מהרש"ם חלק ד נא

קבוע כמ"ש הר"ש מקינון ועי' ח"ד סי' ק"י א"כ תלינן ברובא להקל וגם הרי לדבר מצוה מותר לילך בשדה שנחרש בה קבר כמ"ש ביו"ד סי' שע"ב, וה"נ הוי ד"מ להשקיט המיית המון העם ופחדם בעת ההוא

סימן מא ב"ה. ר"ח טבת תרמ"ג ברעזאן. לאנשי הקלויז של ר"נ ז"ל כטארניפאל

בדבר השאלה שקנו הקלויז בשנת תר"ו מראשי הקהל ולא רצו שיהיה אינטאבילירט ע"ש הקהל כדי שלא יהי' יד הפו"מ תקיפה עליהם ומי יודע מי יהיה הפו"מ ברבות הימים ואולי ירצו לשנותה לד"א וגם יהיה רגל כולם שוה בזה כטוב כחוטא ולכן עשו שט"מ על שם א' ושמו ר"מ ובשנת תרכ"א מטה יד ר"מ וירא שלא יגבוה הבע"ח שלו ועשו שט"מ על ז' אנשים אחרים אינטאבילירט בלא ידיעתם וחתמו אותם שלא בפניהם וכעת רוצים ה' מהם לה להחזיר הטאבילאציע ע"ש הפו"מ דשמא יפול קמי יתמי דלא מעלי ואולם ב' מהם אין רוצים בזה דלא יקרייכו ולא זילותייכי בעינן כדאיתא בב"ק ק"ב וגם כי יש להם גם כן חלק במעות שנתנו לצורך הקלויז ורוצים שיחזירו להם ממונם ואז יחזירו הטאבאלאציען וגם מחששות שחששו בשנת תר"ו הנ"ל מכ"ש שיש לחוש עתה וחשש של יתמי דלא מעלי הוא חשש רחוק וגם יוכל כל בר דעת לתקן הדבר בצוואה טרם מותו עכת"ד השאלה

והנה מכח חשש דזילותא כבר הביאו האחרונים בשם תשו' פ"מ שפסק דמה"ט א"צ הבנות לחתום צעסיאן להאחים על חלק ירושתם אבל אני מצאתי במל"מ פ"ב משלוחין הל' ה' השיג עליו וגם אני בספרי לחו"מ סי' קפ"ד הארכתי בזה וגם בכמה תשובות והבאתי מדברי הש"ג סו"פ מי שהי' נשוי ועוד מכמ"ד וגם דחיתי ראיות הפ"מ מהר"ן פ' השולח ואכ"מ אבל לפמ"ש בתשו' מהרי"ט בשניות חו"מ סוס"י כ"ט דדוקא בדרך מכירה הוי זילותא משא"כ בדרך הודאה אם כן בנ"ד יוכלו לכתוב בדרך הודאה שגם מתחלה כשמכרה ר"מ הי' להקהל רק שנכתב מתחלה על שמם לכנוס ובפרט דיוכלו לכתוב בדרך מתנה לבית הפלה ול"ה זילותא כלל ואדרבא לכבוד ולתפארת הוא כנודע. וגם מה שטענו שיחזירו להם מעותיהם הנה בא"ח סוס"י קנ"ד מוכח דבלא תנאי א"י לטעון כן וכ"ה בתשו' מהרשד"ם חא"ח סי' ל"ו ע"ש ועיין בפ"ת לח"מ סי' קס"ב בשם ת' באר יצחק בזה ומכח שאר חששות נגד הפו"מ והקהל בודאי מהראוי להבטיח לדבר בערכאות בכל האפשרי שלא יוכלו הפו"מ להחליף הביהמ"ד ושאר צרכיהם ובפרט למוכרו ח"ו כאשר אירע בזמנינו כ"פ. העיקר בדברי הקהל שיתוועדו אנשי ביהמ"ד ויאמר כל א' דעתו לש"ש ואחרי רבים להטות ועיין בחו"מ סי' קס"ג וסמ"ע שם ושו"ת צ"צ סי' א' וכבר העליתי בחיבורי בקת"ע לסי' רל"א דגם במידי דאיכא רווחא להאי ופסידא להאי יכולים הרוב לכוף את המיעוט: סימן מב ב"ה. ג' ויגש ז' דחנוכה תרמ"ג ברעזאן. להרב מוה' אברהם יצחק ביק נ"י אבד"ק סעכיסטיב. מכתבו הגיעני ובדבר תקנת האורנדא הנוהג שם כמה שנים וזה ד' שנים שכר אותה ר"מ ברשיון בני העיר ובעת שנכנס בזה עשו הקהל כתב ומינו ה' אנשים בצירוף ר"מ לפקח בהעסק לטובת הכלל ור"מ עסק בעצמו ועשה הוצאות גדולות שלא עלו על הדעת ותובע עתה היזק ח' מאות והקהל טוענים שהעלים הרבה מהטשאפיווע וההוצאות הי' לצורך עצמו בשחדים לטובת מסחרו והנאמן הרואה חשבונות חתם על החשבונות שהם כהוגן אבל בכ"ז איננו יודע אם עשה ההוצאה ולטובת מי עשה עכת"ד השאלה. והנה רו"מ הביא מסי' קפ"ב ס"ג דבהוציא יותר מהרגילות אינו נאמן וגם הביא מד' רדב"ז החדשות סימן ק"ב שהבאתי בספרי סימן קע"ו ס"ו וגם הביא מהח"ס חו"מ סי' ס' שרמזתי בסי' קפ"ב דגם בהראה חשבונו לפני הרואה חשבון ל"מ בהוציא יותר מן הראוי כיון דלמנהיגים עצמם אין כח להוציא כ"כ ע"ש וה"נ בזה ועוד דבנ"ד הי' מחויב לעשות בהסכמת ה' הבוררים והוא עשה לבדו והביא מיו"ד רז"ח בט"ז סקמ"ט וש"ך רט"ז ס"ק כ"ב ותשו' רע"א סימן מ"ו ומדברי המבי"ט וש"ך סי' קכ"ג סקט"ז בדין אירע אונס לא' מהם או שלא רצה לטפל עמו ומדברי אס"ז ב"מ צ"ד בשם ר"פ הלוי עכ"ד. והנה יפה דן ועיין בקצוה"ח סי' ר"צ סק"א בזה שהביא גם כן מדברי האס"ז ב"מ הנ"ל ומצאתי בתשו' מבי"ט ח"א סוס"י של"ה בשם תשו' הגאונים בשם ר"נ גאון דבעשה ב' אפטרופסים לא האמין לא' בלא השני ואין רשות לא' למכור או לקנות בלא הסכמת השני ע"ש וה"נ בזה

ומ"ש רו"מ מהא דיו"ד רנ"ז ס"ב דפרנס הממונה על הצבור נאמן בלא שבועה אך לפמ"ש הש"ך שם סק"ג גם בנ"ד צריך לישבע עכ"פ ואין הקהל צריכים לקב"ח שאין משביעים חנם דאנן סהדי כמ"ש רשד"ם חו"מ סי' שמ"ט דמאחר שראינו שהנפטר לא רצה שיהיה לו לבדו אפוטרופוס רק בשותפות אחיו ולוי לא קיים כן גי"ד שלעשוק אהב וכו' ע"ש גם בזה צדקו דבריו ועסמ"ע סי' קע"ה סקס"ט בשם ר"נ גאון במ"ש דאין לחשוד לכל בני מבוי לגזלנים וסתם עכו"ם אנס ואית טעם לטענתם לכן משביעים ונוטלים ע"ש וה"נ י"ל בנ"ד לענין קב"ח וגם בלא"ה הרי השע"מ סי' פ"ז חולק על הט"ז בדין הנשבעים ונוטלים וס"ל דאין צריך המשביע לקב"ח וה"נ בזה. ומ"מ יוכל הר"מ לתבוע ש"ט עבור השתדלותו בהעסק וכמ"ש רו"מ מדברי הח"ס סי' ס' הנ"ל בד"ה הנה אירע וכו' כפי שומת בקיאים ואף הנוב"י מ"ת חו"מ סי' ל"ד בדין אפוטרופוס שמינוהו ב"ד שתובע ש"ט כ' דכיון דלא התנה תחלה אין לו ש"ט בש"ע סימן רס"ד ל"מ כן וכמ"ש הח"ס שם וגם מ"ש נוב"י שהוא לו לחשיבות שמינוהו ב"ד וגם מצוה קעביד מסתמא נתרצה בלא שכר בנ"ד הו"ל כשותפות וענה"מ סי' קע"ו סק"ד וסי' רפ"ז סק"ב ומתשו' הרא"ש שהובא בטח"מ סי' קע"ו ס"מ נ' דדוקא עבור אלמנה ויתמי האח צריך לטרוח חנם. ובעיקר דין פרנס הממונה יעוין בתשו' גו"ר הספרדי חחו"מ כלל ב' סי' ב' תשו' מהרמב"ח ח דס"ל דגם הממונה על המס א"צ לישבע אף שסלקוהו מזה ובסי' ג' שם חולק עליו הגו"ר דלשיטת כמ"פ אחר שסלקוהו צריך לישבע ובפרט בסלקוהו על ידי מריבה וגם י"ל דממונה על מס דנוגע להדיוטות לא דמי לגבאי צדקה, ולכ"ע צריך לישבע ע"ש וה"נ בנ"ד. אך דכבר נתבאר דבנ"ד גם בשבועה אינו נאמן וצדקו דברי רו"מ בפסקו בלא פקפוק. ועיין בש"ך יו"ד רצ"ד סק"ו מוכח כנה"מ אבל היינו רק בטרח יותר אבל טרח בכל העסק הגדול כזה כמה שנים מסתבר דיוכל לתבוע ש"ט וגם ל"ש בנ"ד סברת נוב"י כיון דלא האמינו לו רק בצירוף שאר יחידים הנבררים סימן מג ב"ה. ב' בהר כ"ב למב"י תרמ"ג. להרב הגדול מוה' ארי' ליב מו"צ דק' זאלישטשיק

מכתבו הגיעני ובדבר השאלה שבא לפניו אברך א' שנשא אשה שנשתטית קודם נישואין כמ"פ וחזרה לחלימותה בלא וסת קבוע ונשא אותה בעת חלימותה ואחר כך נשתטית עוד הפעם וכעת שבה לבריאותה ונתפשר עם אבי' בעד איזו סך שתקבל ג"פ ואבי' יחזיקנה בביתו בכל צרכי' ורו"מ הביא ד' הט"ז סימן קי"ט דמיקל בלא וסת קבוע וגם ד' המבי"ט ח"ב סי' כ' שהביאו הג"פ וכנה"ג דדוקא בע"ח וע"ש באותו יום אבל אם נמשך כמה ימים ל"ל בה וגם בנ"ד הרי נתחייב אבי' לשמרה ול"ש חשש גרירה. ובכ"ז חוכך לפי גי' הרשב"א גיטין ס"ד בירושלמי דעבר וגירש אי משום גרירה והאריך בפי' דברי הר"ש בר אברהם עכ"ד. והנה מ"ש משום דאבי' ישמרנה נראים דבריו דאף דבירושלמי מבואר דגם ביש לה אב אסור היינו בסתמא א דלא נתחייב בזה דליכא שום חיוב על האב לזונה ולהחזיקה בביתו אבל בנתחייב בזה שפיר י"ל דל"ש גרירה וכדאיתא כה"ג