עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמהרש"ם חלק ד

מהרש"ם חלק ד צח

Maharsham part 4 98 · מהרש"ם חלק ד · free full Hebrew text

Open in the reader →

ב"ש מ"ת סי' צ"ט שהאריך בדין צדקה לעני אי שייך בו דין מ"כ והביא מבעה"ת שבש"ך סי' רכ"ו סקי"ג וגם מירושלמי פ"ג דגיטין ה"ז ומל"מ פ"ז ממעשר ה"ו לחלק בין מת"כ ובין מ"ע אבל בצדקה מודה וכ"מ ברמב"ם שם לפמ"ש במרה"פ שם אי שייך גם בעני ע"ש ותבין וע"ש שהשיג ע"ד מל"מ הנ"ל

ה ובדבר ספק ג' הנה ודאי בדבר שהשותפים או שנים מקנים א"ע ומשעבדים זל"ז קיי"ל דאגב דקני גמר ומקני וכמ"ש בחו"מ סי' ר"ט ס"ח בהג"ה ורס"י קע"ו דיש דיעות בזה אבל בתשו' רמ"א סי' ע"ח הביא דיעה זו בסתם וכן בתשו' שער אפרים סימן קל"ג ועי' בתשו' מהרי"ק שרש כ' דשותפים שהתנו לחדש אח"כ תנאים א"צ קנין אח"כ אבל בנ"ד שגם האמרכלים אין בידם להקנות ולשעבד א"ע כי אינו שלהם ובמה איפוא יחול שום קנין סודר בזה ואיזו שותפות יש כאן וגם הוא קנין דברים ואפס מקום לחייב בזה ע"פ דתה"ק זולת מצד ב' אנשים גדולים מוצא שפתיהם ישמורו אבל למדת הדין מקום לדון בזה ואמת ומשפט שלום ישפוטו בשעריהם ע"פ חוות דעתם הטהורה דעת תורה ודעת נוטה צדק לכאן וצדק לכאן

סי' פח להרב וכו' ני'. מה ששאל בדין הגט שחתם עלי' עד ששמו ישכר ועולה כן לתורה ובפ"כ נקרא בעריל וכן חותם במכתבים ועל הגט חתם דוב והנה בתשובת ח"ס ח"ב חאה"ע סי' י"ז מבואר דמי שנקרא בער ושמו הקודש דוב וחתם ישכר או להיפוך הוי שינוי השם גמור והגט פסול ע"ש באורך אך דבנ"ד מבואר בסי' ק"ל דבשם אבי העד כיון דלא צריך לכתוב שם האב אם טעה או שינה בו כשר והב"ש צידד להקל גם בשמו אבל מל' התה"ד נראה כד' הרש"ך להחמיר בשמו שכ' שם בדין ח"ת בשם האב דלכאורה יש להקל דדמי לשם מקום לידה שכ' ר"י דשינה כשר כיון שא"צ לכתבו וה"נ בשם אבי העד דבדיעבד סגי בשמו לבד ושוב כ' לחלק דשאני מקום לידה דלא אתי כלל לשום צריכות מכח תיקון חכמינו ז"ל אבל שם אבי העד נהי דאם חתם א"ע פלוני עד א"צ שם אביו מ"מ אכתי גם אם כ' שם אביו בן פלוני עד ג"כ כשר בלי שם עצמו א"כ גם שם אביו הוא מעין החתימה דמאי חזית ליתן כח חתימה על שם העד עצמו טפי משם אביו אדרבא נימא שכח החתימה בשם האב ושקולים הם אם כ' תיבת עד סגי גם בשם אביו לבד ואי לא כ' עד לא סגי גם בשם עצמו וכיון שאין ברירה לומר שזה עיקר יותר מזה שדינן כח החתימה על שניהם ע"ש בתה"ד סי' רכ"ח ובכתבים סימן קצ"ג והובא בשו"ת נט"ש סימן צ"ב ומזה נראה דבשמו פשיטא לי' דפסול ומהגם דהב"ש גופי' כ' להחמיר למעשה וא"א להקל נגדו וע' בתשו' נחלת אבות סי' י"ג שהחמיר ג"כ בזה ומהגם דהב"מ כ' דגם התה"ד לא היקל רק בשינוי באותיות שא"י להיקרא בשם אחר דאינו אלא כחסרון אבל בשינוי בשמו ממש הוי כמזויף מתוכו ופסול ונהי דהג' רב"פ ז"ל בהגהותיו חזר וקיים להקל גם בשינוי בשם אביו אבל בשמו בוודאי א"א להקל גם בדיעבד ועיגון דהא גם בשם אביו פסק רמ"א דאין להקל רק בשעה"ד ועיגון וע"ז כ' הרש"ך וב"ש דבשמו אין להקל

ואמנם אם הי' השינוי בשם האב וכמדומה שכן הגיד לי רו"מ בע"פ נראה דהעיקר כדעת הג' רב"פ להקל גם בשינה ממש דהנה מצאתי בתשו' מהר"מ מפדואה סי' ל"ה שהאריך שם להקל בדין גט שהיה אבי' מומר ולא נכתב רק שם יהדות בלא וכל שום וחניכה וכ' באמצע התשו' בטעם ב' וז"ל מדרגה ב' דנ"ד הוא אבי המגרש וי"ל אף אם היינו פוסלים הגט אם הי' הדבר במגרש עצמו אין ללמוד ממנו לשם אביו כי מצאתי בתשו' הרא"ש וטוא"ע מביאה דאם לא הזכיר שם אבי האשה אלא בכנויו או אפילו לא הזכירו כלל דכשר ובלי ספק אין הפרש בין אבי האשה או אבי האיש והרא"ש השיב על מעשה שהיה כו' לכך אני אומר שאף אם היינו פוסלים במגרש עצמו אין לפסול באביו הואיל שבדיעבד כשר בלעדי שם אביו כלל ואף כי גם ככה מצאתי במגרש עצמו במרדכי הארוך על מעשה שהיה שם המגרש חזקיהו ולא נכתב הוא"ו רק חזקיה והכשיר הגט מב' טעמים חדא דלא חשבו לחסרון דמצינו גם חזקיה בלא ו' ועוד דאפי' לא כ' שם המגרש רק בן פ' הוא כשר מאחר שידוע שאין לאביו בנים אחרים אלא זה לבד כשר כמו בן פ' עד דמתני' דהמגרש ואמת הוא דכל הנ"ל ד' המרדכי והרא"ש מוצאם ממשנה זו דתנן איש פ' עד כשר בן איש פ' עד כשר וה"ה במגרש לדעתם מכל מקום שם המגרש יותר מבואר דנודע וניכר בשמו ולא נחוש מה שיש לחוש כאשר כ' בן יעקב לבדו דלא ידעי' אם יש לו בנים אחרים ודלמא בן אחר הוא המגרש לכך אמרתי שאף אם היינו נוהגים לפסול במגרש עצמו לא היינו פוסלים בשם אביו דאינו הכרח כ"כ כמו שם המגרש ולהיותו בלתי מוכרח גם חסרון מה לא יופסל בו כענין שכ' המרדכי הנ"ל כו' והדרושים הללו סובבים על המחלוקת שיש בין ר"ת ור"י וראבי' שהביא המרדכי פ' השולח דר"ת ור"י מכשירים אם שינה בדבר שא"צ וראבי' פוסל ומהרי"א בכתביו הוכיח לאחד שסמך בפשיטות ע"ד המקילים בזה ומ"מ אף הוא נוטה להתיר בדיעבד בשעה"ד ונ"ד עדיף טפי מכל הני דשם מדבר אם שינה דבר מה דיש להחמיר מכח מזויף מתוכו כדברי ראבי' ולא בנ"ד דחסר דבר שלא נקרא שינה מה שמחסר דשם יהודית ידוע וניכר כו' עכת"ד שם ומבואר דס"ל דהתה"ד מיירי במקום שינוי ממש היכא דאיכא חשש מזויף מתוכו ואפ"ה מיקל בשעה"ד כיון שא"צ לכתבו. והן אמת שדעת מהרמ"פ נראה להקל בשעה"ד גם בשינוי שם אבי המגרש ואנן לא קיי"ל הכי כמ"ש בסי' קכ"ט אבל מ"מ כיון דהרמ"א העתיק בדין שם אבי העד דברי תה"ד י"ל כדברי מהרמ"פ להקל גם בשינה ממש. גם יש לצדד כיון דהשינוי הוא בשם הקודש שעולה בו לתורה ואין הכל בקיאין בו וליכא חשש לעז וכמ"ש הפ"ת סק"ה בשם תשו' חמדת שלמה סי' ע"ב דשם הקודש כיון שא"י לכל דמי לשם הלידה ע"ש בשם אריה ויהודא וכן מצאתי בשו"ת נח"א סימן כ"ז שכ' סברא זו לענין שם אברהם אבא שנקרא אביו לס"ת בשניהם וכ' בגט רק אחד מהם ע"ש וא"כ ה"נ י"ל בשם ישכר דוב דליכא בי' שינוי בפני הרואים דאין הכל בקיאים בזה ושם בעריל הוא כינוי לשניהם וכיון שהסכימו כל האחרונים דשינוי שם אב פוסל רק מדרבנן משום לעז השומעים א"כ י"ל דבכה"ג יש להקל גם באבי המגרש ובפרט בשם אבי העד וגם כבר כ' בס' הקובץ על הרמב"ם פ"ד מגירושין בשם הג' מהר"ם בנעט דהיכי דהאיסור רק מחשש לעז של הרואים יש להקל בזה"ז שהגט נשאר ביד ב"ד וקורעים אותו ע"ש וע' שו"ת נח"א סי' כ"א שהעיר השואל ג"כ בסברא זו והוא דחה בב' ידים וע' בטיב גיטין בליקוטי שמות שנשתנו מ"ח סק"ב מזה וע' תשו' ח"ס א"ע סי' ל"ז ועכ"פ סניף מיהא איכא כלל הדבר דאי השינוי הוי בשם האב יש להקל אבל בשמו אין בידי להקל והנלע"ד כתבתי ועמ"ש בחלקי התשובות מהרש"מ הקודמים עוד בזה]

סי' פט

ראיתי בתשו' הש"מ סי' ל"ה שהעלה בדין כלי שבישלו בה חלב ואח"כ עירו ממנה החלב ובישלו בה מים ונשפך מן המים על כלי של בשר או על כלי שיש בה בשר ורוטב אם שהיס"ב ואין ששים נגד המים דהכל אסור משום דהש"ך הביא בשם מהרש"ל דבישלו הדגים אסור דהוי רק ב' נ"ט א"כ בבישל מקודם חלב דמי לנצלו ואפי' בעירוי שנפסק הקילוח אסור דהוי רק ב' נ"ט ע"ש ולפעד"נ דכיון דהרמ"א מתיר גם בנצלו בדיעבד וכן מצאתי בתשו' רדב"ז חלק ה' סי' שני אלפים קנ"ח שפסק דבדיעבד מותר גם בנצלו דהוי רק ב' נ"ט ע"ש וגם בס' מ"כ ס' התערובות ח"א פי"א האריך בזה והביא ד' כל הפוסקים והעלה להלכה להתיר ג"כ בדיעבד ע"ש א"כ נהי דהמנהג להחמיר אבל עכ"פ הוי רק ספיקא דדינא א"כ כיון דכל דין טפת חלב שנפלה על הקדרה נגד הרוטב מספקא לן אי מפעפע לפנים או לא עי' בט"ז סי' צ"ב סקי"ט ומבואר בש"ך סי' צ"ז סק"ב דאי איכא עוד ספיקא מצטרף לס"ס ושרי ע"ש וא"כ ה"נ בזה יש להתיר התבשיל של בשר שבפנים מכח ס"ס דשמא אינו מפעפע