מהרש"ם חלק ד קמה

ס' ס"ו גם הביא מס' מי נדה להג' מהרש"ק ז"ל בקונ"א לסי' קצ"ב סעיף ד' באריכות. והנה בגוף דברי הש"ע יעוין ת' תשב"ץ ח"ג סי' מ"א כ' דאם לא הי' הגט אלא פסול ולא בטל אם יחזירנה הבעל צריך לקדשה שנית אבל אם הוא בטל א"צ לקדשה שנית ואם יברך הוי ברכה לבטלה ע"ש ומוכח דאם רק פסול צריך גם לברך שנית וזהו כדעת תוע"ר שהביא רו"מ. ומ"מ בספק נראה דלא יברך ז"ב וא"כ בנ"ד אף ששינה מקום עמידה הרי כשר בשעה"ד אך דאיכא עוד ספק פקפוק בהשמות ונכתב ע"י מי שאינו בקי כלל ומי יודע אם קראו העדים הגע כלל א"כ הוי ספק פסול ובטל לכן אין לברך

ובדין מחזיר גרושתו ע' בברכ"י יו"ד סי' שצ"א סק"ב דאין לברך וע' שו"ת חיים שאל ח"ב סי' ל"ח אות נ"ו נ"ז ובמק"א הבאתי מתשו' הרי"ף סי' ל"ה אבל מצאתי בכנה"ג שהביאו ודברי הרדב"ז המובא בפ"ת א"ע סי' ס"ב סקכ"א שהביא רו"מ דברי הרדב"ז סותרים זא"ז כמ"ש בגן המלך סימן קל"ג והחופה יש לסמוך על שמביאה לביתו ביחוד

וע"ד הג"פ שבאשה שמה אסנה וחתימתה אסנא. לענ"ד אין לשנות חתימתה ושם אסנה היא תרגום של סנה ובמדרש ש"ר פ"ב כמה טעמים שנמשלו ישראל לסנה וה"נ י"ל שהוא משם סנה הגדל על כל מים ויש לו ה' עלין ע"ש במדרש

וע"ד שם אבי המגרש שנקרא בפ"כ ליב וחתם כן. אמנם יש ספק בשמו הקודש איך הי' נקרא לתורה וקשה לבררו ודעת רו"מ לכתוב רק ליב לבד כמ"ש כה"ג בפת"ש ריש סי' קכ"ט בשם כמה שו"ת אבל אני מצאתי בתשו' רמ"א סוסי' פ"ד שהחמיר בכה"ג גם בשם אביו וע' ג"פ סוס"ק קי"ד וגם בד"מ אות כ"ה בשם ר"י מינ"ץ אבל היינו שלא להשמיט שם האב לגמרי אבל בתשו' רמ"א הנ"ל החמיר גם בכה"ג וצ"ע והטוב בעיניו יעשה. פלפולו הוטב בעיני. וגם אנכי הרביתי חזון בענינים אלו אמנם אין עתותי בידי להשיב ע"ד פלפול ואתו הסליחה. ומה שהעיר על הגהות רעק"א ליו"ד ח"א סי' פ"ז על ש"ך ס"ק י"ד. והראה לרש"י מגילה ד' י"ג ד"ה וכשילדתה אמה כו' יפה הראה בזה

ושם לבציא שנקרא בפי העולם בפתח אחר הלמ"ד ורו"מ הביא מתשו' מגה"ש סי' נ"ה ע' ט"ג בש"א אות ל' סק"ד לענין ליבא ובד"ת אות ל' סק"ג וה"נ יש לכתוב לבציא בלי א' אחר הלמ"ד אף שבס' שם עולם שנדמ"ח חולק על הט"ג והד"ח דיש לכתוב לאבא שלא יטעו לקרותו ליבא בחירק. אבל לענ"ד כיון דכינוי זו היא לשם ארי' ויודא ולא נמצא שיקרא בחירק רק בפתח או בצירי סגי לכתוב בלי א' דבצירי ודאי לא יטעו כיון דנכתב בלא יו"ד וע' תשו' א"א סי' ע"ה כנלע"ד

סי' קלב ב"ה. א' פ' בשלח תרס"ח בערזאן לכבוד הרב הגדול החריף ובקי וכו' מו"ה משה מנחם מענדיל שפיוואק נ"י אבד"ק פאדזאמצע פלך קיעלץ

בדבר אשר שאל באשה שהפילה הרבה פעמים ונתנו לה רופאים רפואות שתעשה זילופים במים פושרין באו"מ בכל לילה קודם הזיוג וחשש שלא תעשה כן בלילה השני' יען שתפליט הזרע מאתמול רק שתמתין ג' מעל"ע וכ"ת הביא מבאה"ג יו"ד סוסי' קצ"ו שאוסר לכל הנשים בימי השימוש לילך למים שלא יפלוט הזרע וגם הביא ממג"א סי' תר"ו סק"ח דדוקא חמים מפליטיו וכ"כ הדרישה סוסי' קצ"ו ופלפל עפ"ד נוב"ק מאה"ע סי' ס"ט ובד' שו"ת רע"א סי' ע"א כבר הארכתי בחיבורי דע"ת סי' ט"ו סק"ח והבאתי מכמ"ק בזה ובפרט מחי' הר"ן לנדה דמפורש כדעת הפליתי דע"פ רוב נקלט הזרע מיד ע"ש אם כן מכש"כ בכה"ג שאינה מתכוונת להפליט הזרע רק משום רפואה להלאה ובכל האיסורים דבר שא"מ מותר רק אי הוי פ"ר וכאן אפי' הוי רק ספק השקול עכ"פ ל"ה פ"ר וא"כ גם לשיטת החולקים על העליתי יש להקל ובפרט דהעיקר כהפליתי ובנ"ד דהיא לצורך שתוכל אח"כ לילד בניקל כדאי הם המקילים לסמוך עליהם

ובדבר שהקשה דביו"ד סימן ק"ץ בכובסת נכרית תלינן דלא נתכבס והרי קיי"ל בש"ס ע"ז ד"ל דעכו"ם קפדי אמנקיותא וכן בסימן ר"א גבי מקוה חיישינן שיחליף המים כדי שלא יסריחו ועוד בכמ"ק והביא מפח"י דאהלות שקוברין נפליהן בביתם אף שהדברים נכונים אכן לדעתי יש לחלק בין היכי שנוגע לטובת עצמן כמו התם שרוצה שיטבלו אנשים וירויח תשלומין חיישי' לאחלופי אבל בכובסת של ישראל אינן מקפידין לכבס יפה וכל רמאות שבידם לעשות עושין והא דפח"י דאהלות היינו בעומק הקרקע או דהתם רוצין שיהיה מיתיהן בביתן שמאמינים בכשפיהם וכדומה

סימן קלג ב"ה יום א' שלח תרס"ו. לכבוד הרבנים המופלגים ר' צבי הכהן ור' יוסף דוב פ"מ נ"י המורים דק"ק ריבניצא

לתשובת מכתבם בדבר שכת"ה מקפידים ששאלות בהמסס ובה"כ לא יורו השובי"ם בעצמם רק יביאו לפניהם הנני בזה באזהרה רבה להשו"ב דקהלתכם שלא יעשו מעשה ולהורות שום הוראה בעניני המסס וביהכ"ס שנסרכו וחלילה להם לעשות בעצמם הקליפה ולבדוק אותם אם הוא מעל"ע כי כבר כתבתי בחיבורי דעת תורה שזה שייך רק להרב או המו"צ וכבר כ' בתשו' נ"ש דהוראה השייך להרב אם השו"ב בעצמו יעשה מעשה ראוי להעבירו ע"פ דת תוה"ק לכן חלילה להם מהיום והלאה לעסוק בעצמם במעשים כאלו עד שיביאו תמיד השאלות לפני המו"צ מעכת"ה זמאתם תצא תורה ובפרט במקום שהרב מרא דאתרא מקפיד ע"ז

סי' קלד ב"ה ד' פ' וישב תרס"ח ברעזאן. לכבוד הרב המופלג בתורה וכו' מוה' שמחה פישל גאלדקאדן נ"י

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו באחד שהי"ל כמה בנים ומתו טרם הגיעו לשמונת ימים ואח"כ מת א' אחרי המילה שלא יכלו לעצור את הדם ומת וכמה אנשים אמרו שהמוהל חתך מעט מן הגיד ואח"כ נולד בן ומת ג"כ אחר המילה ואח"כ נולד בן וציוה הגאון מסאכאטשאוו להמתין עד שיגדיל ויהי' בן י"ג שנה ועתה אמר הדר' מקראקא שיש סכנה למולו אף שנתגדל כי אין הבדל בין קטן ובין גדול בענין זה

והנה בגוף הדין שהובא בש"ע בשם הרמב"ם ונמוק"י מאז כתבתי בתשובה לתמוה על שלא הביאו המחברים מדברי תוס' גיטין כ"ח ע"ב ד"ה והא בעי סמיכה וכו' שכתבו וז"ל אבל ערל וטמא מיירי כגון שאין לו תקנה להמתין כגון שמתו אחיו מחמת מילה דא"א למול בשום ענין וכו' עכ"ל ומבואר שאין לו תקנה והגם שיש לדחוק ע"פ החילוקים שכתב בתשו' הרי"ם יו"ד סי' ט"ו באמצע התשובה מ"מ פשטן של דברי תוס' לא משמע כן ומ"מ כיון שכל המחברים העלו דהעיקר כדברי הרמב"ם וש"ע יש לצדד דבנ"ד קיל טפי שהרי בנ"ד מתו כמה ילדים קודם שמלו ואיכא הוכחה שלא ע"י מילה מתו אלא מחמת חולשה וגם כפי דברי האנשים שהמוהל פגע בגיד לכן כיון שכבר נעשה בן יג"ש ולכ"ע מיקרי גדול נראה דיש למולו. אבל כיון שהגאון מסאכאטשעוו נ"י ציוה להמתין עד יג"ש ודלא כדעת כמה מחברים דמיקרי גדול גם מקודם וזה כמה שנים הערני ח"א ממקרא דכתיב ויגדל הילד ויגמל הרי כי אחר כ"ד חדש כתיב בי' ויגדל והשבתי דבמדרש ש"ר פריך ויגדל הילד כ"ד חדש הניקתו ואתה אומר ויגדל אלא שגדל שלא כדרך הארץ א"כ ה"נ גבי יצחק י"ל כן ועכ"פ כיון שכבר המתינו עד יג"ש יש להמתין עד שיביא ב' שערות דאל"כ י"ל דסימן חולשה היא שלא הביא ב' שערות בזמנו כמ"ש בתשו' הרי"מ שם וגם ידקדקו שיהא בריא בלא ש שום כחישות וכדומה וגם יהי' יום צח בזריחת השמש שהרי מדינא ביומא דעיבא לא מהלינן אלא משום שכבר הורגלו ודשו