מהרש"ם חלק ד ק

נפל החלב עצמה רק מים שבישלו בכלי חלב יש להתיר בכה"ג גם הכלי כיון דיש ס' ברוטב כנגד המים שנפלו וכמ"ש

ועוד. נראה דבכלי מתכות גם בלא"ה י"ל דאי איכא ס' בתבשיל נגד הטיפה א"כ הרי נקלש טעם החלב שנבלע בקדרה וכמ"ש הרשב"א שהובא בט"ז סי' צ"ג וע' בח"ד שם שפסק דגם אם בישל חלב בקדרה של בשר ויש ס' בחלב דנקלש הטעם וע' בב"י שם ב' תירוצים בזה וע' בד"מ אות ד' ועיין תשו' גא"ב סי' ל"ח דמוכח להקל וע' בריטב"א ע"ז דף ע"ו דגם הרא"ה סובר כהרשב"א והוא חולק ע"ז וע' תשו' רע"א סי' פ"ג וסי' פ"ד בזה] וה"נ בנ"ד והנלע"ד כתבתי שו"מ בשו"ת זרי"צ סי' ג' שהאריך בענין אי ספק מפעפע וחשש לד' הש"ך דגם אם אינו מפעפע מ"מ בעינן שיהיה ס' נגד הטפה ודלא כהט"ז וגם האריך בדין בב"ח דרבנן אי חיישינן לזה ומ"מ בנ"ד בנצלו דהרמ"א יש להקל בזה וכמ"ש וכן מצאתי בס' חמ"ד ה' וע"ש בס' חמ"ד ה' בב"ח סי' כ"ט בדין מב"מ ברוב דיש להתיר בטפה שנפלה מכח ספק דאינו מפעפע יעו"ש בזה

סי' צ להרב וכו' מוהר"מ נ"י בדבר מה שעוררני כת"ר בדין משחו החלה עם ביצה ואחר שכבר נאפה מצאו במה שנשאר מהביצה טיפת דם והנה כבר נזכר כענין זה בפמ"ג שעה"ת ח"ב סופ"ג בדין משחו בביצה שנולד ביו"ט ומסיק דצריך לקלוף הפת כדי נטילת מקום כרוחב אגודל במקום הרוחב ובשפ"ד סי' ק"ב סק"א הביא בשם בה"י ובל"י ג"כ דין זה דמשחו חלה בביצה כיון דביצה אין בה סרך שמנונית והוי כחוש לגמרי ובדרבנן אפי' בלא הפ"מ מותר בצלי בכ"נ ובאיסור תורה דוקא בה"מ ומה"ט מחלק שם בין נולדה ביו"ט. אחר השבת דהוי איסור תורה בעינן ס' ונטילה בלא ה"מ יע"ש וע' בחכ"א כלל כ"ט דין ח' שכתב דגבי ביצה שי"ב טיפת דם כיון דלדידן הוי ספיקא איזו מקום הוי האיסור בחלבון או בחלמון ותלי' בפלוגתת הפוסקים כמ"ש בסי' ס"ו א"כ יש להקל בנטילה ע"ש והנה מ"ש הפמ"ג דביצה הוי כחוש כן מוכח להדיא מדברי הרשב"א שהובא בב"י סי' פ"ו ובת"ח כלל ס"ג דין ה' ובש"ך סי' ס"ו סקי"ג וע' במנ"י שם אות י' שביאר ד"ז היטב דביצה אין בו סרך שמנונית כלל יעו"ש ואפי' אי נימא דביצה י"ב שמנונית היינו במקום דהאיסור משום הביצה גופי' אבל בנ"ד דאסור רק משום דם שבו הרי דם בודאי א"ב שמנונית כלל כמ"ש הש"ך בסי' ק"ה סקט"ז ומוכח כן בפוסקים בכמה דוכתי כמ"ש הש"ך שם בשמם א"כ יש להקל בפשיטות בכדי נטילה ואמנם היכי דהוי כן בלחם משנה של שבת אם יקלפוהו בכ"נ שוב לא יהי' ראוי לחלת שבת כמובן דאינה שלמה ולכאורה י"ל דבזה דהוי רק ספיקא דפלוגתא א"כ יש להקל בשיעור ס' לבד דהא דעת מהרש"ל ביש"ש הובא במש"ז סי' ק"ה סק"ז דגם בכחוש לגמרי העיקר לשער בס' וא"כ הוי הנטילה רק חומרא א"כ שוב יש להקל בספק אם יש כאן איסור כלל אבל באמת אנן לא קיי"ל כהרש"ל בזה ובכחוש הוי הנטילה מדינא כמ"ש כל האחרוני' א"כ א"א להקל בלא נטילה. ועוד יש לדון בזה דהא באו"ח סימן קס"ז הובא פלוגתת הפוסקים אם צד העליון של הפת מתבשל ונאפה תחלה בתנורים שלנו או צד התחתון ע"ש א"כ להסוברים דצד העליון מתבשל תחלה בע"כ דהאש שולט שם בתחלה א"כ נבלע שם מתחלה האיסור ונ"נ ואף שנתחמם אח"כ גם שאר הפת מ"מ אפשר לסחטו אסור לדידן גם בדרבנן ואינו חוזר להיות מותר ואף שכ' התוס' בחולין ק' דהיכא דסופו להתפשט לא נ"נ היינו היכא דהחתיכה רותחת כולה הוי סופה להתפשט אבל היכא דבתחלה מקצת החתיכה צוננת ואינו נבלע בה אף שאח"כ נתחממה בודאי מה שנאסר בתחלה אינו חוזר להיתר א"כ ה"נ בזה אבל נראה דכיון דהתנור חם מחמת אש בודאי תיכף כשנותן הפת לתנור נרתח כולו דתתאה גבר רק לענין גמר אפי' בזה נחלקו איזו צד נאפה תחלה אבל בודאי חם כולו תיכף ומיד א"כ נתפשט הבליעה בכולו וע' חולין קי"ב סוע"א ודלמא תתאה מטא עילאה לא מטא ופירש"י דלמא צד תחתון של צד גחלים נצלה והעליון לא נצלה ע"ש וי"ל ג"כ דמ"מ נרתח הכל מיד רק שלא נצלה

ואמנם נראה דבנ"ד א"צ נטילה רק סגי בקליפה דהא בש"ס דפסחים ע"ו מבואר דסכו בשמן של תרומה יקלוף ומסיק משום דסיכה משהו בעלמא וסגי בקליפה וע' בט"ז סי' צ"ד סקי"ג שביאר דהיכא דיש ס' סגי בקליפה ואף דהמש"ז כ' שם דצריך נטילה ולאו דוקא קליפה אבל בט"ז רסי' צ"ו סק"ח מפורש דסגי בקליפה וגם בש"ס שם הרי גבי נטף מרוטבו נקט יטול וגבי סכו בשמן סגי בקליפה וא"כ בסיכה כ"ע מודו דסגי בקליפה בעלמא (וע' במש"ז סי' ק"ה סק"ז מ"ש ראי' להש"ך ופר"ח ודלא כהט"ז סי' צ"ד הנ"ל) וע' ברשב"א שהובא בב"י סי' ס"ט בשם הראב"ד שכ' דברותח נגוב גם לדידן סגי בקליפה דדמיא לסיכה בעלמא וע' בש"ך שם סקס"ד ובסוס"י צ"ד ובסי' ק"ה בזה. ועכ"פ הדבר פשוט דבסיכה בעלמא סגי בקליפה בעלמא וא"צ נטילה והא דתנור שטחו באלי' המבואר בש"ס דפסחים ויו"ד סי' צ"ז צ"ל דטיחה שאני דהוי בריבוי משא"כ בסיכה דהוי רק משהו וא"כ ה"נ בנ"ד דהוי רק סיכה בעלמא ובפרט שיש ג"כ ס' א"כ נראה דסגי בקליפה וגם אי נימא דמשיחת ביצה הויא טובא ואינו דומה לסיכת שמן א"כ שוב י"ל דדמיא לרוטב ונבלע בכולו ואינו דומה לצלי ובע"כ דהוי רק משהו ול"ה רוטב [וע' קידושין פ' ע"ב לחלק בדין משקין על העיסה דבצלולים מבלע בליעי משא"כ בעכורים וע' פ"ג דטהרות מ"ח ותוי"ט שם וע' בפמ"ג או"ח בהקדמתו לסי' תס"ז מ"ש בשם הבי"ע ומ"ש עליו וע' בפר"ח ובל"י סי' ק"ד וע' בש"ך סי' ק"ז סק"א במ"ש ונ"ל דס"ל להב"י וע' בח"ד סי' צ"א סק"ז וסי' צ"ב סק"כ בכ"ז] וא"כ שוב אינו אוסר יותר מכ"ק ובפרט דהחוש מעיד דהוי רק סיכה בעלמא וכהא דסכו בשמן ולכ"ע סגי בקליפה ותמהני על הפמ"ג והחכ"א שלא העירו בזה ובפרט שהרי דעת הרשב"א דבדרבנן גם בצלי סגי בקליפה כמ"ש הב"י סימן ק"ה א"כ ניהו דאנן מחמירים בזה גם בדרבנן מ"מ בכה"ג בודאי אין להחמיר ובפרט די"ל דהוי ס"ס שמא אינו אסור כלל ושמא הלכה כהסוברים דסגי בקליפה ואף שלא הובא דיעה זו בש"ע י"ל דהוי רק חומרא בעלמא עכ"פ ולפ"ז היכא דהקליפה רק חלק אחד ממ"ח כשר גם ללחם משנה וע' בשע"ת סי' רע"ד בשם כמה שו"ת בזה ובשו"ת גא"י חא"ח סי' א' פלפל בזה מכמה מקומות ואינו לפני כעת וגם אכ"מ

ואמנם מ"ש רו"מ לדחות ד' הפמ"ג והוכיח מש"ס דביצה ע"ז דביצה הוי שמן מהא דקאמר שם ההוא דא"ל ביעי דדיכרא למען יהבו לי' ביעי דספנא מארעא ואר"א מקח טעות הוא וחוזר פשיטא מ"ד האי לאכילה קבעי להו והאי דקאמר דדיכרא משום דשמינן טפי ע"ש ומבואר דביצה הוי שמן. אין זה ראי' כלל דהתם אשגרא דלישנא הוא דיפים הם יותר מביעי דספנא וע' ברש"י שם וגם לעיל נקט גבי ההוא דאמר ביעי דפחיא למאן כו' והאי דקאמר דפחיא משום דצריבן ופירש"י מבושלת כ"צ והרי הם חיין וצריכין בישול ואפ"ה קרי לי' צריבן משום דנגמרו בבטן התרנגולת כל צרכן וה"נ הם יפים בטעמם יותר וגם מצינו גבי שדה אי כחושה אכל אי שמינה אכל והוא אשגרא דלישנא וע' כתובות קי"ב זבת חלב ודבש שמנים מחלב ולשי' כמ"פ חלב אינו שמן וכבר הוכחתי מדברי הפוסקים דביצה הוי כחוש ובפרט בנ"ד דהוי רק משום דם אין ראי' מש"ס וכמ"ש אבל מש"ס זכחים כ"ו מוכח דדם יש בו ג"כ שמנונית וע"ש בתוס' וצ"ע ואולי רק בדם בשר ולא של ביצה

גם מ"ש רו"מ להתיר מכח ס"ס שמא הלכה דסגי בס' ושמא אינו אסור כבר כתבתי דבכחוש לדידן העיקר דכ"נ בעי מדינא וקשה לצרף דעת מהרש"ל בזה ובשו"ת שם ארי' מיקל לגרור היטב טיחה שבעין לבד מטעם סיכה משהו ובכ"נ יש ס' והוי סד"ר ואין בדבריו ממש ואין להקל אלא כמ"ש] ובפרט לפמש"ל דסיכה הוי רק משהו א"כ אינו נכנס יותר מכ"ק ועכ"פ קליפה בעי ואין שום סברא לשער בס' בזה ולדינא כבר כתבתי דסגי בקליפה. והנה יש להעיר עוד בזה מהש"ס דשבת קמ"ה המחליק בענבים לא הוכשר אף אי משקה הבא מאוכל כאוכל דמי משום דהוי משקה הבא לאיבוד ופירש"י שהאש שואבו ושורפו וק' הרי בכל עיסה הנאפה במים נימא דלא הוכשר מה"ט ובע"כ דאף שמתייבש מ"מ נשאר בו מעט מים אבל כאן שמחליק הפת