עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמהרש"ם חלק ד

מהרש"ם חלק ד צו

Maharsham part 4 96 · מהרש"ם חלק ד · free full Hebrew text

Open in the reader →

לדין עמו בא' מג' קהילות שדברו ביניהם וכבא השו"ב לביתו חזר בו מליסע לא' מג' קהילות הנ"ל ורצה לידון עמו בביתו במקום דירתם כמקדם באמרו כי אנוס היה לקבל קנין ע"י שהפחיד אותו הרב שיתן עליו סירוב ושמא לא ירצו אח"כ לאכול משחיטתו עי"ז ורו"מ צידד שכל הקנין בטעות כי בטעות הוזמן לשם לדין דהא דחו"מ סימן י"ד היינו היכי דאין ב' אכסנאים מעיר א' ויבא לידי השמטה ודחוי' והוצאות אבל היכי דשניהם מעיר א' כנ"ד ששניהם מסאמבאר אף שנזדמנו באקראי על איזו שעות בעיר חירוב אינו מחויב לדין עמו בעיר אחרת וגם הוי מה"ט כתלוהו ויהיב דל"ה קנין כלל כיון שלא היה מחויב בזה והנה כדבריו כן הוא בפ"ת לחו"מ שם בשם הגאון מוה' העשיל אשכנזי והוכיח כן מהרמב"ן פ' שופטים שכ' להדיא דגם אם שני הבע"ד הם מעיר אחרת אינו יכול לכופו לדין שם ויוכל לומר נדון בפני ב"ד שבעירני ובע"כ דהחילוק הוא בין אם האכסנאים שניהם מעיר א' או לא ע"ש סק"ב וא"כ שוב הוי קנין בטעות וכהאי דחו"מ סוסי' כ"ה שהביא רו"מ וגדולה מזו מבואר בתשו' מהר"ם אלשיך סוסי' י"ד דאם טעה בדבר העשוי לטעות ואנן סהדי דמסתמא הכי אסיק אדעתי' קודם גם בלא אמר כלום הוי פשרה בטעות ובפרט בנ"ד איים עליו שיתן עליו סירוב וכבר כ' בתשו' מרשד"ם חחו"מ סי' ע"ח דהיכי דרצו הממונים להכריז עליו נידוי הוי אונס גמור דחמירא נידוי ממלקות ע"ש וה"נ גבי כתב סירוב לשו"ב דהוי כאנוס ע"י טעות הב"ד

ועוד אני אומר דבנ"ד שהקאג"ס לא הוי בהחלט על איזו ב"ד רק על א' מג' קהילות ובע"כ שהיה ברירה ביד א' מהם לברור עד איזו זמן את א' מן ג' ב"ד הנ"ל וא"כ אי נימא דהקגא"ס היה שיחול בשעה שיתברר הברירה הרי ביני וביני הדרא סודרא למרי' ולא חל הק"ס כלל וכדקיי"ל בחו"מ סי' קצ"ה ס"ה ובע"כ דהיה הכונה שיחול מעכשיו א"כ כיון דבשעת ק"ס לא נתברר עוד איזו ב"ד שוב הרי קיי"ל בדאורייתא א"ב וכבר ביאר בתשו' רשב"א חלק תו"א סי' פ"ב דהא דמהני קנין בשדה משדי או שור משורי אני נותן לך דהוא משום דא"צ שיכול הקנין למפרע רק לאחר הברירה ע"ש באורך ועי' נוב"י מ"ק חא"ע סי' צ"א ונה"מ סי' ס"א ומק"ח סי' תנ"ד וכבר הביא בתשו' ב"א חא"ח סימן מה וחיו"ד סי' ע"א דברי תשו' רשב"א הנ"ל אבל בנ"ד דכל החיוב הוא ע"י קגא"ס דמוכרחי' לומר שיחול מעכשיו וכמש"ל א"כ שוב אין ברירה וראיה לזה מתשו' הריב"ש סי' רכ"ח שהאריך בדין נתן המלך חותם שנותן כח להב"ד ולנאמנים שיעשו ברירת שלשים איש שיפקחו על עסקי הקהל בעניני המסים ונתנו הב"ד ונאמנים רשות לשנים מהם שיעשו הברירה ובררו השנים ל' אנשים ורוב הב"ד ונאמנים לא הוטב בעיניהם הברירה ולא רצו לחתום ואנס אותם החצרון עד שהוכרחו לחתום באו"ש על ההסכמה והאריך להוכיח דמדינא לא היה כח בהם למסור לשנים לעשות הברירה בכה"ג שיש קפידא בדבר ל"ה שלוחם כמותם ואף שיש לומר דכאן הוי כבררו בעצמם כיון שהסכימו מתחילה על הברירה שיעשו השנים אבל כיון דבדאורייתא א"ב וכדקיי"ל האחין שחלקו לקוחות הן א"כ בזה שבשעת הסכמתם לא נבררו איזו שלושים מהקהל ולא אמרו בפיהם שתחול הסכמתם לאחר שיעשו הברירה והוי בסתמא כאילו אמרו שיחול מעכשיו א"כ שוב אין ברירה בדאורייתא וכל הברירה בטלה עכ"ד וא"כ ה"נ בנ"ד כל הקנין בטל

והנה רו"מ העיר עוד דלפמ"ש מהרי"ט ח"א סימן קכ"ב דגם בהתנה בשטר על כל ספק שיולד בלשון השטר שיהיה בעהש"ט על עליונה דל"מ כיון דלא ידע הספק מה יהי' ודמי לע"מ שאין לך עלי אונאה דלא ידע דמחיל ומש"ה ל"מ התנאי וה"נ לא ידע מה למחול בלשון השטר ואפילו קנו מיניה הוי קנין בטעות וגם הח"צ סי' ד' רמז לדבריו וכתב דהמוחזק י"ל קים לי כותי' וא"כ בנ"ד דלא ידע השו"ב כלל איזו טענה יש לרו"מ עליו א"כ אין הקנין מועיל כלל אך שהקשה על מהרי"ע מהתוס' ב"מ נ"א דמוכח דגם בכה"ג כתיבה מהני והביא ד' ישוי"ע א"ע סי' ס"ו שהביא מחלוקת אחרונים בזה ורו"מ תי' דברי מהרי"ט ע"ש ד' תומי' סי' קכ"ט סק"ה שחילק בין היכי דצריך לקנין בלא"ה שוב אין הקנין מועיל נוגד אסמכתא וה"נ בזה לענין לא ידע דמחיל עכת"ד והנה סברתו נכונה ועי' עוד בתומים סי' קט"ז סק"ה ונה"מ סי' ס' סק"ג ג סברא כזו ממש בשם כנה"ג ועקצה"ח סי' פ"א סקי"ז לענין א אמתלא במעשה שכ' כה"ג ואמנם לע"ד דברי מהרי"ט מיוסדים ע"ד תשו' הרשב"א שהובא בב"י חו"מ סי' י"ב וביתר ביאור בתשו' מהרי"ט סוסי' ק"ב דמבואר דגם בכתב לו הריני מוחל בלא אונס כל שלא ידע לא מצי מחיל עש"ה ועי' במח"א הל' שותפים סי' ו' ג"כ בזה ומבואר מזה דגם היכי דלא הוצרך לכתיבה וכתב אפ"ה ל"מ היכי דלא ידע

וגם בלא"ה אין סתירה מהתוס' כלל דהא גוף סברת תוס' דס"ל דגבי ירושה דספק שמא ימות מקודם דמי לאונאה באמת כל הראשונים לא ס"ל כן כמ"ש באס"ז כתובות פ"ב דבאמת אין לו דמיון כלל לדין אונאה דהתם לא ידע אם יש אונאה כלל אבל כאן יודע הוא שהספק שמא ימות הוא תחלה או שמא תמות היא ואדעתא דהכי נחתי ואמנים לשיטת תוס' דגם בכה"ג דהוי ספק אם יבא לידי כך ל"מ בתורת מחילה דהוי מתנה על מה שבא לעולם ועי' בפ"י דף פ"ד שם בזה א"כ פשיטא דאם היתה כותבת בשטר כן ודאי דמהני דכל קנין ושטר מהני בכה"ג שהרי כל החיוב הכתובה הוא רק על הספק וכן אם מוכרת כתובתה מהני הקנין על הספק ולכן שפיר כ' התוס' דגם המחילה מהני בכה"ג אבל לדידן דגם מחילה בע"פ מהני בכה"ג ודוקא דומיא דאונאה שאינו יודע אם יש אונא כל ל"מ מחילה שפיר י"ל דגם בכתב ל"מ כלל וכמ"ש מהרי"ט: סימן פח ב"ה ב' עקב י"ג אב תרמ"ד ברעזן. לכבוד מחות' הה"צ המפורסים מוה' מנחם מענדיל שליט"א דק"ק וויזניציא

מכתב קדשו הגיעני וע"ד השאלה באיש א' שנולד ברוסיא ובהיותו נער קטן ברח משם מיראת הממשלה אשר פרשה רשת לרגלי תשב"ר ובא לעיר א' קרובה למחו"ק ונתעכב שם ערך ששה שנים ואח"ז מחוסר מזונות הלך לעיר אחרת ונתעכב שם ג"כ ערך כזה ונשא אשה והוליד בת ויען דלא מיתדר להו גירשה בג"פ ואח"ז נסע לעיר הקודש ירושלים זה קרוב לשלושים שנה ונשא שם אשה מק' בוברקא ואז היה כל הכוללים יחד וקיבל האיש מנת חלקו מקופת הכוללים ובעבור זמן מועט לחלק יצאו כוללי רוסיא ועסטרייך כל א א' לבדו ובקראו שמו על שם אשתו מבוברקא נספח לגליל לבוב השייך לקופת האמרכל מלבוב הוא ידידי הרב הגאון מוהרי"א ני' ואח"ז נתהוה סכסוך בין כ"ק ובין הה"ג הנ"ל בעסק איזה אנשים מק' קאלימעא והסכים כי כפי שיסכימו הסופרים של ב' צדדים ההשואה כן יקום והם השוו ביניהם וסידרו הפרטים ואח"ז חתמו האמרכלים ואח"כ עשה הסופר מלבוב רשימה מהאנשים אשר נגמר שיהיה לחצאין והכניס בטעות אנשים שהי' שייך רק לגליל לבוב ונתהוה סכסוך שנית ופשר איש א' מאונגארין בע"פ שישאר כפי הרשימה שעשה רק שבעבור זה מחויב האמרכל דלבוב להחזיק אם ימצאו בכולל שלו אנשים השייכים רק לכולל וויזניציא ובפרטות נדבר עבור איש הנ"ל ובניו שיהיה שייכים לכולל לבוב והסופרים הציעו בע"פ לפני האמרכלים השואתם והוסכם כן בע"פ ול"ה בקגא"ס וגם לא נכתב רק שנגמר כן בפני עדים אשר פרט זה תלוי ונכלל לשאר פרטים שכבר נחתמו ובכ"ז הצעת הענין תסתעף השאלה הזאת והיתה לשלשה ראשי ספקות א אם ישיבת איש הנ"ל הנולד ברוסיא וישב במדינותינו כמה שנים כפי הנ"ל אם זכה בזה שיהי' שייך לכולל עסטרייך כי כפי תקנות חכמי אה"ק הקדמונים אשר מי שישב במדינה עשר שנים אזי שייך לתקנת אותה המדינה ובלתי ספק היה כונתם בישיבת קבע דוקא אבל בנ"ד היה מצפה בכל עת להשיג שמועה טובה ולחזור למדינתו ב אם האיש הנ"ל ובניו שנולדו באה"ק ונהנו ערך כ"ז שנים מכולל לבוב בידיעת האמרכלים ואנשי אה"ק כבר החזיקו בזה לבל ישונה עוד מכאן ולהלאה