מהרש"ם חלק ד קמז

הריאה נמשך לשם ויהי' שם בשומן צ"ד הרבה ובהריאה אין כלום ודוקא בכיס דהוי שלכס"ד לכ"ע והוא בחז"א מחמירין גם כהנ"י משא"כ לשומן דלשי' כמ"פ מקילין וע' בדע"ק סי' ל"ט ס"ק פ"א שצידד לעשות ס"ס שמא הדם מעור העליון של הריאה ואף שהחמיר דהוי ס"ס מש"א ובנ"ד שיש ספק שמא כהסוברים דסרכא לשומן כשר וכבר כתב בתשו' מהר"י לבית לוי דבספק פלוגתא הוי מתיר יותר וכתבתי בזה במק"א ושמא הדם מהשומן ושמא מעור העליון. וגם מסתבר יותר דבמקום שיש צ"ד הרבה משם נמשך הדם להסרכא ובפרט כפי הנראה ממכתבו שהי' רק אודם ולא דם גמור בהסרכא לכן לע"ד יש מקום להתיר בהפ"מ אבל אחרי שרו"מ הורה להחמיר יש מקום להוראתו

ובדבר מה שתמה על הגהתי לס' אורח"ח סי' תנ"ז בדין נתערבו קצת מצות שכבר הופרש מהם חלה ברוב מצות שלא נטלו עדין מהם חלה שצדדתי להקל וע"ז העיר דכ"ז שייך במצות בזה"ז דאינן נמכרין במנין אבל לא במצות שמורות והוי כמ"ש בתשו' הרא"ש שממנו מקור הדין בש"ע יו"ד סימן שכ"ד סעי' י"ב לא אדע מה שמתמה ובאמת במצות שמורות צדקו דברי מעכ"ת ומ"מ יוכלו לשברם ומבטלם ויועיל הפרשת החלה ובזה"ז דאוכל והולך ואח"כ מפריש שפיר יוכלו לאכול ולשייר פרוסה מכל א' ואח"כ יפריש מא' על כולן. ומה שהעיר בישוב קו' תוס' פסחים כ"ט על רש"י דהיכי משכחת חמץ של אחרים שלא יהי' שלו דממ"נ אם גזל נתחייב באחריותו עפימ"ש הקצוה"ח בסי' שמ"ח בשם השט"מ דבגוזל ע"מ לשלם אינו חייב באחריות אונסין א"כ לשיטת רש"י דא"ע על ב"י רק אם מחויב באחריות אונסין א"כ משכחת לי' כה"ג ולרש"י לשיטתי' א"ש דבריו נכונים ולמ"ש בצל"ח שם גם בישראל משכחת כה"ג וע' בתשו' ביא"פ או"ח סי' ל"ז מה שמפלפל בדברי הצל"ח ע"ש ובאו"ח בכמ"ק. וע"ד א' שכתב לו ס"ת ונתנה לביהכ"נ ועשה עצי החיים להס"ת מנחושת ומחמת רוב כבדם נתיישב אח"כ באיזו זמן ולקח העצי החיים הנ"ל מהס"ת ועשה במקומם עצי החיים של עץ. והשאלה כעת מה שיעשה עם עצי החיים של נחושת הנ"ל

והנה בגוף השאלה כבר האריך בתשו' מהר"י אשכנזי חאו"ח סי' ט"ו והעלה לעשות מן הנחושת של הע"ח מנורה לביהכ"נ אבל בגוף דברי המג"א סי' קנ"ג סקי"ד שכ' דתשמישי קדושה אין ביד זט"ה למוכרם ולהוציאם מקדושתם ע' תשובת פרשת מרדכי חאו"ח סי' י' שחולק עליו וע' ג"כ בשו"ת חו"י שי' קס"ב ואנכי בתשו' אחת הבאתי ראי' מלשון תשו' הרא"ש שהובא בקיצור בבדה"ב שבב"י רסי' קנ"ג שכ' דרבא קאי על כל מה שהזכיר לעיל א"כ הרי גם כלי קודש הוזכר לעיל ומוכח דגם בזה יכולין זט"ה למכור ומ"מ מהנכון כמ"ש רו"מ ליתן הדמים על ת"ת ואם אפשר שיעשו ממנם מנורה של נחושת כמ"ש מהרי"א הנ"ל מה טוב

וע"ד שאלתו. גביר א' יש לו בהגוט שלו סמוך להגיראלניא שלו מקוה לצורך טבילה ונמשך קנה מהגיראלניא לתוך המקוה בנמוך בתוך מי המקוה שעי"ז נתחממה המקוה והמים שבקנה הנ"ל הולכים בד"ז שהקנים שהיי"ש הולך שמה יש הילוך ממים קרים שהולכים ע"ג הטעליר לקרר הקנים כדי לקרר היי"ש והמים קרים תיכף נתחממו ג"כ והמים נוגעים בגופי הקנים שהיי"ש הולך בהם ואלו המים הולכים דרך הקנה הנמשך להמקוה שמהם נתחמם המקוה ומחמת שב"ב חלושים רוצה לחמם המקוה גם בפסח ולטבול שמה ומסתפק בזה ורו"מ הביא מש"ע סוסי' ת"נ ומקו"ח שם והגהות דע"ק בא"א סי' תס"ז סעי' י"ג והגהות הג' רב"פ ז"ל והביא תשו' בי"ש או"ח סי' צ"ח ומצדד להתיר עפי"ד דכל עיקר החומרא במים הראוים לשתי' מחמת גזירה שלא יבא לשתות. ולפ"ז בנ"ד אף שהמים ההולכים מהקנה להמקוה זכים וצלולים המה אעפ"כ כיון שהקנה נמוך בתוך המקוה ותיכף כשבאים המים מהקנה מתערבים עם מי המקוה ואף שמי המקוה ג"כ זכים אעפ"כ אינם ראוים לשתי' מחמת מיאוס א"כ א"צ לחוש בזה. הנה בס' מגן האלף סימן ת"נ כ' כדברי רו"מ דבמים העומדים לרחיצה סתמן מאיסי לשתי' ול"ש חשש שמא ישתה לכן יש להקל לרחוץ וגם י"ל דהרחיצה והטבילה במקוה מצוה אף דא"ל בזה מלל"נ כדמוכח בש"ס גבי טובל מ"מ אין לגזור שמא ישתה ויעשה מצוה הבאה בעבירה כמ"ש המרדכי לענין שופר והובא בב"י סי' תקפ"ו דאין לגזור שמא יאמר להביא שלא יעשה מצוה בעבירה והגם דהתם בגוף המצוה משא"כ בנ"ד מ"מ יש לצרף לסניף ובצירוף דברי הבי" סוסי' תמ"ח בכל חשש היי"ש שהעלה הרבה להקל ע"ש. וליתר שאת יטבלו תמיד רק שנים יחד דגבי מצוה אין לגזור בשנים כמו לענין קורין לאור הנר

סי' קלו ב"ה. לכבוד הרב וכו' מוה' אלימלך פריעדלענדער נ"י

ע"ד פרשה של תפילין שהי' כתוב שני פעמים "ובבהמה". הנה מש"כ כ רו"מ בשם המג"א סי' ל"ב ס"ק ל"ג להמשיך האות עי' בספר גן המלך סימן ק"ב שחולק וס"ל דגם בכה"ג הוי שלא כסדרן ולכן גם מש"כ רו"מ למחוק ירך הה' ולמשוך אינו נכון. ומה שהביא בשם המלאכ"ש דאם רגל הה' באמצע אין זה צורת ה'. הנה ברשב"א מנחות דף כ"ט ע"ב מוכח דכשר ע"ש ותבין אבל היותר נכון לקדור תיבת ובבהמה השני בנקב כמו שהביא רו"מ בשם הגהות רעק"א וכבר קדמו הגן המלך סי' ג' שכ' כן ומ"ש רו"מ מתשובת הלק"ט ח"ב סי' מ"ט שהביא דמיון מהא דאויר פוסל בסוכה בג' וסכך פסול בד' יעוין תוס' ב"ב קס"ב ע"ב ד"ה ואל תתמה במ"ש מה ענין שטר לסוכה ותירוצם ל"ש כאן. ועוד שהרי השוו שם מקום פנוי בלא אותיות לאויר ועי' תשו' תשב"ץ ח"ג סי' קנ"ה דבהניח פנוי כשיעור פרשה בלא שירטוט כשר דאיכא הוכחה שלא הניח לשם פרשה וכ"כ בשו"ת פנמ"א ותשו' דב"ש ובאר עשק ותשובה מאהבה כמ"ש בשו"ת מהר"י אסאד יו"ד סי' ש'. ועוד דסוכה הלמ"מ ואין דנין אפי' בק"ו מהלכה ומכש"כ בבנין אב עי' פנ"י סוכה דף ט' ע"ב. ועפ"ד התשב"ץ ושאר גאונים הנ"ל יש תקנה גם בלא נקב אם ימחוק גם השירטוט במקום ההוא

סי' קלז ב"ה ד' תצוה י' אדר תרס"ט. לכבוד הרב וכו' מוה' מאיר גאלדבערג נ"י ממעדעניטש

לתשובת מכתבו הנני בדבר אם מותר לחולה (בלוטמאנגיל) לשתות יין הנקרא (אייזענוויין) והיא יי"נ כבר דברתי הרבה בזה בהגהותי לאו"ח סי' שכ"ח שנדפסו עם ס' אר"ח באונגארין אבל כמדומה לי שהיין הוא מר והוי שלכד"א ובתרי דרבנן יש להקל גם בחשאב"ס גם נכון שישתה היין דרך שפופרת שימשוך היין לפיו דרך קנה או שפופרת דבש"ס דסוטה י"ח הוי בעיא דלא איפשטא ובדרבנן להקל ובכה"ג גם אם אין היין מר יש להקל ובפרט די"ל דחולי חסרון דם הוי ספק חשיב"ס עכ"פ

סי' קלח ב"ה יום ג' ויחי תרס"ט ברעזאן. שוכ"ט לכבוד ידידי הרב הג' החריף וכו' מ' חיים הלוי נ"י שטיינבערג בהרב הגאאבד"ק בראדי יצ"ו פינה יקרה בעיר פאדגורז וכל החבורה שומרי שבת יהי כבוד ד' חופף עליהם כל הימים

יקרת מכתבו הגיעני ושמחתי בראותי כי ת"ל עוד נמצאים אנשי חיל החפצים לזכות את הרבים והנני מסכים בכל לב ונפש לכל אשר יעשו ולמה זה ישלח אלי המודעות יפיצם ויחלקם משם. לדעתי יוסיף באות ג' הערה ואזהרה רבה להנשים ההולכות בשערותיהן פרועי הראש שהיא איסור תורה ואסור להתפלל או לברך נגדם שום ברכה ומדינא אובדות נאמנות ויוצאות בלא כתובה ומנהג זה אותות גיהנם. ועוד יוסיף דברים חמים לבקשם בשם התוה"ק לחדול מזה. ואם כי הי' ראוי לייחד בשביל זה מודעה מיוחדת באריכות דברים אבל יען שידעתי שכבר נפרץ הגדר בגליל הזה ונתפשט מאוד וכמעט אבדה כל תקוה בלבי להועיל לזאת ידי עצורות אבל אם החרש נחריש בכו