מהרש"ם חלק ד עא

דגם רבא לא שרי אלא משום דאמרה חזו גבראי ובעכצ"ל דס"ל דרבא לא היקל רק בצירוף ב' הטעמים וכעין מ"ש התוס' יבמות קט"ו ע"ב ד"ה וכן בהא דכתובות פ"ה ע"ב וי"ל דכיון דהיתה שם אי לאו דאמרה הוי חיישינן בדדמי אבל מדברי רמ"ה ורי"ו מבואר דכל ההיתר רק לפי שאמרה האשה כן ולדבריו אדרבא אם ל"ה אומרת כן עדיף טפי ואולי י"ל דהיינו נמי לפי שהאשה היתה אצל האש אבל בנ"ד עדיף טפי ועיין בב"א שם סימן ל"ב שהביא שם מ"ש הנו"ב מ"ת א"ע נ"ט הנ"ל דקורבא לא עדיף מרובא והוא השיג עלה די"ל דוקא רובא כיון דאיכא מיעוט המצוי כמ"ש התוס' יבמות ל"ו והרא"ש שם ואולם כבר הבאתי לעיל מד' תוס' בכורות ורא"ש יבמות קי"ט שכ' להיפוך וצ"ל דהרא"ש בדף ל"ו העתיק לשון תוס' ולי' לא ס"ל ותמהני על הב"א שכתב דהרא"ש בחולין י"א כ' ג"כ דהוי מיעוט המצוי ונהפוך הוא כמבואר למעיין שם וגם מ"ש הב"א בפשי' דחזקת דייקא מרעא לח' א"א וגם בשו"ת רח"כ סוסי' רכ"ז כ' להקל בס"ס ול"ה במקום חזקה משום דחזקת אשה דייקא מרעא לח' א"א יעוין בנו"ב מ"ק חא"ע סי' מ"ג מ"ש בביאור ד' תוס' ותמצא דכונתם רק דאיתרע קצת ח' א"א אבל מ"מ איכא ח' א"א וע"ש סימן ל"ח באמצע התשו' ג"כ בזה ובפרט לשיטת הריב"ש דבמיתה איכא ב' חזקות חזקת חי של הבעל וחזקת א"א א"כ פשי' דלא מרעא ח' דייקא ב' החזקות ואף דהנו"ב סימן מ"ג שם בנה דיק ע"ד הריב"ש יעוי' בשו"ת רעק"א סימן קצ"ח ושו"ת ח"ס חיו"ד סימן כ"ה וקס"ז ורצ"ט ובחאה"ע בכמה תשו' ותשו' מהרי"א חיו"ד סימן מ"ג מ"ח קנ"א וחי' עט"ח לפסחים מ"ז שתי' ד' הריב"ש וגם אני הארכתי בתשו' א' בזה ואכ"מ (ועיין נו"ב מ"ת חא"ע סוסי' ס' וע"ש מ"ק חא"ע סוסי' כ"ז והג"ה שם בזה עוד בד' תוס' הנ"ל] והן אמת דגם בנידון תוס' כתובות כ"ב ויבמות פ"ח במ"ש דחזקת דייקא מרעא לח' א"א תיקשי ג"כ האיכא ח' חי ובע"כ דתוס' חולקין על הריב"ש אבל לשיטת ריב"ש צ"ע ואולי י"ל דחזקת דייקא הוי חזקה דאתי' מסברא ועדיפא מב' חזקות ועיין בב"א סימן ל' שתמה ע"ד ריב"ש דרוב נטבעין הו"ל כאתי' מסברא דעדיף מב' חזקות כמ"ש מהרי"ק ש' ע"ב דחזקת אא"פ תו"ז עדיף מח' ממון שבהיות החזקה ליכא ח"מ ועכ"פ הרי מבואר מהריב"ש דנגד רוב נטבעין איכא ח' א"א ומוכח דלא איתרע לגמרי מכח ח' דייקא וא"כ ה"נ גבי קורבא דלא עדיף מרובא ועוד ראיה מהרא"ש פ"ק דחולין סוסי' ט"ז שהק' בהא דמשאל"ס דאם נשאת לא תצא דנימא סמוך מיעוטא לחזקה דא"א ותי' דהוי מיעוט שאינו מצוי וכמש"ל בשמו. וק' הא חזקה דדייקא מרעא לחזקת א"א ובע"כ דמ"מ איכא חזקה וע' בב"א סימן ל' במ"ש בשם ס' הקנה בהא דנטבעין והקשה כיון דרוב נטבעין לאיבוד ניזול בתר רובא ותי' דאיכא חזקת א"א וסמל"ת ואיתרע רובא וכו' יעו"ש ומבואר ג"כ כמ"ש וכיון דלגבי רובא אמרינן דאיכא חזקה ה"ה לענין קרוב לא ניזול בתרי' נגד חזקת א"א ועיין בפ"י בקו"א פ"ק דכתובות שהאריך בענין ס"ס דל"מ גבי עגונה משום דאתחזיק איסורא ומוכח ג"כ כדברינו אבל י"ל ובמשאל"ס ל"ש סברת דייקא כיון שרובן למיתה ורגל"ד וכמש"ל מהתוס' ואולם הנה ראיתי בשו"ת ב"א סימן ל"ג שהאריך שם בעובדא שהיה שרפה גדולה ונמצאו במפולת כמה אנשים ואשה א' הכירה א' שהיא בעלה בגופו ופניו ועדי' בט"ע של בגדיו לבד והאריך בענין חשש בדדמי וצידד בתחלה דדוקא לענין המיתה שייך בדדמי דחיישינן שמא ראתה אותו מוטל כמת במפולת ועי"ז נדמה לה כמת וכמו שאר אנשים שמתו במפולת וכן במלחמה אבל אם לא ידעה שבטלה היה שם רק מכרת הצורה ל"ש בדדמי אבל מד' הש"ג ר"פ האשה שהלכה מוכח דגם בצורה חיישינן בדדמי וכתב דהש"ג לטעמי' דס"ל דעא"נ במלחמה בלא קברתיו דלא חשו חז"ל רק באשה עצמה ולא בהעד ולכן י"ל דאשה א"נ גם בצורה וחיישינן בדדמי אבל להרי"ף והרמב"ם דגם בעד א"נ רק בקברתיו דגם בעד חיישינן בדדמי א"כ בע"כ דבצורה ל"ש בדדמי דא"כ גם בקברתיו אמאי נאמן והעלה דהש"ג יחיד הוא בזה והביא מד' הח"צ סי' צ"ה מ"ש בד' הש"ג הנ"ל ומוכח מדבריו משום דשמא מת אחר ג"י הוא ונשתנה צורתו לזה אבל בפחות מג"י ל"ח לזה ופקפק בד' ח"צ שם ואח"ז העלה דע"כ ל"ח לבדדמי רק היכי שאומרת שראתה שנפל עליו מפולת ומת עי"ז דאז אמרינן כי ע"י שראתהו מוטל שם סברה דמת כמו שאר האנשים וכן בשילוח נחשים ומלחמה וכמ"ש הרמב"ם פי"ג מגירושין דכיון שמתו רוב אנשים לפניו ולאחריו אומרת בדדמי אבל בנ"ד שא"י אם נפלה עליו מפולת רק עכשיו שמוצאין אנשים מכרת בא' שהוא בעלה ל"ש בדדמי דמה"ת יתחזק בלבה שבא בעלה לתוך המפולת ונפל עליו הגל והביא מד' חמ"ח ס"ק ק"ג שכתב כה"ג בעד שלא ראה ההריגה רק אח"כ הכירו דל"ש בדדמי וע"ש בב"ש ס"ק קנ"ד אך דיש לחלק בין עד לאשה דבעד נראה דבאמר מת סתם במלחמה ולא נהרג דנאמן וגבי אשה גם בכה"ג א"נ ע' בב"ש ס"ק קמ"ה והעתיק שם לשון המרדכי וביאר דבריו דאין סתירה משם לזה והאריך ואח"כ העלה דמ"מ בנ"ד שלא ידעה אם נפל עליו מפולת כלל נראה דליכא חשש בדדמי כלל דאף דבדין המרדכי י"ל בין עד לאשה היינו לפי שהיה עכ"פ בהמלחמה במקום שרוב אנשים נהרגו משא"כ בנ"ד שמא ל"ה במקום המפולת כלל ופלפל בד' רש"י שכתב מפולת שנפל הבית או שבא רוח סערה והיה מפיל כל בתי העיר וכ"ה בנימוק"י דגם בהי' רוח סערה צ"ל שיודעת שמת במפולת דאל"כ ניחוש דלמא לא נמצא בהמפולת וערק ואזיל לעלמא וצ"ל דמיירי דמצאתו מת במפולת וכיון שהיה ר"ס אמרה בדדמי ומוכח להיפוך מהנ"ל והביא מיש"ש שפי' דבר"ס אפילו אמרה מת סתם חיישינן בדדמי ואפילו אומרת ראיתי שהוציאו אחר מת מתוך המפולת לא מהימנא ולשיטת כמ"פ גבי מים אם ידע מהטביעה הו"ל כראה וחיישינן בדדמי וה"נ כיון דידעה דהיה בעלה בעיר הנ"ל והעיר בוער באש ומהרסת בתים הו"ל כידע מהטביעה וניחוש לדדמי אבל נראה דדוקא היכי דהיה במקום שא"א עפ"י רוב להנצל כלל וכמו שהיה הר"ס שהפיל כל בתי העיר וכמו בטביעה וכן בשילוח נחשים אבל בנ"ד שרוב בה"ע ניצולו ונמלטו ורק קצת אנשים נהרגו בכה"ג ל"ח בדדמי ואף דהרמב"ן בחי' כתב וז"ל והא מים כמלחמה פי' מכיון שנשברה ספינתו בים י"ל בדדמי כו' אעפ"י שאין האשה יודעת שנשברה ספינתו כדי שתאמין בו שמא יבואו עדים ויעידו כן ושוב לא תחקור על המיתה ודחינן ותסברא כו' ואי ל"א סימנים לא סמכי' עליי' דחיישינן דלמא סמכא אתתא עליי' משעה שתדע שטבע בעלה ולא דייקא אם אותו שעלה הוא כו' ע"ש וע' במלחמות שכתב ג"כ דאפילו לא ידעה בטביעתו חיישי' אם תחזור אחר הדבר כיון דשמעה שטבע אינה רוצה עוד בדוח ותתלה בדדמי ע"ש א"כ י"ל גם בנ"ד שמא יוודע לה שהי' בעלה שם ותאמר בדדמי ושוב צידד במקום דרובן למיתה דאתרע חזקת חי וחזקת א"א אין לחוש בדדמי אבל צ"ע ממלחמה ומ"מ מל' רמב"ם וש"ע מוכח דאינה אומרת בדדמי רק מאחר שנהרגו הראשונים כו' וכ"מ מהרמב"ן במ"ש לדחות ראיית הראב"ד מעובדא דחסא ועוד האריך שם בנ"ד בצדדים אחרים עכת"ד

ואולם נלע"ד דכ"ז דוקא היכי דהיא אומרת בהכרתה שהוא בעלה בזה הוצרכנו לכרכורים הנ"ל אבל היכי דנשרף וא"ב צורה כלל רק דבאנו להתיר משום דתולין בכנכ"ה או שאר טעמים שכתבנו בזה לכ"ע לא חיישינן בדדמי ושפיר איכא חזקת דייקא וראיה מדברי בעה"מ בסוגי' דתרי יצחק ותרי יוב"ש שהק' שם ד' הרי"ף אהדדי דהכא פסק כרבא דאפילו במקום ששיירות מצויות אי לא הוחזקו ב' יב"ש לא חיישינן ובב"מ פסק כר"ז ותי' די"ל דשאני בין מיתה לגט דבמיתה דייקא ומינסבא מתוך חומר שהחמרת עלי' בסופה כו' משא"כ בגט דיכולה להכחישו ועיין במלחמות וגם ברא"ש גיטין כ"ז שם כתב די"ל דבמיתה משום עגונה הקילו וגם אשה דייקא כו' ע"ש וק' הא י"ל דכיון דמקילין עפ"י אומדנא ורגל"ד דל"ה כאן יוב"ש אחר א"כ ניחוש בדדמי ול"ש סברת דייקא כלל ובע"כ כדברינו ומהגם דבנידון הב"א הנ"ל היה שם בהמפולת עכ"פ כמה הרוגים ולכן אף דרוב בה"ע ניצולו מ"מ כיון דעכ"פ הרבה נהרגו יש לחוש בדדמי אף שלא ראתה מקודם אם היה בהמפולת אבל בנ"ד שניצולו כל בה"ע לכ"ע אין לחוש בדדמי וכדמוכח מל' רמב"ם פי"ג מגירושין ה"ג הנ"ל דטעמא דמלחמה משום שהן דברים שרובן למיתה וכגון