מהרש"ם חלק ד נה

א"ב לעז) והנה במה דסיים אפתח כי שם בינא הגם שהובא בב"ש בוא"ו לענ"ד י"ל דהתם נקרא בחול"ם או במלאפו"ם ומה שנדחק המהרי"א הובא בט"ג למצא שרש לשם בונה מלשון בנין אני המה שהרי מצינו בד"ה א' קפיטל ב' פסוק כ"ה שם בונה והוא במלאפו"ם ולכן העיקר לכתוב בה"א ולא באלף ועיין בט"ג ש"נ אות י' סק"ה דהנשים נקראים לפעמים על שם איש אבל במקום שדוחקין החיר"ק צדקו דברי רו"מ דיש לכתוב בחיר"ק ואף שראיתי גם בשו"ת שו"מ להג' מלבוב מהד"ק ח"ב סימן נ"ה שפסק גם כן לכתוב בוא"ו ואל"ף אבל לענ"ד אינו כן והנה מצינו בש"ס דיומא ד"ה ע"א בינא אמר ריבוי שבעה ומשיתה שבעה איכא וכו' ובירושלמי פ"ב דגיטין ה"ג מצינו תני בונה בר שילא וי"ל דהתם בחול"ם ואולי הא דיומא הוא בציר"י אבל בפשיטות נראה דשם בינה מיוסד על מאמר הכתוב משלי ב' כי אם לבינה תקרא ובתרגום ואמא לביוניתא תקרא וכו' ולכן יש לכתוב בינה ביו"ד אחר הבי"ת וה"א אחר הנו"ן ועי' שו"ת חא"ש סימן קל"ה שפסק דאם חותמת ביו"ד יש לכתוב ביו"ד ולענ"דנ כמ"ש

וגם שם בלימא כבר העיר בהגהות הג' מלבוב דיש לכתוב ביו"ד והוא על שם הכתוב תולה ארץ על בלימה והיינו לפמ"ש רש"י איוב כ"ו בשם דונס דבלימם הוא לשון מישור מלשון עדיו לבלום או ע"פ דרשת הש"ס חולין פ"ט דאין העולם מתקיים אלא ע"מ שבולם עצמו בשעה מריבה ועכ"פ גם אם כותבים באל"ף אם דוחקים החיר"ק ודאי יש לכתוב ביו"ד וכמ"ש כה"ג הע"ג כמ"פ בלי מס ר וע' ט"ג ש"א אות י' ס"ק כ"ד שהביא בשם ז"מ שם בלימא ביו"ד ושו"ר בד"ב ש"נ אות ב' שכ' לכתוב בלימא וכ"ה בשו"ת דב"מ מ"ת סי' כ"ו ואם חותמת בה"א נראה דודאי יש לכתוב בה"א ובשם ליבא גם כן נראה כמ"ש רו"מ לכתוב במלאפו"ם לפי מבטא שלנו וזה מחדש נדפס ס' א"ש מהרב ר"ש ג"פ ופסק גם כן לכתוב לובקא בוא"ו אם אין החיר"ק נרגש ובדין זיידי נראה דיש לכתוב כפי שחותם דהא בשו"ת ארי' דב"ע הא"ע סימן ל"ב הביא בשם ה' מצאנז שהורה דאם חותמת שיינדיל בב' יודי"ן יש לכתוב כן גם לכתחלה והמחבר פקפק עליו בדין לכתחלה כיון דבב"ש כתוב בחד יו"ד אבל בשם זידא שלא הובא בב"ש ודאי אין לשנות מחתימתו ובפרט דבזמנינו חותמין תמיד ציר"י בב' יוד"ן וגם בשו"ת מהר"מ מינץ סג"ל סי' ל"ז פסק להדיא לכתוב ציר"י בב' יודי"ן גם לכתחלה ועיין פ"ת ש"נ אות פ' בשם תשו' ב"ד ורמ"מ ושאר מקומות בזה וגם בס' א"ש הנ"ל כללי י' פסק כן דבכל השמות אם חותמת בב' יודי"ן יש לכתוב כן לכתחלה ונהי שאין דבריו נראים לשנות נגד המבואר בב"ש וט"ג אבל בשם זידא וכדומה שלא הובא בב"ש נראה להורות כן גם לכתחלה ובדבר י"ד שבסופו עי' בקו"א להט"ג שבסי' ס' אה"ש אות ז' בשם יעקבקא ובפ"ג ש"א אות י' סקי"ז וסקל"ד וחא"ש סי' י"ב בשם הח"ס ושו"מ מה"ק ח"א סי' ס"ד והכא נמי אין לשנות החתימה

סימן נא ב"ה א' במדבר תרמ"ג ברעזאן. להרב מו"ה זלמן פרעגער נ' מו"צ דק' קנשינאוו במדינת רוסיא

בדבר שאלתו בדין מי ששם אביו לתורה ולחתימה יוסף דוב ונקרא בע"כ יאסף בער אם לכתוב המכונה יאסף באל"ף אחר היו"ד או יוסף בער בוא"ו או לכתוב דמתקרי. ורו"מ הביא מדברי הט"ג ש"א אות י' ס"ק ט"ז בשם ע"נ דנראה דאם קורין בקמ"ץ יש לכתוב באל"ף ובאמת שביותר מפורש שם כן בס"ק י"ז בסופו ובפרט אם כותבין תחלה שם העיקר ואח"כ המכונה ודאי יש לכתוב כפי שקורין אותו העולם ממש וכמ"ש הב"ש גבי סעדי' שעי' ובנוב"י מ"ת א"ע קי"ט דאם נקרא בפ"כ בשם מאיר ליב דכשכותבין המכונה יש לכתוב בב' יודי"ן יען שכתב מקודם שם הקודש מאיר והאריך בזה ובאמת שבענינים אלו אפס מקום למצוא מקור נאמן אבל לכאורה מסתברא כדברי רו"מ ועי' שו"ת אנשי שם להג' מהרש"ק ז"ל מבראדי סי' ע"ט דכשנקרא עוד בשם א' יש לכתוב המכונה יאסל כפי שנקרא ע"ש אבל התם מיירי בשם יאסל ואין ראי' מזה לנ"ד שנקרא בשם יאסף אבל הדבר פשוט דגם אם כתב דמתקרי יוסף בער כשר דאין זה בגדר שינוי כיון דהכל קורין שם יוסף בחט"ף קמ"ץ וניכר שהוא זה וכמו בשם הירש שנקרא הטרש וגם בשם יחיאל המכונה מיכל שנקרא בפ"כ מעכל בסג"ל אפ"ה כותבין ביו"ד וה"נ בזה ועינינו הרואות דכל החותמים בשם יוסף בצירוף עוד שם כינוי כמו בער או הירש וכדומה חותמים תמיד יוסף בוא"ו א"כ כך הוחזק שם זה וגדולה מזו כ' בשו"ת ד"ח ח"ב סי' קכ"ה בדין שם אביו צבי יוסף ונקרא בפ"כ הירש יוסל וכתבו דמתקרי הירש יוסף ופסק להכשיר דיעבד ע"ש וכ"ש בנ"ד אבל לכתחלה נכון כדברי רו"מ וכמ"ש הט"ג ש"א אות י' סוס"ק י"ז בשם מוקיל שהוא כינוי למדדכי וכן באות מ' סקט"ו דהיכי דנקרא בחט"ף קמ"ץ יש לכתוב באל"ף וכן מצינו בש"ס דבכורות מ"ז ע"ב אר"ש יאסיניא כו' אך י"ל דהתם הוא בפת"ח וכדמוכח ברש"י כתובות גבי אבלים ינחם והובא בט"ג ש"נ סק"א דגם פתח נכתב ב' אלף ע"ש ומצינו במד"ר שה"ש פ"ה פסוק א' שם יוסינא אבל י"ל דהתם נקרא בחול"ם אבל מה לנו לחפש הרי בט"ג שם במקומו אות י' סקי"ז העתיק ל' הז"מ שכ' וז"ל וכן כל כינוי שמתחיל באות ראשון של עברי ונשתנה בנקודתו מהשם של עברי כגון יוסף בחולם יוסף בחט"ף קמ"ץ יש בו משום כינוי וכו' ואם כונתו לכתוב הכינוי ג"כ בחולם א"כ למ"ל לכותבו ובע"כ דר"ל לכתוב הכינוי באל"ף היכי דנקרא בחט"ף קמ"ץ ומ"ש הט"ג אח"כ דגם דמש"א מודה שאם רוצה לכותבו יש לכתוב בוא"ו אינו מובן ואולי קאי על כינוי יוסל אבל היכי דהכינוי יאסף בקמ"ץ ודאי לכ"ע יש לכתוב באל"ף דאל"כ ליכא כינוי כלל ואולי יש איזהו ט"ס בלשון הז"מ וצ"ל כגון יוסף בחול"ם יוסיל בקמ"ץ אבל כפי הלשון שלפנינו מבואר כמ"ש וגם אין לנו. הכרח להגי' שם כלל והא דכתב הט"ג בש"א אות ס' סק"ב דגם בסעדיה ישעי' אם היה ישעיה עיקר השם אין משגיחים בקריאת העולם היינו משום דהוי קיצור השם וא"צ לכותבו אבל היכי דצריך לכותבו בצירוף שם אחר שפיר יש לכתוב בדקדוק כפי שנקרא אבל לפענ"ד אין מקום לערער גם אם כתבו דמתקרי יוסף בער אפי' לכתחלה ואין זה בגדר שינוי כלל וכמש"ל וד"ז דומה ממש למ"ש בט"ג ש"נ אות ק' סק"ב בשם ס"ש בשם קריינדל וכ' עלה דבזה מצינו ישוב לכמה שמות שנשתנה מבטא שלהם בפי ההמון ממה שמניחים השם בגט לפי שאין השינוי בשם רק מלשון המדבר ממהירות המבטא ואף שרואה בגט דרך הנחתו הוא קורא בו כלשונו ויודע שזו הוא ואין מקום לטעות ע"ש וה"נ בזה

ומ"ש רו"מ בשם ח"א לחלק דהיכי דא"צ לכתוב קיצור השם רק ע"י שיש עמו עוד שם א' שצריך לכותבו שוב יש לכתוב דמתקרי ורו"מ הוכיח מהג"פ סי' קכ"ט סקע"ב להיפוך וגם מהח"ס סי' קט"ז אני תמה שהרי מדברי הנוב"י שרמז רו"מ במכתבו בדין מאיר יהודה ונקרא מאיר ליב מבואר כן שפסק שם ג"כ לכתוב המכונה וע' בט"ג ש"א אות מ' סק"א וגם בליקוטי שמות דין כ' בדין יצחק צבי שנקרא איצק הירש עיין שם סקכ"א פסק ג"כ להדיא לכתוב המכונה ולית דין צריך בושש אבל בנ"ד אם יכתבו בהכינוי ג"כ יוסף בער בוא"ו ודאי יש לכתוב דמתקרי כיון דכותב השם כפי שהוא בלשה"ק ואם יכתבו יאסף בער יכתבו המכונה וכמ"ש רו"מ. כלל הדבר כי ב' הדרכים אין מקום לערער ולפקפק בהם ופשוט לכתוב וב בהם הגט אבל יותר נכון לכתוב המכונה יוסף בער ועיין בט"ג ש"א אות יו"ד סקכ"ו דכללא הוא בכל השמות אם נקרא בחט"ף קמ"ץ הגם שבב"ש נכתב בוא"ו יש לכתוב באל"ף ע"ש ותבין סימן נב ב"ה ה' בחקותי תרמ"ג ברעזאן. לה"ה המופלג החריף מ' יהושיע פריש ני' בק' בורשטין נכד הרה"ג מוהרד"מ ז"ל ראבדפה"ק. בדבר שאלתו בא' ששחט י"ב עגלים והי' ח' כשרים ור'