מהרש"ם חלק ד לז

מצטרפת למנין וזהו כהפלתי ומה שהקשה האשכול ע"ז מלבד די"ל דאיידי דנקט ברישא הכי נקט נמי בסיפא כדאשכחן בכמה דוכתי גם י"ל דלשיטת הראב"ד גם בכה"ג א"צ בדיקה בבעל שני לפני תשמיש ראשון דהא דאתיילד בה ריעותא בבעל הרי כל הריעיתא רק שרמ"ת אבל קודם תשמיש לא אתרע חזקתה כלל וכיון דשרינן לה לשמש עם בעל שני מכח ס"ס וכמ"ש הב"י בשם הפוסקים שוב א"צ בדיקה כלל קודם תשמיש

וא"כ היכי דלא בדקה בפעם א' יש לצרף ד' הראב"ד דלא הוי אכתי בכלל רמ"ת. ובזה יש לי לדון במ"ש הב"מ דכיון שדעת ראב"ד דא"א בקיאים בבדיקה עכ"פ יש להחמיר בלא נמצא כלל לענין אם תחזור ותראה [ומש"ש גם בשם הרמב"ן הוא שלא בדקדוק דהרמב"ן כ' רק בדם מכה שא"א בקיאי' ועי' בטור וב"י ותבין] ולפמ"ש היכי דלא בדקה בפעם א' לפני תשמיש בבדיקה בפנים היטב שוב הרי אדרבא להראב"ד אינה בכלל רמ"ת א"כ בבדקה ולא מצאה כלום יש להקל גם אם תחזור ותראה פעם א' גם להראב"ד. ועי' בתשו' ח"ס סי' קס"ד שסמך ג"כ לצרף שיטת הראב"ד הנ"ל בלא בדקה פעם א' לפני תשמיש ושכן הוא דעת הנוב"י מ"ת סי' פ"ז [ועי' בשו"ת ב"ש להג' מסקאלא מ"ת סי' י' שביאר דעת נוב"י דגם בנמצא בעד שלו אם לא הי' עד רק החלוק שישן בו י"ל שנכתם ממה שראתה אח"כ מופלג מהתשמיש ואם אולי גם בנ"ד הוא כן] שוב מצאתי בשו"ת גא"י חיו"ד סי' פ"ד שהאריך ג"כ לדחות דעת נוב"י והעלה דגם בלא נמצא כלל תלינן בצדדים דשפופרת דנכנס בעומק מהני טפי מכל אצבעות לעורר דם המקור שיש לו וסת לראות ט"י תשמיש אבל בצדדים אין כאן וסת אבל אם חוזרת ורואה אין להקל בזה ע"ש שהאריך מאוד בראיות. ומעתה נשוב לנ"ד שבדקה ולא מצאה כלום וכבר נתבאר דגם בכה"ג מהני בדיקה עכ"פ אם לא תחזור ותראה גם לשיטת הנוב"י ומכ"ש לדעת הגאון מהר"ח והב"מ וכ"ה גם בתשו' ח"ס סי' קפ"א דגם בבדיקת הא"ש וס"ט שהוא בדקה בנ"ד יש להקל גם בלא נמצא כלל והוא העלה להתיר גם במצאה אח"כ דם כמ"פ ועי' בשו"ת ב"ש שם סוסי' י"א שחוכך בזה למעשה ועכ"פ כ"ז שלא מצאה דם ודאי יש לסמוך ולהקל וא"כ בנ"ד אף שמצאה מראה נוטה לשחור הרי התב"ש סי' ל"ח פסק דבריאה אם אינו שחור כדיו כשר דדוקא בנדה דאיכא איסור כרת החמירו משא"כ באיסור לאו: ומש"ש עוד דבנדה הדבר מסור לנשים כבר כ' הס"ט סןסי קפ"ח שמדברי הח"צ סי מ"ו מוכח להיפך וגם עמ"ש לחלק בין לאו לכרת חולק עליו ובמק"א הארכתי בזה מכמה דוכתי ועי' בי"א מהג' מהראז"מ שם באורך בזה ועכ"פ הרי הס"ט סי' ק"צ ס"ק נ"ב כעלה דבכתמים כיון דהוי רק מדרבנן יש להקל בנוטה לשחור וא"כ ה"נ ברמ"ת דהוי רק מדרבנן וכדי שלא להוציא אשה מבעלה דמקילינן טפי בכמה דברים בודאי יש להקל בזה ובפרט שכבר כתבתי דכמה אחרונים מקילים גם בראתה אח"כ כמה פעמים. וא"כ מכ"ש שיש להקל בכה"ג וגם כבר האריך בשו"ת מהר"ח א"ז הנ"ל דאם נשתנה מראה הדם שרמ"ת יש להקל מכח ס"ס ועיין בס"ט סוסי' קפ"ח מ"ש בשם הבי"ע ומ"ש עליו מדברי הראב"ד והרז"ה בזה גם יש לצרף בנ"ד דעת המרדכי דאם יש לה וסת קבוע יש להקל ברמ"ת שלא בשו' ולשיטת הש"ך ס"ק כ' גם בלא כאב ומכה מיקל המרדכי ועיין בסד"ט ושאר אחרונים. סוף דבר דמותרת כעת לשמש עוד פעם א' בפשיטות ואם ח"ו תראה פעם שנית נחכם אז מה לעשות אבל כפי מ"ש בשו"ת בי"ש סוסי' י"א בשם גדול שיעץ בכל כה"ג לפרוש איזהו זמן מתשמיש וזהו רפואתה ושעלתה בידו עצתו לנכון ושכ"כ בס' מעשי טובי' עפ"י דרכי הרפוא' ולכן דעתי נוטה שגם בנ"ד יעשו כן ומן השמים ירחמו וישלחו לה עזר ותרופה וטהרה: סימן כו ב"ה ס' קרח ג' תמוז תרמ"א א בוטשאטש. להרב החריף ובקי מו"ה יחיאל מיכל הלוי רוזענבלוט ני' מסטריסוב. מכתבו מגלה עפה הגיעני וע"ד השאלה באשה אחת שנשאת לבעל והי"ל כמה בנים עמו ומת בעלה וישבה בכפר ב' שנים ולא נשמע עלי' מעולם שום דופי ואח"כ נשאת לאיש אחד מק"ק העליטש ביום ח' כסליו והי' חופת נדה ובחצי חודש טבלה ולפי דברי' נתעברה אז תיכף ובכלות ד' שבועות נפל קטטה ביניהם ושם לה עלילות דברים שהעובר שתילד אינו ממנו אבל אנשי העיר לא האמינו לו מפני חזקת צניעותה וכשרותה והבעל עזב אותה והלך למקום אחר והשנה היתה מעוברת וילדה ביום ט' באב (היינו ט' חדשים פחות שבוע) ואח"כ עמדו לדין לפני הרב דק' העליטש והוא עמד בדיבורו ולא היה שום גמר ביניהם והבעל הרחיק נדוד ואח"כ נודע שמת בק' קאלימייא וכעת האשה רוצה להנשא לכהן והנה יש בזה להסתפק אם האשה צריכה חליצה ואם מותרת להנשא לכהן ואם הבן כשר לבא בקהל. והנה רו"מ האריך להכשיר הבן משום דהיתה דרה בכפר שרובה עכו"ם (וקייל דעכו"ם הבא על ב"י הולד כשר אפילו בא על א"א כמ"ש בס"ד סי"ט א"כ ה"נ יש לתלות ברוב עכו"ם ואף דקיי"ל דנאמן אדם לומר בני זה ממזר וכמ"ש בסי' ד' סכ"ט וה"ה באמר בני זה אינו ממני ע"ש מ"מ היינו היכא דאם אינו ממנו ממילא הולד ממזר משא"כ בדאיכא רוב עכו"ם תלינן בעכו"ם ואף דב"ש שם ס"ק י"ב תלי לה בפלוגתת רמב"ם וטור הרי המבי"ט בשניות חא"ע סי' ט"ו ותשו' רע"א סי' צ"ט ק' ובפרט בסי' ק"ו וגם בנוב"י סי' ז' כמ"ש הפ"ת שם ס"ק ל"ט בשמם דחו כולם ד' הב"ש והעלו דתלינן בעכו"ם ואף דבחד רובא בעינן עכ"פ טענת ברי ובנ"ד מה שהאשה טוענת ברי שהוא מן הבעל הרי בזה הבעל נאמן ועיין כתובות י"ד ותוס' שם ד"ה חדא ועוד מ"מ י"ל עפמ"ש בהפלאה שם ט"ו ע"א דהיכי דאומרת ברי רק שאין מאמינן לה תלינן דכל דפריש מרובא פריש וכו' והאריך בזה. גם צידד די"ל דגם טענת הבעל מיחשב השתא לספק שמא הי' חוזר בו ע"י אמתלא וכמ"ש בתשו' רמ"א והובא בחוו"ד סימן קפ"ה ס"ק דהיכי דיכול לחזור בו ע"י אמתלא הוי התראת ספק ואינו לוקה ואף דבהפלאה כתובות כ"ב העלה דבב"ד ל"מ אמתלא הרי בשו"ת רע"א סי' פ"ה וסי' ק"י מבואר להיפך ובפרט שלא אמר כן בתורת עדות רק לפטור א"ע נגדה ממזונות ואף דהוי לאחר ל' יום דל"מ אמתלא כמ"ש בא"ע סי' י"ט י"ל דבנ"ד שלא נתקבלו דבריו בפני העולם כלל שהאשה היתה מוחזקת בכשרות בעיני העולם מהני שפיר אמתלא והביא מהראב"ד פח"י מאי"ב ובאה"ע סי' ו' וב"ש שם ועי' בש"ש ש"ו פ"ה מ"ש בשם חכמי פרובונציא אך בנ"ד יש לסמוך בצירוף ד' רש"י ובעה"מ דבחד רובא סגי גם בלא ברי דידה ועיין בש"ש שמעתא ד' פי"ב ובצירוף ד' הש"ג פע"י שרמז הב"ש סי' ד' סקמ"ה ולשיטת ר"ת אינו נאמן אלא היכי דאיכא צד הכרת בכורה ולשיטת תוס' רי"ד היכי דאמו מכחישתו אין הבעל נאמן ולשיטת רמב"ן בספר ת"א יבמות מ"ז דהיכי דהאם לפנינו כשם שאינו נאמן לאסור את האם אינו נאמן גם על הבן וכמ"ש גם בתשו' רע"א סי' קכ"ח לצרף ד' קצת פוסקים הנ"ל לס"ס. גם י"ל לפמ"ש בד"מ בשם מהרי"ו וב"ש סקמ"ג י"ל עוד ס"ס שמא קודם נישואין נתעברה ושמא מעכו"ם א"כ יש להתיר להבן לבא בקהל וגם בת בנו לא תהי' פגומה לכהונה כדין עכו"ם שבא על ב"י דכבר כ' בתשו' בר"א חא"ע סי' ב' וסי' ה' בשם רשב"א יבמות דדוקא בתו פסולה ולא בת בנו וכן הוא ביש"ש גם הבר"א העלה כן לדינא והסכים עמו הגאון בעל תפ"צ ע"ש עכתו"ד רו"מ. והנה מ"ש דתלינן ברוב עכו"ם רק דחד רובא ל"מ בלא אמירת ברי יש לי לדון עפימ"ש בתשו' א' להרב אבד"ק סטאראזינין דיש לדון לפימ"ש בתשו' משפטי שמואל שהובא בכנה"ג סי' ו' דכמו דתרי רובי מהני ליוחסין ה"ה תרי חזקות וא"כ ה"ה רוב וחזקה וכמ"ש במהרש"א כתובות ט"ו בתוס' ד"ה וליוחסין וגם הבאתי מהגמ"ר סוף חולין דמבואר דרוב וחזקה דמי לתרי רובא ע"ש וגם י"ל דכל טעמא דליוחסין בעינן תרי רובא משום דע"י חומר יוחסין חיישינן גם לדידן למיעוטא כמו לר"מ דחייש בכל מקום למיעוטא אבל ברו"ח דגם ר"מ מודה דלא חיישינן למיעוטא ה"נ לדידן ביוחסין. א"כ לכאורה לפ"ז תקשי דבכל רובא לבד יועיל בצירוף חזקה דאשה בודקת ומזנה וט' בב"ש סי' ו' ס"ק ל"א