מהרש"ם חלק ד עט

נשתנו הטבעים עכ"פ אין לחוש מה"ט בזה"ז גם י"ל דטענת מוכ"ע גנאי לאשה ג"כ ודמי לטענת אנוסה דליכא הוכחה מדלא טענה ובצירוף מיעוך דמוכ"ע הוי ב' מיעוטי ומצטרפי לפלגא וכמ"ש הר"ן פא"ט ועי' פליתי סי' ט"ו אבל יש לפקפק בזה קצת [אך מה דלא הוי ג"י לקליטה שהביא רו"מ דברי תב"ש ושו"ת רע"א סי' צ' והנה באמת הפליתי בהשמטות ליו"ד סי' קצ"ו ס"ח כ' בפשיטות דרוב נקלטים מיד ובשו"ת שו"מ ח"ג סי' קמ"ט הביא כן בשם חידושי הר"ן לנדה ל"ח והאריך ודחה דעת תב"ש וכ"ה ד' הגאון מליסא ז"ל בתשו' רע"א וכ"ה בשו"ת שבסו"ס נחי"ע סי' ח' ומ"ש רע"א ראי' מתוס' נדה ל"ח ד"ה שיפורא כו' להיפך ועי' בס' ישרו"ע ל"ז שדחה דהתם רוב ימים הדם שע"י קישוי טמא ואיכא רובא להיפך ובזה דחה ג"כ הראי' מדברי הרשב"א מתה"א שהביא בתשו' רע"א שם ובאמת שכבר קדמו הסד"ט סוס"י קצ"ו בראי' זו לדחות דברי הפליתי ולהנ"ל ניחא ע"ש ומ"ש רו"מ בשם שו"ת ד"ח ראיה מתוס' נזיר י"ג כבר קדמו בתשו' מהרי"א חיו"ד סי' שמ"ח אבל לענ"ד גם לשיטת ת"ש ורע"א הנ"ל נהי דליכא רובא דנקלטים ביום א' אבל גם להיפך ליכא רוב דנקלטים ביום ג' וכדמוכח מתוס' נזיר הנ"ל דאי נימא דרוב נקלטים רק ביום ג' א"כ תיקשי להיפך אמאי ניחוש שמא נקלט הראשון ביום א' ובע"כ דשכיח שנקלט ביום א' וביום ב' וביום ג' וא"כ עכ"פ ליכא הוכחה להיפך ומדוע נוציא את האשה מחז"כ ועי' בא"ז הלכות אבילות סימן תכ"ח בדין תאומים שמת א' בשם רשב"א דלפעמים נקלט ביום א' ולפעמים ביום ב' או ג' ע"ש וכ"ה בשו"ת רשב"ש סימן רה"ע כרש"י נדה שיובא להלן דמה"ט רע"א רע"ב ורע"ג דלפעמים נקלט ביום א' ב' או ג' וכן מוכח מהא דאמר שמואל אין אשה מתעברת ויולדות אלא לרע"א ורע"ב ורע"ג וחסידים הראשונים חשו לזה וברש"י נדה ל"ח מבואר משום דלפעמים נקלט ביום א' ומוכח דליכא רובא להיפך] והנה האחרונים הקשו לשיטת נוב"י דרק רוב נשים אין מתעברות מב"ר א"כ מה פריך ביבמות ל"ד אהא דמפרישים אותה והא אינה מתעברת מב"ר והא התם מוקי למתניתין כר"מ ור"מ חייש למעוטי ולע"דנ דאף דחכז"ל גזרו איסור הבחנה אע"ג דרוב נשים לתשעה יולדות מ"מ בכה"ג דרוב נשים אין מתעברות כלל מב"ר שוב הוי מעוטא דמעוטא ולכו"ע אין לחוש ועיין בתשו' בר"א ח' א"ע סי' צ"ג שהעלה ג"כ כדעת הנוב"י והוכיח כן דאל"כ מה פריך מתמר דלמא שימש ער עמה פנים א' משום דידע דלא תתעבר מב"ר ובע"כ דמעוטא מתעברים מב"ר וע"ש עוד סימן ע"ח בזה וא"כ אין הוכחה בנ"ד להתיר מה"ט לגרש בע"כ. סוף דבר דבנ"ד כיון דעכ"פ ליכא שום איסור לדור עמה ע"פ הדין ולא מבעיא לשיטת ר"י מינץ ורמ"א ודאי דאין היתר לגרשה בע"כ וגם להחולקים כיון דבנ"ד יש יותר מן ו' חדשים שלימים ומשום דנתעברה מב"ר וימי קליטה ג"כ אין שום חשש וכמ"ש ובפרט לשיטת רו"מ ורמ"א היה עוד מטבילה ד' חדשי שיפורא והנה אם נתיר לגרשה בע"כ נוכל לבא למכשול גדול וכהא דיבמות מ"ב שמא ישא אחותו מאביו וכו' ולכן לע"ד אין להתיר לגרשה בע"כ זולת אם יודע ממנה פריצות ודברים מכוערים קודם הנשואין אז יש מקום להתיר אבל אם לא נודע שום פריצות בחז"כ קיימא וחלילה להתיר חדר"ג בזה. סימן עא ב"ה ד' יתרו תרמ"ד. להרב מוה' אבנר ריינער מו"צ דק' באלחוב

ע"ד שאלתו היות כי בעירו יש נהר מפסיק באמצע העיר על פני כל העיר וע"ע היה עירובין בצה"פ רק בצד א' של נהר ועתה רוצה לתקן גם בצד הב' של הנהר והנה באמצע הנהר הולך גשר א' רחב ט"ז אמות ודרך המלך עובר בו וברצונם לעשות צוה"פ ע"פ כל הנהר מצד א' של הגשר וכן בצד ב' והגשר יהיה בנתים וגם עי"ז יוכלו לתקן עירובין גה בצד ב' של הנהר והנה רו"מ הביא דברי הח"ס חא"ח סי' פ"ז שנשאל אם מותר לעשות צורת הפתח על פני המים מי אמרינן פתחא ע"ג מיא לא עבדו אינשי וכהא דפתחא בקרן זוית לא עבדו אינשי והח"ס השיב דאין להוסיף חומרות וע"ז תמה רו"מ מהתוס' עירובין ו' ע"א ד"ה פתחא שכ' דבעשאו במזוזות ובמשקוף הוי פתח גם בקרן זוית וגם הפמ"ג בסימן שס"א בא"א סק"ד הביא ד"ז וכ' שהדבר פשוט ולכן לא הזכירוהו הפוסקים וא"כ גם אם נימא דדמי ע"פ המים לקרן זוית אכתי מהני בצוה"פ וגם תמה על התוס' מדוע לא הביאו מש"ס ערוך במנחות ל"ג ע"ב כי תניא בפתח שאחורי הדלת וברש"י שם דמוכח דגם בקרן זוית מהני ומקרי פתח דאל"כ אינו חייב במזוזה עכת"ד. והנה מה שתמה מש"ס דמנחות לק"מ דמלבד דרש"י מביא שם פי' אחר וגם הר"ן פי' שם בע"א וכמ"ש רו"מ בעצמו מדברי הט"ז יו"ד סי' רפ"ו סקי"ז אף גם הרי הרא"ש בעירובין י"א הביא דעת ר"ה גאון דמפרש הא דאר"ח צוה"פ שעשאו מן הצד לא עשה ולא כלום דהיינו שעשה צה"פ בקרן זוית וכ"ה ברי"ף שם בשם רה"ג וכ"ד הרמב"ם וכמ"ש הב"י סוס"י שס"ב והמעיין בש"ס שם דף י"א ימצא דדוקא בשבת הוי כן משא"כ בכלאים ע"ש בגמרא ורש"י ואם כן ה"ה במזוזה מהני שפיר גם פתח כזה כמו בכלאים וא"כ נהי דלא קיי"ל כדעת הרא"ש וש"פ דמפרשי דצה"פ שעשאו מן הצד היינו בצידו של קנים וכמ"ש רש"י עכ"פ אין ראיה לזה מש"ס דמנחות דהתם לענין מזוזה מהני לכו"ע גם בקרן זוית ולכן הוכרחו התוס' להוכיח מדף ה' דגם לגבי שבת מהני וז"ב

ואולם יש להפליא מזה על הפמ"ג שכתב דדין של התוס' פשוט ולא הוצרכו הפוסקים לכתבו והרי דעת רה"ג ורי"ף ורמב"ם אינו כן וכמ"ש הב"י ולשיטתם הרי גם צה"פ ל"מ בכה"ג ולשיטת הרשב"א דוקא באוכלת משתי רוחות הוי פתחא בקרן זוית והיינו כשהפתח באלכסון ומוכח דבאוכלת מב' רוחות גם הרשב"א מודה דל"מ (שוב הראוני בשו"ת שו"מ מהד"ג ח"א ס' כ"ד שנשאל בזה מח"א על הפמ"ג] ואני מצאתי בריטב"א עירובין ו' בשם הראב"ד דגם באוכלת מב' רוחות בעשה צה"פ מהני וכן מצאתי בר"ן פ"ק דסוכה שהביא דעת רה"ג והרי"ף ודעת הראב"ד החולק ומבואר שם דגם באוכלת מב' רוחות מהני צה"פ וכן הסכים הר"ן שם לדינא וצ"ע על הב"י שלא הביא מזה ועכ"פ דברי פמ"ג צע"ג ובגוף הדין של צה"פ על פני המים הנה הפמ"ג עצמו במש"ז סי' שס"ג סוסק"א כ' וז"ל עי' סימן שנ"ו במים לא עבדו פתחא י"ל צה"פ ל"מ שם כל שרחב יותר מג"ט וציין למג"א סימן שס"א ע"ש והרי היא עצמו בסימן שס"א הביא ד' תוס' דבקרן זוית מהני צה"פ גם בתו"ש סימן שנ"ו סק"ו כ' בפשיטות דבמים ל"ש פתח כלל ועי' שו"מ מה"ד ח"א סימן כ"ד ולדינא כבר כתב בשו"ת חסל"א דמוכח בירושלמי פ"ח דעירובין ה"ד דגם ע"ג מים מהני צה"פ וכבר הרגישו בזה בגליון הש"ס על הירושלמי שם והמעיין במהר"פ שם ימצא דגם באין המים עמוקים עשרה צריך לעשות צה"פ. ואמנם באם שהנהר עמוק עשרה וכפי מ"ש בתשו' ח"ס סימן פ"ז תליא אם השפה של הנהר גבוה י"ט וכ"ה בתשו' אמרי אש חה"ח סימן כ' ואסור למלאות מים רק באופן שנעשה מחיצה כפי המבואר בסימן שנ"ו אבל לענין טלטול בעיר ת"צ לעשות בכה"ג צה"פ ע"פ המים כלל כי השפה של הנהר הוי מחיצה מב' הצדדים וגם הגשר אין מזיק כלל דהגשר רשות בפ"ע כיון דגבוה י"ט ויש צה"פ תחתיה בב' הצדדים וכמ"ש רו"מ בשם הח"ס סימן פ"ט. ואמנם באם שאין השפה גדום כשיעור תל המתלקט י' מתוך ד"א צריך דוקא צה"פ וכדמוכח מהירושלמי הנ"ל לשי' מהר"פ הנ"ל והנה בא לידי כתבי הגאה"ק אבד"ק בוטשאטש זצ"ל ומצאתי שפסק שם ג"כ דדוקא לענין למלאות מן המים צריך מחיצה לתוך המים אבל לטלטל בחצר סגי במחיצה תלוי' גם באין השפה גבוה י"ט מתוך ד"א וכתב הטעם דל"ש בזה דין גדיים בוקעים כיון שהוא במים והביא ראיה מדברי הראב"ד פט"ו מה"ש והאריך בזה. ואם המים עמוקים י"ט גם בשפתי ואין בולט שפה גבוה י"ט למעלה מן המים מבואר בריטב"א עירובין דאסור לטלטל בחצר דהוי כנפרץ למקום האסור דלא מנכר מחיצה כיון דכולה מכוסה במים ועי' בנח"א שבס' האשכול הל' עירובין סוס"י ס"ז בזה: