מהרש"ם חלק ד ח

גוף הקדושין בודאי לא אזלינן בתר אומדנא ע"ש היטב ואני מצאתי בתשו' גאוני בתראי סי' נ"ד שהאריך לדחות ד' מהרי"ק בכמה ראיות והוכיח דהרא"ש ס"ל דגם בכה"ג דמסופקין בגוף המעשה אזלינן בתר אומדנא והעלה שם בישוב ד' הרי"ף וש"פ דהיכי דהוי מילתא דשכיחא לעשותה מהני אומדנא אבל בהריגה דהוי תכונה רעה ולא שכיחא בכה"ג ל"מ אומדנא ועוד העלה דהיכי דשכיחי רואים בהך מילתא ל"מ אומדנא והיכי דלא שכיחי רואים וא"א לראות הדבר בכה"ג מהני אומדנא ע"ש באורך ולכל החילוקים הנ"ל הנה בנ"ד דהוי מילתא דאיסורא לקדש בשוק ושדה בתולה משודכת לאחר ומבואר בש"ס דגיטין ס"ז דכיון דלא תעשה בישראל הוי לא שכיח וכ"ה ברש"י בכורות ט"ו ותוס' חולין כ"ט וכמ"ד וגם שכיחי רואים דאין קדושין בלא עדים א"כ פשיטא דל"מ אומדנא כלל. וע' הגהות הרב מקוטנא על המהרי"ק ש' קכ"ט ענף ב' מ"ש בשם ס' אור הישר מתשו' תשב"ץ ומ"ש עליו בזה. ועוד דהא גוף ד' המרדכי שהביא הב"ש הם תשו' מהר"ם וציין שם לתשו' הר"מ שהביא בפ' המגרש ובמרדכי פ' המגרש הביא תשו' מהר"ם באריכות ומבואר שם דאם העדים לא ראו נתינת הכסף לידה אפי' אם האשה מודית שנפלו לתוך חיקה אין שום חשש קדושין כלל. והביא שם ג"כ מהא דהן הן עדי יחוד וביאה וחילק דדוקא התם משום דאש בנעורת וכו' ועכ"פ מסיק שם לדינא דאין כאן שום חשש קדושין כלל אם העדים לא ראו הנתינה והוא ג"כ תשו' הר"מ ואיך יתכן שיסתרו דברי מהר"ם עצמן זל"ז ומצאתי בתשו' רמ"א סי' ל' שהביא ג"כ דברי הרשב"א ותשו' מהר"ם הנ"ל והביא ג"כ מד' המרדכי פ' האומר הנ"ל וסיים דהרשב"א ומהר"ם חולקים על המרדכי בזה וראוים לסמוך עליהם ע"ש ותמהני שהרי גם ד' המרדכי פ' האומר ם תשו' מהר"ם עצמן (וע' בחמ"ח סי' ל' סק"ח שרמז ג"כ לתשו' מהר"ם שבמרדכי פ' המגרש הנ"ל וע' ב"ש סק"ט שכ' בשם הג"א ולא נמצא שם והאחרונים הגיהו דצ"ל במרדכי הנ"ל] ולכן נראה ברור לפמ"ש הח"צ סי' ע"ג דהיכי דהפוסק מביא ב' טעמים אין לסמוך על מ"ש ועוד וכו' והביא ש"ס ערוך בחולין מ"ט גבי ההוא נקב דסתמו חלב טמא דא"ר למאי ניחוש לה חדא דהאר"ש חלב טמא סותם ועוד התורה חסה על ממונן ש"י ובודאי דמן טעם ב' אין שום צד להקל ומ"מ הש"ס מצרף לה בלשון ועוד ע"ש וה"נ בנ"ד ודאי שדעת מהר"ם כהרשב"א והתם בתשו' שבמרדכי פ' האומר הרי מיירי שעד א' ראה גם הנתינה ורק עד ב' לא ראה הנתינה וכ' טעם א' דחוששין לקידושין ואין לסמוך על הסמ"ג ועוד דבכה"ג שהעד ראה דבר ברור יוכל להעיד א"כ העיקר טעם ראשון וטעם ב' הוא רק לסניף אף שאין האמת כן שהרי מהר"ם בעצמו באמת אינו סובר כן. ואני מוסיף שמצינו גדולה מזו דגם אי נקט טעמא חדא איננו עיקרי כמ"ש בתוס' ר"ה, כ"א ע"ב בד"ה על ניסן דלפעמים נקט במתני' טעמא שאינו עיקר רק לייפות ולסעד טעם אחר שהוא העיקר ע"ש ומכ"ש בזה

ועוד אני אומר דגם אם נאמר שמהר"ם חזר בו מעצמו ויש לנו ספק איזו מהן אמר באחרונה יש לנו להשוות דעתו לדעת הרשב"א וש"פ החולקים עליו ולומר דמסתמא חזר בו לבסוף והסכים לדעת החולקים עליו וראי' מהתוס' חולין ע"ז א' ד"ה בלשון כו' שהקשו ממאי דמההיא דפסח הדר בי' דלמא מההיא דלקמן ותי' דמסתמא חזר בו לגבי חבירו ע"ש וה"נ בנ"ד והטעם משום דכללא הוא בידינו דאפושי פלוגתא לא מפשינן וכמ"ש הח"צ סי' קל"ד כי זהו א' מעיקרי ויסודי התלמוד ע"ש. ובפרט בנ"ד שלא ראו העדים נתינת הטבעת כלל דודאי גם מהר"ם מודה לדעת הרשב"א דעכ"פ למעט במחלוקת עדיף וכמ"ש כה"ג הר"ן ביומא פ' יוה"כ בהא דככותבת פחות מכביצה דאע"ג דלא איתפרש בגמ' כמה היא פחותה ממנה מסתברא שיש לנו לכוין שפחותה רק טעע דכיון דחד אמורא אמר יתירא מכביצה לא מפליגנן מיני' מאן דפליג עליו אלא בפחות שבשיעורין ע"ש והיינו משום דראוי להשוות דעתם בכל מה דאפשר וה"נ בנ"ד. ולכן הדבר ברור שהבתולה מ' מחלה בת ר' יעקב זאב אין עלי' חשש קידושין כלל. ואח"ז נשאלתי כעין זה מהרב ר' ישראל איסר יעב"ץ ני' אבד"ק הריבושוב והשבתי ג"כ ע"פ הר"ל להתיר הבתולה לשוק

סימן ה להרב מו"ה אבנר ריינר ני' מו"צ דק באלחוב

מכתבו מגילה עפה הגיעני בעסק החליצה שכבר נשאת לבעל וכעת נתעורר רו"מ דיש חשש על החליצה יען שנודע כי ב' עדי החליצה היו קרובים זל"ז שני בשני וא"כ יש לפסול גם את הדיינים מכח דנמצא א' קא"פ עדותן בטילה והאריך בד' נה"מ סי' ל"ו וגם האריך להוכיח דגם העדים מחויבים מדינא להיות בהחליצה חוץ הדיינים. והנה בחנם חרד עלינו כל החרדה הזאת כי כל מה שנזכר בפוסקים שיהי' גם עדים הוא רק על מה שצריכין לחקור שאר דברים שאינם מעיקר החליצה אבל גוף החליצה של מנעל והרקיקה וכדומה אין העדים ם צריכין לראות כלל ובפרט דעיקר המעכב הוא חליצת המנעל שהוא מעשה באיש ובזה מעכב שיראוהו הזקנים כמ"ש ביש"ש פמ"ח סי' ל"ח ונעלם מהב"מ סי' קס"ט סל"ח ופ"ת שם סקי"ג וע' גם בשי"ק על הירו' פי"ב הל' ב' בד"ה פרט וכו' יעו"ש בסה"ד שהוכיח ג"כ כן ותמה על הפוסקים שלא ביארו ד"ז והנה בכל החליצות היבם מסבב פניו בשעת חליצת המנעל לצד הדיינים והם רואים והראש ב"ד מזהיר כל החמשה שידקדקו לראות כמ"ש מהר"ם בס"ח ולא נזכר כלל שיזהיר את העדים לראות והוא משום דאין העדים צריכים לראות ד"ז כלל והרב המזמין לעדים מתחלה הוא מזמינם רק עבור החקירות המוצרכים לזה ועל דעת ב"ד הם מזומנים לכך ולא לגוף החליצה כלל ואעתיק לו לשון התה"ד סי' רכ"ו וז"ל אמנם נראה דבהשלשה יש להקפיד שלא להושיב קרוב בכה"ג וכו' (גם דאינו פוסל לדינא) אמנם בהני שנים הנוספין אין נראה להקפיד אם הם קרובים בענין זה ואע"ג דברירנא לעיל דבעינן שיהיו כשרים אינו משום לתא דידהו דהא ע"כ לאו דיינים נינהו וכו' ואפי' לפרש"י דסבר הטעם משום עדות כדי שיעידו אלו השנים דחליצה הוא וא"כ הי' לחוש שמא יסברו דאלו השנים פסולים הם מחמת קורבה מ"מ אין לחוש כיון דמדינא כשרים הם ואין הדבר צריך עדות גמור רק לפרסום בעלמא דהא איכא השלשה דיינים שיכולים להעיד ולכך אין לחוש כ"כ בהני שנים מפני הטועים וכו' עכ"ל (שם בתחלת התשו' הוכיח דגר פסול לשנים הנוספין ומכ"ש שאר פסולין דהא דמוסיפין שנים לפרסומי היינו משום שיעידו שהוא חליצה וגר כשר לעדות ואפ"ה פסול וכ"ש שאר פסולין והא דכ' הרמב"ם דהנוספין אפי' הם ע"ה כשרים אינו ר"ל ע"ה הפסול לעדות אלא ר"ל ע"ה שא"י להקרות אבל מ"מ כשרים לעדות וכו' ע"ש] הרי מפורש דבשלשה דיינים סגי וא"צ עדות כלל רק לפרסום מוסיפין השנים שיעידו הם וזה כדברינו דהעדים אין להם שום שייכות כלל לגוף החליצה וכיון דקיי"ל דגם בנמצא קא"פ בנוספין אפ"ה הב"ד כשרים כיון שאין קובעין ישיבתם יחד כמ"ש הב"ש סק"ד בשם נימוק"י וש"פ א"כ מכ"ש דאם נמצאו העדים פסולים לא נתבטלו הב"ד כלל. ומלבד כ"ז מ"ש רו"מ דסב"ד אינם עדים בשעת ראייתם רק דיכולים להעיד אח"כ לק"מ דהא בש"ס דקידושין שם פריך דאם שניהם מודים יועיל גם בגיטין וקידושין כמו בממון כיון דילפינן דבר דבר מממון ומשני שא"ה דחב לאחריני וא"כ היכי דהב"ד ראו ויכולים עכ"פ להעיד אח"כ שוב מהני הודאת הבע"ד דהא לא הוי בכלל חב לאחריני כיון דגם בלא הודאתם יוכלו הב"ד להעיד אח"כ מה שראו. אבל א"צ לזה כלל מטעמא דכתיבנא

והנה מה שהאריך בד' נה"מ הנה זה כמה שנים הארכתי בתשו' להרב אבד"ק לאשקיוויץ בענין זה ובניתי דיק ע"ד הנה"מ בזה, ואחר כמה שנים מצאתי בשו"ת שו"מ להג' מלבוב מהד"ת ח"ב סי' ע' שדחה ג"כ ד' הנה"מ והעיר במקצת מדברי אבל מ"מ בנ"ד דבעינן רק פרסום בעלמא ולזה מוסיפין שנים הנוספין והם העדים לגוף החליצה והרב מזהירם שיראו גוף החליצה ולא להעדים הרי מוציא את העדים מלהצטרף בזה