מהרש"ם חלק ד צט

לפנים ואת"ל שמפעפע דלמא גם נצלו שרי ובזה יש לדון גם בדין בשלו בארשטש בכלי חלב שאב"י ונזחל תחת כלי של בשר לאין שם ס' דכיון דיש דיעות דבארשטש ל"ה דבר חריף א"כ איכא ס"ס להקל דשמא אינו מפעפע לפנים. אך דיש לעיין לפמ"ש הש"ך סי' ק"ד סק"ד בדין עכבר דמספק' להש"ס אי משביח אי פוגם דאין ספק זה מצטרף לס"ס דהוי כספק חסי"ד כיון דהספק בטבע או משום דמספק"ל להש"ס גופי' ע"ש וא"כ ה"נ בזה ואמנם באמת אנן קיי"ל דבעיא דלא איפשט מצטרף לס"ס וכמ"ש הב"י סימן נ"ט גבי גלודה ואף דהפר"ח סימן ל' השיג עליו כבר ביאר בתב"ש שם דלק"מ וע' בב"ש אה"ע סי' י"ז סקמ"ו שכ' דספקא דפלוגתא חמיר טפי מבעיא דלא איפשטא דדמי קצת לספק חסי"ד ומבואר דבעיא עדיף טפי דהוי כחסיד לכל העולם ואף דמהרי"ק בשורש קע"א בסוף התשו' שם בדיני סבלונות כ' דבספק בעיא דסלקא בתיקו יש להחמיר דהוי ספק חסי"ד כבר ביאר המנ"י כלל ח' סק"ו דהוי כסחסי"ד לכל העולם ושרי ובאמת שיש לעיין בדברי הב"ש הנ"ל מדבריו בסוסי' ק"ה סקל"ד שכ' דגם בחסי"ד לכל העולם ל"ה סד"ר וע' בפ"י מכות ד' דס"ל ג"כ כהב"ש סימן ק"ה הנ"ל וע' באר"ד אות ס' סימן תמ"ח ובתוד"ח סימן רכ"ב שהוכיח מהש"ס דעירובין מ"ה בהא דפריך דלמא הני אזלי ואחריני אתי ומשני דהוי סד"ר ולהקל ומוכח דספיקא דחסי"ד לכל העולם להקל בדרבנן אבל י"ל לפמ"ש התוס' שם דבעירוב הקילו אף דהוי דשיל"מ ומוכח דקיל משאר איסור דרבנן א"כ אין ראיה ועי' בירושלמי פ"ב דביכורים הל' גבי מתניתין דהכוי חייב במתנות דמוכח כהב"ש ועי' מהריט"א פ"א דבכורות אות י"א בסופו ועי' בירושלמי פ"א דנדה בהא דמייתי ראיה מטומטום ואנדרוגינוס שראו דיין שעתן להא דספק מראה טהור דאין ספק לספק דמוכח ג"כ דחסי"ד לכל העולם דמי לספק חסי"ד שאינו לכל העולם ועכ"פ מצטרף לס"ס בין כך ובין כך ועי' טטו"ד מ"ת סי' רל"ז וע' בתוס' חולין צ"ז ע"ב ד"ה אלא בהא דכתבו שם דאף דמספק"ל אי נפיק כולי' או לא מספק לא הי' אוסר קדרה אחרת כיון דחלב שחיטה מדרבנן ע"ש וק' הא הוי ספק חסיד ובע"כ כיון דהש"ס מספק"ל הוי כחסי"ד לכל העולם ושרי ובאמת לפ"ז יש מקום לדון בנפל טיפת חלב על קדרה של בשר עוף דרבנן דהוי סד"ר ולהקל אבל לפמ"ש הט"ז סימן צ"ח סק"ה דבב"ח גם בעוף יש להחמיר בספיקו גזירה משום בשר בהמה א"כ ה"נ בזה אך הש"ך חולק שם ופסק להקל ומצאתי בפמ"ג או"ח סי' תס"ז בא"א סקל"ו שכ' בפשיטות דגם בעוף יש להחמיר בספק זה אי מפעפע בכל הכלי ע"ש ולא ידענא טעמא מאי ובכל בעיא דלא איפשטא קיי"ל דבדרבנן לקולא כמ"ש הפמ"ג בדיני ס"ס במחודשים אות ד' מכמה דוכתי בזה והן אמת שראיתי בפמ"ג א"ח במש"ז סי' קס"ב סק"ה שכ' דדוקא בתיקו בדרבנן להקל אבל בבעיא דלא איפשטא בלא תיקו הוי ספק חסרון חכמה וגם בדרבנן להחמיר אבל עכ"פ מצטרף לס"ס וכמ"ש ובפרט בדין אי מפעפע בכולו הרי הבאתי ד' הש"ך בעצמו סימן צ"ז שצירף ספק זה לס"ס ואף שראיתי בתשו' ח"ס חו"מ סימן ר"ו שהעיר ע"ד הש"ך הנ"ל מדבריו שבסי' ק"ד הנ"ל ונדחק ליישב דגם לצד בעיא דבעי מו"ש בכל הכלי מ"מ אולי אינו מתפשט בכל הכלי הגדולה כתנור ע"ש אבל המעיין בל' הש"ך סי' צ"ז ימצא דאין לזה רמז ורמיזא שהרי הביא ראיה מסי' צ"ב ושם לא נזכר לחלק בזה כלל ועוד דגם זה גופא הוי מכ' חסי"ד ואמאי מצטרף לס"ס (ועי' בר"ש פ"ד דטהרות מ"י בסופה דמוכח דס"ל דס' חסי"ד עדיף טפי להקל מספק שא"א לברר כלל והוא תמוה ואחר זמן רב מצאתי בשו"ת שו"מ מ"ג ח"ב סי' ל"ב האריך לבאר דבריו ובהגהות הגראו"ו הגיה שם ברישא טמאה וסיפא טהורה וא"ש ד' הר"ש דבחסי"ד לכל העולם שרי משא"כ בחסי"ד בעלמא טמא] ועוד דהא הש"ך בסי' נ"ג פסק בשם מ"ב דגם ספק חסי"ד מצטרף לס"ס בהפ"מ עכ"פ וגם יעוין בשפ"ד סי' צ"ח סקי"ז שכ' להדיא להקל בספק איסור שנבלע בקדרה משום דהוי ס"ס שמא אינו מפעפע בכולו [וע' במג"א סי' תנ"א סק"נ ובא"א שם ג"כ בזה] ועי' בכר"ו סימן צ"ז שם וע' בשפ"ד שם והן אמת דלפמ"ש הש"ך סימן צ"ב סקי"ח גם אם אינו מפעפע נכנס לפנים לתוך התבשיל [ואף דהט"ז מיקל מ"מ י"ל דבבשר עוף בחלב דלהט"ז סימן צ"ח חמיר רק הש"ך מיקל א"כ ממ"נ בין להט"ז בין להש"ך יש להחמיר ודוק] אבל לפמ"ש הח"ד שם אין ראיה מזה דהתם הכוונה רק דהוה מקושר עם מה שבפנים וגם דברי הט"ז נראים נכונים וכ"מ מד' המג"א שהבאתי לעיל וכן מצאתי בחכ"א כלל מ"ה דין ג' שפסק דאם יש ספק אם יש ס' בתבשיל דיש להתיר משום ס"ס שמא אינו מפעפע כלל ואם כי דבריו תמוהים דבספק אם יש ס' הוי חסי"ד ואין לכל העולם וגם לפי הנ"ל י"ל דהוי ב' הספקות חסי"ד ושמא כונתו היכא דאינו ידוע כלל כמה נפלה על הקדרה והוי חס"ד לכל העולם וע"ש דין י"ד עוד מזה ולכן נלע"ד דעכ"פ במקום הפסד יש להקל בדינו של ההש"מ הנ"ל ולהתיר התבשיל ולאסור הקדרה והיכא דעירה המים של כלי חלב על קדרה של בשר צוננת ונפסק הקילוח נראה להתיר ג"כ אפילו הקדרה דעירוי שנפסק הקילוח הוי רק חומרא בעלמא כמ"ש המג"א סי' תס"ז וא"כ שוב יש לסמוך ע"ד הרמ"א ומ"כ שהכריעו כדעת המקילים גם בנצלו בדעבד ועוד דהא אינו אוסר רק כדי קליפה ובכלי א"א בקליפ' ושרי בכה"ג דהוי רק חומרא כמ"ש המג"א שם ועפמ"ג סי' צ"א ושאר אחרונים וע"ש בפ"ת וי"א בשם תשו' תש"ח דגבי איסור בב"ח קיל טפי וכ"ה להדיא בפמ"ג או"ח בפתיחה כוללת ח"ב אות ל' והיכא דהכלי של בשר אב"י אפילו בעירוי שלא נפסק הקילוח יש להתיר בפשיטות דגם בבשלו בה מים ותחבו כף ב"י הוי רק חומרא בעלמא לאסור הכלי שאב"י כמ"ש בסי' צ"ד ס"ה וא"כ בכה"ג יש להקל דהא במש"ז סי' צ"ד סוסק"ט מבואר דבמים ל"ש החומרא דכלי שאב"י וגם בעבר לינת. לילה בכלי של חלב מבישול החלב קודם שבישלו בה ה המים ג"כ יש להתיר בכל גווני דיש לצרף דעת ר"ת דסובר דלינת לילה פוגם וע' מש"ז סי' צ"ה סקי"ד בשם הענ"י וגם בגוף דין עירוי מכ"ר של בשר על כלי חלב שהחמיר רמ"א ובאין הפ"מ הסכים הש"ך סק"ה להחמיר מ"מ בעבר לינת לילה בינתים יש להתיר גם בלא הפ"מ וכיוצא בזה כ' הש"ך סוס"י צ"ד דבתרתי למעליותא כגון בשמנונית בדבש דיש מקילי' וס"ל דהוי נטל"פ יש להתיר בכל גווני ועיין בל"ש חי"ד סעי' ל"ט וס"ק קל"ו ג"כ בזה וכן בנפל כנגד הרוטב ויש ס' בתבשיל יש להתיר גם הקדרה דכל האיסור של הקדרה הוי רק חומרא בעלמא לפמ"ש הט"ז סי' צ"ב סקי"ז ובפרט אם נפל רק טפה ויהיה תמיד ס' בתבשיל שבקדרה דדמי לקדרה שדרכה להשתמש בשפע שדעת הרשב"א שבסוס"י צ"ט להקל בכל גווני וע' במנ"י כלל נ"ו סק"ה ובכו"פ ס' צ"ב וגם הפר"ח סימן צ"ב שם ובסידור ר"י עמדין בחלק מג"ע מיקל בזה וכ"פ החכ"א שם וא"כ עכ"פ בכה"ג דנ"ד יש להקל בזה וע' מש"ז סימן צ"ט סוסקט"ו שהעיר דלדידן דקיי"ל חנ"נ אין נ"מ בדינו של הרשב"א דאף שדרכו להשתמש בשפע אם עירו התבשיל והכלי חם והבלוע מפעפע ונ"נ כל הבלוע שבכלי ע"ש ובאמת י"ל דנ"מ בלח בלח דקיי"ל דל"א חנ"נ בה"מ אך לפ"ז בב"ח דלכ"ע חנ"נ גם בלח ולא נמצא רק ד' הראב"ד בת"ד שהביא המנ"י כלל פ"ה אות ל"ב בשמו דס"ל דלדידן דמב"מ בטל ברוב ל"א חנ"נ גם בב"ח ואף שהפמ"ג בשפ"ד סימן צ"ט סקי"ד דחה ראייתו מהראב"ד וביאר דברי הת"ד בענין אחר אבל יעוין בריטב"א ע"ז ע"ג ע"א שהאריך בזה והביא ד"ז בשם הראב"ד והרמב"ן וגם הוא פסק כן וצ"ע במ"ש כן גם בשם הרמב"ן ובר"ן סיפנ"ה הביא בשם רמב"ן להיפוך וכ"ה במ"מ פ"ט ממ"א וע' כר"ו סימן צ"ב שהביא רק ד' ראב"ד בהשגות והאריך לבאר דבריו וכבר קדמו הריטב"א שם בשם הראשונים ועכ"פ אנן קיי"ל בפשיטות דבלח בלח בב"ח בודאי חנ"נ וא"כ נפל הך התירא דכלי שדרכו להשתמש בשפע בבירא בדין טפת חלב שנפלה על הקדרה ויש להפליא על כל האחרונים הנ"ל שלא העירו בזה אבל נראה כיון דלשיטת כמ"פ בבלוע לא נ"נ והתה"ד צירף טעם זה להקל בתחב הכף ב"פ כמבואר בסי' צ"ד ס"ב בהג"ה ועיין בש"ך שם ועסי' צ"ח ס"ה ושפ"ד שם וע"ע בשפ"ד סי' צ"ג סק"א א"כ בזה שיש ספק אי מפעפע שוב יש להקל מס"ס ובפרט בצירוף דעת ראב"ד וריטב"א הנ"ל אך לפ"ז צ"ע אמאי בנפל שלא כנגד הרוטב אסור אך בכלי מתכות יש להקל בפשיטות דבזה ל"א בבלוע נ"נ כמ"ש בשפ"ד סי' צ"ח סקכ"א להקל גם בב"ח כיון די"ל תקנה בהגעלה ע"ש ועכ"פ בכה"ג שלא