מהרש"ם חלק ד ז

גם במקום עיגון ודחו דברי העה"ג בשתי ידים כבר כתבתי בכמה תשובות לק' זאלישטשיק ולק' קארליפקא ועוד לכמה מקומות דבתשו' מהרמ"פ סי' ל"ה הוכיח ממרדכי הארוך להקל בשינוי שם האב כיון דא"צ לכתבו וט' תשו' נט"ש סי' צ"ב מ"ש מתשו' מהרי"ו סי' קצ"ב ג"כ בזה להקל וע' בתשו' ראנ"ח סי' י"א בדין כ' שם אבי המתגרשת בלא כהן והי' כהן דנהי די"ל דכיון דכתב שמו ולא כ' כהן דמי לשינה שם האב כדין מי שי"ל ב' שמות וכתב רק האחד ובאנו למחלוקת הראשונים בדבר שא"צ לכתבו אי השינוי פוסל ויש לחלק בין שם הלידה ובין שינה שם האב אבל בתה"ד סי' קל"ז גבי גט שנכתב בן דן ולא הי' שם אביו כן מוכח דס"ל דאין שינוי פוסל אבל בסי' קס"ז מוכח להיפך והוא כפוסח על ב' הסעיפים ומתשו' הרא"ש מוכח דפוסל שינוי ומ"מ י"ל בנ"ד דל"ה שינוי ממש ויש להקל בשם אבי המתגרשת עכת"ד שם וגם בתשו' מהר"א ששון סי' ל' גבי בת יוסף טנס שנכתב בגט בת יוסף תאניס שהכשירו חכמי עירו ולמדו מתשו' ר"י האחרון דאם המגרש רחוק אף ששינה שם עירו ומקום עמידת העדים וסופר וגם שינה שם אבי האשה דכשר במקום עיגון והרא"מ חלק עליהם והראנ"ש מסיק להקל במקום עיגון וכבר ניתן לידה ע"ש ובנ"ד דליכא שינוי מוכחת כלל י"ל דכ"ט מודו להקל גם שלא במקום עיגון כיון שכבר נתגרשה. ומ"מ אם אפשר להשיג גט אחר בניקל מיראי הוראה אני להקל בזה יגרשנה שנית אבל אם הבעל רצה להתרפס ברצי כסף נלע"ד להקל בזה

סימן ד להרב המאוה"ג מו"ה שמחה גינצבורג ני' אבד"ק סטאראוינץ

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו שיצא קול על בתולה א' ממשפחה הגונה בת איש נכבד וירא ד' שכבר משודכת עם בחור מופלג שקידשה איש א' בליעל בשדה דרך הילוכה אל אחות אבי' ופגע בה בחור א' ועמו עוד ג' אנשים ומהם ב' בחורים ואחר שגבה רו"מ עדותן בב"ד של ג' העידו ששמעו ממנו שאמר הרי את מקודשת לי אבל לא ראו מקודם אצלו אם הי' לו איזו טבעת או מטבע כלל וגם לא ראו הנתינה לידה וגם אח"כ לא ראו שום דבר בידה כי הלכה תיכף לביתה והבתולה אמרה שלא ידעה כלל מה עשה לה כי נתבהלה מאוד כאשר אחז בה ולא שמעה לשון קידושין עד שבאתה לביתה וראתה שיש טבעת על אצבעה והסירתו תיכף עכת"ד השאלה (ורו"מ הביא ד' הרמ"א בא"ע סימן מ"ב דצריכים העדים לראות הנתינה ול"מ שום אומדנא ואף דהב"ש סקי"ב הביא בשם מרדכי להיפוך אבל כל האחרונים השיגו עליו וט' תומ"י סי' צ' ובאב"מ א"ע שם ונו"ב מת א"ע סי' ע"ה ותוע"ר סי' ל"ט ועוד כמה שו"ת אחרונים וגם י"ל דגם המרדכי וב"ש מודו דעכ"פ בעינן שראו מקודם הטבעת ביד המקדש ושמעו לשון קידושין ואח"כ ראוהו ביד המתקדשת דאז הוי כידיעה עכ"פ אבל בנ"ד שלא ראו כלום אין כאן גם ידיעה כלל ומה שהודית המתקדשת שנתן טבעת בידה נאמנת במיגו דהיתה מכחשת שלא נתן לה כלום וכמ"ש הנו"ב מ"ק סימן נ"ט דנאמנת במיגו עכת"ד רו"מ]

והנה בגוף הדין אם האשה נאמנת לומר שלא כיונה כלל לשם קדושין כבר העיר הנו"ב מ"ק רסי' נ"ט דכיון דלא איתחזק איסורא מדוע לא תהי' נאמנת והעלה דכוונת מהר"ם רק משום דדברים שבלב אינם דברים והאחרונים השיגו דגם בלא"ה תליא באשלי רברבי דלשי' הר"ן פ' התקבל ועוד כמ"פ גם בלא איתחזק איסורא אין עא"נ בדבר שבערוה. ואולם באמת דברי הר"ן עצמם נראים כסותרים זא"ז דבסוגיא דקדשתי את בתי כ' בעצמו דנהי דאין דשב"ע פחות משנים מ"מ נאמן לברר החזקה וכבר העיר בזה בשו"ת בר"א חא"ע סי' פ"ב והעלה ליישב דהיכי דאיכא עוד סברא דאא"ח ולא לו או חזקת צדיקות או חזקת היתר מלבד חזקת צדיקות לכ"ע נאמן גם בדשב"ע ועפ"ז העלה דשם בדינו של הר' יונה דאיכא חז"צ דלא נבעלה מקודם שוב לכ"ע נאמנת גם בדשב"ע ע"ש בכל התשו' באורך וא"כ בנ"ד שהבתולה משודכת לאחר ומוטל עלי' ח' הקדמונים לבל תבגוד בקשר השידוכין וא"כ אלו היתה מתקדשת ברצונה לזה היתה עוברת על ח' הקדמונים וכבר כתבתי בחיבורי לחו"מ בקת"ע אות י"ט דגוף איסור ח' קדמונים הוי דאורייתא והבאתי מהתשב"ץ ורדב"ז ומהריב"ל ועוד כמ"פ בענין זה ואח"ז מצאתי בתשו' הרי"ף סי' רצ"א שכ' ג"כ כדברי הרמב"ן בתשו' שהבאתי שם וע' תשו' יד אליהו סי' ע"ח באורך בענין זה וא"כ הרי כבר כ' הר"ן בתשו' סי' מ"ג בשם מורו הכהן הגדול דאם גזרו על המגרש בח' שלא יבטל אינו נאמן לומר שביטל משום דאאמע"ר ומוקמי' לי' בחז"כ ע"ש וה"נ בנ"ד הרי חזקת צדיקות מסייע לה שהאמת כדברי' שלא ידעה כלל מה אמר ומה נתן לה ושפיר נאמנת גם בדשב"ע. ובנ"ד ל"ש הא דכ' הנו"ב בטעמו של מהר"ם דדברים שבלב א"ד דכאן אומרת שלא ידעה כלל מפני הבהלה שקידשה ואנן ידיעת ורצון האשה בעינן ובפרט דבנ"ד הרי העד השלישי העיד שאמרה בעת שקרב אלי בזה"ל וואס ווילסטו פאן מיר האבען ומקודם הקידושין איז זיא אוועק האט ער זיא בחזקה אום גיקערט עכ"ד ובדברי שאר העדים לא נזכר הכחשה נגד זה וא"כ יש אמתלא מוכחת שהי' שלא ברצונה ולכ"ע נאמנת ותדע דהא כל ראיית המרדכי הוא מהא דהן הן עידי יחוד וכו' והרי מבואר בתשו' מהרי"ט בשניות חא"ע סי' א' ומייתי לה מהתה"ד סי' ר"ט שהובא ברמ"א א"ע סי' ל"ג דהיכי דיש לו אשה אחרת אין לחוש שמא עבר על חדר"ג ואף דהכנה"ג א"ע סי' קמ"ט כ' דכמ"פ חולקים עליו היינו משום דבאירוסין לחוד לא עבר על חדר"ג כלל אבל בנ"ד דבודאי איכא חדר"ג מוקמי' לי' בחז"כ דלא הבינה ולא ידעה כלל ממעשיו וע' בהגהות רע"א סי' קמ"ט ובפ"ת שם ג"כ בזה וע' באה"ע סי' מ"ה ס"א בהגה בשם מהרי"ק וריטב"א וע' בב"ש שם ס"ק ט"ו מ"ש לחלק בזה לענין סבלונות כה"ג דהיכי דאיכא איסורא דחדר"ג יש לנו לדון דלא קבלה הסבלונות לשם קידושין וה"נ בנ"ד. אבל באמת גם אם היתה הבתו ה מודית לדבריו ג"כ אין הקדושין כלום בלא עדים והרי העדים לא ראו שום נתינה והדבר מבואר בתשו' מהרי"ט בשניות חא"ע סי' מ"ג בד"ה ראש השלישי דכיון שהעד לא ראה מה נתן לידה א"י להעיד שנתקדשה דשמא לא נתן לה כלום או פחות מש"פ או איה"נ וא"כ אפי' אם האשה מודית הוי כמקדש בלא עדים ולא דמי למקדש בפחות מש"פ דחיישינן שמא ש"פ במדי אע"ג דאין העדים יכולים להעיד באותה שעה שנתקדשה בש"פ ול"ה כמקדש בלא עדים דהתם העדים מעידים שנתקדשה בתמרה זו והיא נתרצית בה ולכי איגלאי מלתא דש"פ הו"ל קידושין גמורים או ס ק אבל כשלא ראו העדים במה נתקדשה לא חיישינן לאותן קדושין כלל ואף שהטמינה בפונדתה די"ל דרצתה לשחק בו משום דמידע ידעה דהמקדש בלא עדים אין קדושין כלל ע"ש היטב ואף דיש לחוש בנ"ד אולי לא ידעה שהעדים אינם רואים אבל כיון שאין לנו בירור ואולי ידעה כפי סגנון נתינת הטבעת בעת שאחז אותה בזרועותי' בחזקה שלא הי' באפשר להעדים לראות ועוד דדוקא התם שהעדים ראו שהטמינה בפונדתה הוצרך מהרי"ט לטעם זה וע"ש במהרי"ט במ"ש ושמא מאחר שראו העדים שנתן לה וכו' ונמצא דמיירי שראו עכ"פ נתינה אבל בנ"ד הרי העדים אינם יודעים כלל אם קיבלה איזה דבר ובכה"ג לכ"ע לא הוי קדושין כלל אפי' אם היא מודית לגמרי ומכ"ש בנ"ד. ועוד נראה דהא בתשו' מהרי"ק שורש קכ"ט האריך להוכיח מהש"ס דשבועות ל"ד דלמסקנת הש"ס דסנהדרין גם בד"נ ל"מ ידיעה בלא ראי' וגם בתשו' צ"צ סימן ע"ט האריך בזה אך שהעלה שם דאיכא אומדנא דעדיפא דמהני גם בד"נ וגם בדיני אישות גם אי בעינן דו"ח מ"מ מהני ידיעה כזו ע"ש ובמהרי"ק שם ביאר דהא דבכמה דוכתי מהני אומדנא בד"מ וגם באיסורא וכהא דמתנת ש"מ ובהא דלא כתב לה אלא לכנסה וגבי מסוכן שאמר כתבו גט היינו היכי שהמעשה מבורר עכ"פ ואנו מסופקין באומדן דעתו בזה מהני אומדנא אבל היכי דמסופקין בגוף המעשה ואיננו מתברר רק על ידי האומדנא בזה ל"מ אומדנא כלל וע' תשו' בר"א חא"ע סי' ק"ג וסי' קכ"ג מ"ש בענין זה באורך דלפ"ז היכי דהעדים לא ראו