מהרש"ם חלק ד נח

הסליחה. ואני הקשיתי בקרא דירמ' ל"ב פ' כ' אשר שמתי אותותי כו' בארץ מצרים כו' ובישראל ובאדם כו' ופירש"י דהיינו מצרים וגם פשיט' דקרא מוכח כפירש"י ומוכח דאה"ע קרוים אדם. א"ה בתירוצו יתורץ גם קו' דלגבי ישראל קרי להו אדם וע' כה"ג בתוס' יבמות ס"א ד"ה ואין ודו"ק]

סי נו להרב וכו' מוה' שמואל שפירא נ"י דומ"צ בק"ק העליטש וכעת בק"ק זלאטשוב. מכתבו מגלה עפה הגיעני ובדבר הדו"ד שבא לפניו בראובן שנתחייב לחתנו שמעון בתנאים ד' מאות ר"כ ומזונות ד' שנים ולא השיגה ידו לסלק והיה לו בית שקנה מעכו"ם זה כמה שנים בעת שלא הי' עוד החופש לקנות אצל עכו"ם וקנה בתחבולה שעשה טאבילאניע בחוב ששה מאות ועסקא ששה למאה והבית יהי' בידו במשכנתא ורשות בידו להוציא על תיקוני הבית והעכו"ם מת בלא יורש וממילא מוחלט הבית בידו כי החוב עולה יותר הרבה משוי' והי' בידו לעשות ליציטאציע ע"י פענדינג לקנותו רק שלא רצה לעשות הוצאה לזה. וכעת כאשר לא השיגה ידו לסלק קודם נישואין עשה קומפרומיס להזוג על חצי החוב שיש לו על הבית והעסקא שעלה ושיעלה עוד והחזיק הזוג על מזונות ב' שנים וע"י שלא השיגה ידו ירדו ממזונותיו ובכ"ז דר בהבית הנ"ל ונשתמש בהחנות כמה שנים ובכל עת שנצרכו להוצאות תיקון הבית נתן החצי וכעת טוען ראובן שמעולם לא נתן לו חצי הבית והקאמפ' נתן רק לתוקף בטחון הנדוניא ורוצה עתה להוציאו מביתו באמרו כי מה שנתן לו עד עתה חצי ההוצאה היה על שכירות או בתורת הלואה ותובע שכר דירה מזמן העבר וכי גם נדוניא אינו רוצה לסלק לו עד אשר ירחיב ד' גבולו ועכ"פ רק ד' מאות שנ"ח לו להנדן. והנה רו"מ האריך מאוד בענין זה ואני אין לי פנאי לפלפל בפרטי דבריו והנה מה שהאריך אם ר' קנה גוף הבית מן העכו"ם נראה פשוט דהוי קנין גמור וחל אחר שהורשה בדד"מ לקנותו כיון שמתחלה נדבר שהקנין בלא שטר והספיק א"ע בבטחון שטר משכונא ומ"ש בשו"ת תוע"ר סי' י"ג דגם טאבילאציע מעכב מבואר שם דדוקא היכי דמוכח דלא סמ"ד עד שיעשה הטאבילאציע משא"כ בנ"ד וגם בישראל מעכו"ם קונה בחזקה היכי דהי' על דעת שלא לעשות שטר ובנ"ד הרי סמ"ד על שטר המשכנתא שהרי הי' בידו לעשות ליציטאציע ולא עשה וגם לא הי' יורש שיתבענו ואף שאינו דומה למ"ש רשד"ם סי' רכ"ה שהביא רו"מ דכאן נתן לו השטר רק בתורת משכונא מ"מ הכסף וחזקה לבד קונה ולכן קנה ר' הבית בקנין הגוף בלא ספק ואף דבשו"ת כנס"יח סי' צ"ג מבואר דבכה"ג הוי רק חוב משכנתא ואין לו קנין בגוף הבית והובא בחיבורי רסי' קצ"ד היינו כל זמן שאין רשיון בדד"מ לקנותו אבל אם אח"כ השיג רשיון חל קנין הראשון עכשיו כמ"ש כה"ג בחיבורי סוסי' ק"צ מדברי הב"מ א"ע סי' צ' ס"ז עיי"ש בזה שהבאתי עוד מתוס' בב"ק קי"ב וכמ"ד בזה. ובדין אם קנה ש' ע"י הקאמפרמיס הנה לא נתברר אם כבר הי' פאליעהריג בנימוסיהם ובכה"ג אין שום תוקף להקאמפרמיס כיון דלא הי' קנין ובדינינו אינו מועיל ובכה"ג דגם בדיניהם אינו מועיל שוב לכ"ע א"ב ממש וכמ"ש בהג"ה סי' ס"ח סעיף א' בסופו ועי' תשו' מים עמוקים להראנ"ח סי' ג' בדין הקאמפרמיסין בלא קנין דהוי סד"ד ובזה"ז נ"ל לדון דמהני שפיר שכן המנהג בין הסוחרים שסומכים על דד"מ בזה ובתשו' א' להרב אבד"ק סטחרחזוניץ הארכתי בזה ואכ"מ. אבל יפה כתב כת"ה דכיון דנתחייב לו כבר בתנאים ואף דהוי קנין אתן כיון דכ' לשון חיוב בתנאים שפיר מהני כמ"ש הח"ס והביאו ספ"ת סי' נ"א וגם רו"מ הביאו וכן מצאתי בשו"ת תפ"צ חא"ע סימן ע"ז ושו"ת משיבת נפש סי' ע' שפסקו כן והמש"נ העלה דגם בלא כ' ל' חיוב ליכא בי' משום קנין אתן ע"ש ושוב קנה ש' בחזקה שדר וישב ונשתמש בדירה וחנות ורו"מ האריך בדברי המח"א ונה"מ סי' קצ"ב ואי ק"פ כקה"ג דמי והביא מדברי הפנ"י פרק הזורק דלאחר ק"פ כקה"ג דמי ולפענ"ד יש לדון לפמ"ש המל"מ פ"ד ממלוה הל' י"ד דק"פ שהוא לעולם לכ"ע כקה"ג דמי וע' כה"ג בטו"ז חו"מ סי' קמ"ב דשכירות לעולם לכ"ע ממכר הוא ע"ש ויש ראי' לזה מהר"ן בנדרים מ"ז רע"א גבי טרקא דבכה"ג שכירות ממכר הוא ע"ש ותבין וגם י"ל כהא דב"ב קל"ו דאבא לגבי ברי' אחולי אחיל לענין אי ק"פ כקה"ג דמי ועי' תשו' תוע"ר יו"ד סי' כ' באמצע התשו' בזה וה"נ לגבי בתו וחתנו וכה"ג קיי"ל לגבי מקנה לדשלב"ל וע' תשו' מבי"ט ח"ב סי' קל"ז וכדבריו מוכח בנימוק"י פ"ט דב"ב במשנה דאם ילדה זכר יטול מנה ודלא כתשו' רמ"ע מפאנו סי' נ"ח. וגם בלא"ה הישיבה והדירה הוי חזקה טובה כדמוכח במקומות ביהכ"נ כמ"ש הט"ז סי' קצ"ב ומ"ש בנה"מ דשם אינו קנין הגוף כבר העלה הח"ס או"ח סי' כ"ט להיפך וע' מאירי נדרים מ"ו דמי שי"ל מקום בביהכ"נ נקרא בעלים וע' בב"ש אה"ע סי' ל' וקצה"ח סי' ר' ואף שמדברי ספר חסידים סימן תתי"א מוכח דמקומות לאו בני ירושה צ"ל דמיירי שאין קונים במעות וא"כ ה"נ בבית דירה וחנות שימושו היא חזקתו וקנה שפיר כפי המדובר דחזקה א"צ שטר. אמנם בדין מי הוא המוחזק לענין ההכחשה שישבע הוא הנה רו"מ כ' דהבן אינו מחזיק בנכסי אביו אבל בזה י"ל דכיון דאינו סמוך על שלחנו יכול להחזיק כמ"ש בסי' קמ"ט רק דמ"מ הדבר תלוי בראות עיני ב"ד אך דבנ"ד התחיל בעודו סמוך על שלחנו ויש לדון בזה מדברי סמ"ע סימן ק"נ סק"ד ונה"מ שם אך בלאה"נ כיון שישבו שניהם יחד בהבית אינו מחזיק עליו כמ"ש בנה"מ סי' ק"מ ס"ק י"ט לדחות דברי קצה"ח בזה ולקיים דברי תשו' ב"ח ושאר שו"ת שפסקו כן. ולכן באם שהקאמפ' נעשה בזמן שהיה שמעון מחוסר שנים בנימוסיהם ישבע ר' שלא נתן לו מעולם חצי החוב ובאופן זה יסלק לו חוב הנדוניא עתה ואם אין לו ימכור חצי החוב לאחר או לש' חתנו כפי שומת בקיאים באופן שיגבה חובו ובאם לאו אינו מחויב לצאת מן הבית ובאם שנכתב הקאמפ' בשעה שכבר היה חתנו ממולא בשנים כיון דבדד"מ קנה בזה חצי החוב וא"צ שיעשוהו אצל נאטאר ולא ישמע לקול מלחשים במשאות שוא כי אם רק הי' בא בשנים יש לו תוקף ולכן קנה שמעון בדד"מ כל חצי החוב וע' ח"צ סוסי' קמ"ח בזה ותבין וה"נ בנ"ד. ומה שהאריך רו"מ בדין היכי דיופטר בשבועה וא"ר לישבע אם מחויב ליתן לו כעת שטר בטריז והביא מכמ"ק וכבר הארכתי בזה בחיבורי סימן קפ"ד ואח"ז הארכתי עוד בתשו' לק' טארניפאל ולק' מאניסטרישטש ודחיתי דברי הפ"מ שהביא בתשו' שו"מ והבאתי מהמל"מ פ"ב משלוחין הל' ה' ומדברי הש"ג סו"פ מי שהיה נשוי ומתשו' ב"ח סי' ל"ו ועוד כמה מקומות אבל בנ"ד שמחויב עתה לשלם לו גם כשישבע דעכ"פ כפי הנדן מחויב לסלק לו א"כ פשיטא דעכ"פ מחויב להבטיחו עצהיו"ט וע' ברא"ש ב"ב דף ע"ו במ"ש דכיון דמן הדין גבי ממשעבדי וכונת מוכר להפקיע דינו אנו מחויבים לרדוף אחר הצדק שלא יפק זממו לעות הדין וכו' ע"ש ובפרט בנ"ד גם בלא"ה טענת ר' חמיו היא גרועה שהרי לקח בכל חצי ההוצאה ותשובתו שלקח בהלואה או בשכירות הנה למה זה לקח בצמצום החצי מהוצאה ועיין סימן פ"ז סל"ח בהג"ה דבטענה גרועה אין להשביע כלל ולכן עכ"פ מחויב להבטיח הדבר עצהיו"ט וע' בבה"ב להב"י בחו"מ בסופו מ"ש בשם ר"מ ריקאנטי

ומה ששאל בדין בשלו בקדרה א' גרייפליך וערבו בו שומן בערך כף א' ונצטמקו ולא נשאר שום רוטב ואחר כך שמו עלי' קערה של חלב ונגעה בהגרייפליך והביא דברי הח"ד סי' ק"ה ס"ק ט"ו ודחה ראייתו והנה כבר הארכתי בתשו' לק' טשערניליצא לדחות ד' הח"ד ואח"ז מצאתי בשו"ת ב"ש להג' מסקאלי סי' קס"ח שחולק עליו וגם הח"ד עצמו סי' צ"ו סק"ו כ' להיפוך ולכן אין להורות כהח"ד בזה וגם מ"ש הח"ד שם ס"ק י"ג דגם בצלול אין בלוע יוצא ורו"מ הקשה מהא דאין המדומע מדמע רק לפי חשבון משום דנבלל ומה"ט ל"א חנ"נ ואפל"ס בלח בלח ומ"ש ראי' מצלי י"ל לפמ"ש הח"ד בעצמו סק"י כבר כתבתי בגליון לדחות ד' הח"ד והבאתי מתוס' חולין ק"ח ע"ב וריטב"א שם ומהרא"ש סופ"ה דע"ז וגם מהרשב"א ור"ן חולין קי"ב ע"א דבלח ל"ש בלוע וגם במש"ז סי' צ"ב ס"ק ט"ז בד"ה עוד כתב כו' במ"ש מתוס' חולין ק' מבואר להיפך וע"ע בפמ"ג או"ח סימן תמ"ז א"א סקי"ט ועיין בח"ד סימן צ"ב סקי"ד שכתב בעצמו להיפך: