וע' בשו"ת ח"ס חא"ח סי' כ"ט דפשיטא לי' דיש להם קנין בגוף הקרקע ומצאתי בנה"מ סוס"י קצ"ב דפשיטא לי' דהוי רק שיעבוד בעלמא יעו"ש בזה אך דבנ"ד אין נ"מ בזה דכיון דהישן עומד עדיין וא"צ להרסו א"כ גם אי דינם כשוכרים הרי מבואר בח"מ סי' שי"ב סי"ז דהמשכיר בית לחבירו לזמן ורוצה לסתרו בתו"ז השוכר יכול לעכב עלי' ואם עבר וסתרו חייב להעמיד לו אחר כמותו וע"ש ברמ"א סעי' א' דאפי' לבית יפה ממנו א"י לכופו לצאת א"כ בעלי המקומות יכולין לעכב שלא לסתרו כלל ולכן מחויבים ליתן להם ג"כ מקומות בביהכ"נ החדש אם לא יתרצו בע"א וע' בשו"ת ח"ס חלק ה' הנקרא ליקוטי ח"ס סי' ל"ב שפסק בדין נשרף ביהכ"נ והעמידו במק"א אבדו חזקתם אבל אם בנוהו במקום ראשון לא אבדו חזקתם והם צריכי' ליתן להבנין כפי שומא ועיקר ההוצאה תהי' לפי נפשות ומה שיוסיפו ביופי והדר יהי' לפי ממון וע' בח"ס ח"מ סי' קנ"ט שפסק בענין ביהכ"נ שיהי' שליש לפי נפשות ושליש לפי ממון ושליש לפי המקומות וסיים שא"א לפסוק בזה ד"ת בעומק הדין ויש לעשות כעין פשר, וכ"ז אינו ענין לנ"ד מטעמא דכתיבנא, ואמנם אם יתרצו בעלי המקומות ג"כ לסתור הביהכ"נ ולבנותו מחדש באופן שיהי' להם מקומות כבראשונה ויתנו להוצאה מה שיופסק עליהם מחויבי' ליתן מה שיעלה יותר שיווי המקומות בביהכ"נ החדש משויו בהישן כי הלא הישן סופו ליפול אחר איזו זמן ואם א"א לברר אזי בכה"ג יש לפסוק שיתנו מחצה ממה שיתנו אחרים בעד מקומות שיקנו מחדש, ובכל כה"ג ממון המוטל בספק חולקים וע' בתוס' ב"ב קכ"ו ובתשו' תשב"ץ ח"ב סי' רע"ב וע' בח"מ סי' י"ב סעי' ה' דיש כח לדיין לעשות דין כעין פשר כשאין הדבר יכול להתברר, ואם יהי' אפשר לברר ע"פ שומא כנ"ל יעשו שומת ב"ד וכן ישלמו

ובענין המקומות שיתוספו מחדש היכן יהי' מקומם כגון עד"מ בכותל מזרח בצד דרום הארון אם היו מקודם ששה מקומות ויתוספו עכשיו עוד ד' אם ליתן להנוספים בקצה הדרומי או באמצע יעוין בח"ס חא"ח סי' כ"ט מ"ש בזה באורך אבל בנ"ד אין בכ"ז נ"מ כיון דבידם לעכב שלח לסתור כלל הישן א"כ בע"כ יתנו להם המקומות כפי הסדר שהי' להם מקודם ועיי' ברמ"א חו"מ סי' קע"א בשם הרא"ש דיש קפידא בזה שישב רחוק יותר ממקדם וע' בדג"מ שהקשה סתירה בדברי הרא"ש והח"ס שם ביאר ליישב דבריו ע"ש היטב ואנכי הבאתי במק"א מהש"ס דסנהדרין ל"ז השתא מותיבותי לי בדנבי כו' יעו"ש היטב וגם מהירושלמי פ"ד דתענית הל' ב' דאיתא התם דבי שילא פלגון איקר לשמואל ואותיבינוי קדמוי עאל רב ופליג לי' שמואל איקר ואותיביני' קדמוי אמרין דבי שילא אנן תנינין אנן וקיבל שמואל עלוי מיתב תליתאי כו' יעו"ש ומזה ראי' דיש קפידא בדבר, ואמנם אם יתנו לבעלי המקומות חזקתם כמקדם רק שישלמו ע"פ שומא הנ"ל והם יעכבו בדבר נלע"ד דאף דבשאר דבר שותפות אפי' א' יכול לעכב מ"מ בכל דברי קהל הרוב יכולין לכוף המיעוט אם נוגע לטובת הכלל וה"נ בזה, וכבר הארכתי בחיבורי בקת"ע לסי' רל"א בכל ענינים אלו, וכבר פשט המנהג בכל המקומות לילך אחר הרוב וכמו שהעיד גם הש"ך ביו"ד סי' רכ"ח בזה וע' בט"ז ומג"א באו"ח סי' נ"ג, והנלע"ד כתבתי

ובדבר הדו"ד שבא לפניו בשליח שנתחייב תק"כ נגד טענות משלח והראה רעציס בלשונם שפטרו מכל הטו"ת והתובע רצה שיאמר עכ"פ בה"צ וקפץ זה ואמר בה"צ הדבר פשוט דאין לו יותר שום טו"מ נגד השליח הן מכח הרעציס לבד והן מכח שכבר אמר בה"צ וכמ"ש בח"מ סי' כ"ב וכמ"ש רו"מ ומי שהעיז נגדו בזה ראוי למתחו על העמוד ולגעור בו בנזיפה, וגדולה מזו כתבתי במק"א במי שנתחייב לישבע וקיבל המשביע בקב"ח שאינו משביעו חנם כנהוג דשוב א"י הנתבע להפך השבועה על התובע דכיון דכבר עשה תובע מה שמוטל עלי' הו"ל כנגמר הדין דאל"כ כל א' יעשה כן בערמה שיקב"ח ואח"כ ישביענו ועדיין צ"ע בזה למעשה אבל בנ"ד לא ניתן ליכתב מרוב פשיטותו

ומה ששאל בדין שם פיצי איך לכתוב הנה שם זה ע"פ רוב כינוי לשם יצחק והובא בט"ג שמות נשים אות ל' סק"ו והביא שם שנכתב יצחק המכונה פיצא וע"ש אות פ' סוסק"ז הובא ג"כ שם