מהרש"ם חלק ד קמד

ובב"ש שם דגם לאחר תקנת ר"ג דינא הכי דיכול לגרשה בע"כ אם רוצה שיתירו לו לישא אחרת ולהניח כתובתה ג"כ יש להקל דילפינן תקנה מתקנה ומצאתי בש"ע הרב ז"ל ליור"ד סוסי' קפ"ז באשה שא"י לטבול מפני פצעים ומכות דמבואר בש"ע דתצא מבעלה וכתב הרב דה"ה שמותר לו לישא אחרת ע"ש והנה בלחה"פ שם הביא בשם בה"י דאין לגרשה בע"כ אבל כבר כתב בהגהת יד אברהם דהוא סובר כהרש"ל שבא"ע סימן ע"ט גבי לקתה בחולי ארוך אבל לשיטת החמ"ח וב"ש בשם רא"מ גם הכא יכול לגרשה בע"כ ומבואר דשני הדינים שוים זל"ז וכיון שהרב ז"ל התיר גם לישא אחרת אם כן ה"נ בחולי ארוך ולכן הגם שיש לפקפק במה שכתבתי לעיל דיש ללמוד תקנה מתקנה דהכא הרי אינם שוים לכל דבר שהרי לשיטת כמ"פ לא נתקנה תקנת ב' נשים אלא עד סוף אלף החמישי וגם לא בכל המדינות והגם שי"ל דאדרבא יש ללמוד בק"ו מ"מ אין הדבר ברור אבל לפמ"ש מהא דסוסי' קפ"ז הרי הדבר מפורש וע"ע בשד"ח מער' גירושין סי' ב' אות י"ג נ"פ בזה. ולכן הגם שהנו"ב ושאר מחברים העידו שאין המל ל להתיר חדר"ג לישא אחרת גם בשהה י"ש מ"מ בנ"ד שנחלית מכמה שנים יש להתיר לישא אחרת בצירוף ששהו כ"ד שנים ולא ילדה וגם בצירוף שהיא מסרבת מלציית ד"ת ועיין תשובת ספר יהושע סוסי' צ"ח ותשובת ח"ס ח"ב א"ע סי' קס"ז מבואר שהתיר במסרבת ומורדת לישא אחרת אך דהתם בצירוף שהיא מורדת ועכ"פ בנ"ד נראה להקל באופן שיסכימו ק"ר מג"א וישליש נדוניתה וכתובתה וחייב לגרשה לכשתתרצה באופן המועיל ועיין תשובת הרי"מ חא"ע סי' ל"ו ושו"ת משיבת נפש סי' ס"ט ותשובת מים חיים סי' א'

וע"ד שאלתו שמצאו דם בכלי חלב א' בשולי'. ונתברר שפרה א' חולבת דם מדד א' או ב' ולא מכל הדדים והחלב נתערב עם חלב של הרבה פרות גדול בכלים הרבה והנה רו"מ האריך לפלפל מהא דלא קיי"ל כמ"ד דם נעכר וכו' כבר האריכו בזה בשו"ת מהר"ם שי"ק סי' צ"ו ושו"ת טטו"ד מהד"ק סימן קי"ח קי"ט ובמק"א הבאתי מהמג"א סי' תצ"ד סק"ו ובפמ"ג א"א תמה גם כן בזה וכבר העלה בתשובת נו"ב מ"ת סימן ל"ה דכמ"פ ס"ל כן. ועיין בתשובת מהר"ם שי"ק בשם הג' ח"ס בזה ובגוף הדין לכאורה אם ספק אם יש ס' הוי סד"א וגם לשיטת הסוברים דדם שבשלו דרבנן וכן דם מעורב במים וה"ה בחלב דלא חזי להקרבה מ"מ הרי איכא משום דם מן החי כמ"ש הרמ"ש שם וכ"ה בשו"ת שם ארי' סי' ס"ט אבל מ"מ בכה"ג שיש דם רב מן דד א' או ב' ומשאר דדים אין יוצא דם יש להתיר החלב משאר הדדים כמ"ש בד"ח ח"ב יו"ד סי' ל"ח ואף שבספר חוקי דעת כתב להיפך כבר דחיתי דבריו בתשובה לק' פיטשאיוב וגם העליתי שם דלשיטת הרשב"א חולין קי"ב דלח בלח אין בו משום כבוש ט"כ כאן דבטבע הדם נופל למטה אין החלב נאסר גם בכבוש מעל"ע ורק הדם עצמו אסור אבל הבאתי מכמה ראשונים דלא ס"ל כן ועמ"ש בחיבורי ג"ד סי' ס' סק"ח בזה ומ"מ בודאי שכיח טפי שיש ס' בתערובות חלב מכמה בהמות וכבר פסק בטטו"ד שם דאם נראה שיש ס' יש להקל. ועמש"ל בתשובה לק"ק יולנינא וגם בשו"ת עזרת יהודא סימן כ"ד העלה להקל אבל לא העיר מדין דם מן החי. ועכ"פ יפה הורה רו"מ להתיר שאר החלב והכלים ורק הכלי שנראה בה דם בשולים יש לאוסרה. ויען כי מונחים עוד כמה מכתבים לפני וכבר כתבתי היום תשובה א' להרב אבד"ק קארטשין וכוחי חלוש ואני עוסק ברפואות לכן אקצר

ומה ששאל בענין מניקת אין רצוני להזדקק כמבואר בסו"ס תפל"מ ובעיקר האריכות שהאריך רו"מ בפלפלא חריפתא אם יש לגזור גזירה יעיין בשאלתות פ' וירא דמפורש היפוך דברי התוס' אלא גזרינן בזה גזירה וגם בתשובת רח"כ לא ידע מזה וגם לא אדע איך נתברר לרו"מ שבלא רצונה ודעתה גומלתו המניקת ולא מפיה אנו חיים בדבר כזה

ועוד שאלתו בדין הכחל הנה בנ"ד שכבר נקרע שהרי הי' רק חתיכת כחל בודאי יש להקל במליחה שהרי לשיטת ר"ח וסייעתו סגי בקריעה קצת גם לשאר בשר בדיעבד ומכ"ש במליחה דס"ל להרא"ש דל"מ כח המלח למה שהוא כחס תוך הכחל א"כ אף שהי' עוד בשר ושומן דבוק בכחל יש להקל ויפה הורה רו"מ אבל בגוף דינו של הרמ"א עיין בעקרי הד"ט בשם תשובת בעי חיי דאם מלחה ולא נקרע יש לאסור הכל עיי"ש. ושאלה ב' שנפל תוך מי הדחה כבר הוריתי כן כמ"פ עפ"ד הנו"ב והלא גם בפת"ש סוסי' ע' מביאו. ומ"ש ע"ד שפ"ד צ"א סק"ב כבר כתבתי כן בגליון מכמה שנים דצ"ל ס"ק פ"ט. ומ"ש ע"ד שפ"ד סי' ק"ב מהא דסיכה משהו בעלמא הנה ד' הפמ"ג הם גם בשער התערובות ובהגהת מהרש"ק שם העיר בזה וע' בטו"ז סוסי' צ"ד סקי"ג וש"ך סקכ"ט בענין סיכה משהו אם דוקא בדאיכא ס' ועיין בבעה"מ סופ"ח דחולין בהא שמחליק פניו בשומן חזיר וע' רשב"א חולין דף ח' ודו"ק

ועד"ש בעצם גלגלת הדבר פשוט דבעצם גלגלת של עוף שהוא נשוך מהעופות שדינו כקוץ ואם ניקב אפי' כ"ש העצם טרפה וא"צ שיהיה חסרון כשיעור סלע אם כן בנ"ד שאחר הצרורות דם הי' נקב כ"ש טרפה וד"ז פשוט למעיין בפוסקים וזהו כוונת רמ"א סימן ל' שם ואין להאריך בדברים גלוים לכל באי בשערי הש"ע. ומ"ש כי השו"ב מערער ומבקש להקל ראוי לגעור בו בנזיפה. ובדבר הטבילה בנהרות ידוע דבדא"א בע"א יש להקל אבל בכפרים אם יתנו יד להקל יבוא אחר ואחר ומי יגדור הפרצה כיון שאין שם רב לכן אין דעתי נוטה להתיר והרב אשר הכפר תחת דגלו כטוב בעיניו יעשה לפי ראות עיניו ומה לנו להתערב בזה. ובדבר בני הכפרים הדבר פשוט כי חלילה להכפרים הסמוכים לעיר ויכולים לבא בלא עירוב לעשות מנין בפ"ע ואין דומה תפלת הרבים למועטים ועיין בתו"כ ורש"י פ' בחקותי

סי' קלא ב"ה. ד' פ' ראה כ"ז אב תרס"ז ברעזאן רום ישע וברכה לכבוד הרב הגדול החו"ב החכם השלם מוה' משה ראטטענבערג נ"י רב בק"ק נירענבערג

לתשובת יקרתו בדבר מי שרוצה לגרש את אשתו על ידי שליח ושמו פנחס בן חזקי' פייבל מעריסה ובפ"כ נקרא פייבל ובהיות המגרש בעיר סקאלע היה נקרא לתורה בן חזקי' פייבל וזה כמה שנים הנהו בעיר נירענבערג ונקרא בטעות בן חזקאל פייבל ורו"מ האריך נשרטי השאלה ולענ"ד הדבר פשוט שאין בידו לשנות שם אביו ולכן לצאת מידי חשש הנכון כמו שסיים רו"מ לעכב עוד ל' יום ויעלה לתורה בכל ב' וה' וש"ק בן חזקי' פייבל כפי שם אביו האמיתי וכן יפרסם במכתב לטוח בביהכ"נ שיש שם או שיכריז השליח ב"ד ויהיה דבוק ל' יום בכותל ביהכ"נ וכיון שהיה נקרא בפ"כ רק פייבל יכתוב בן חזקי' פייבל דמתקרי פייבל שכן הסכימו הט"ג והח"ס ע"ש בלק"ש סקל"ד בשם אליעזר ליפא ובפ"כ ליפא ואף שבשו"ת חא"ש סי' ק"ל וקל"ו העלה לכתוב המכונה כבר פשטה ההוראה כהט"ג וח"ס וע' הגהות ד"ח על ת' חא"ש שדחה גם כן דבריו ועוד דמתקרי במקום המכונה כשר כמ"ש בתשו' רמ"א לכן מוטב לכתוב כן ואם א"א לעכב הגט עד לאחר ל' יום מותר לכתוב בן פייבל שהיא שם שהי' נקרא בפ"כ ולהשמיט שם שעלה לתורה כמ"ש בפת"ש סי' קכ"ט סק"ב בשם כמה שו"ת אפי' בשם המגרש ומכש"כ בשם אביו והן אמת שמצאתי בת' רמ"א סי' פ"ד ובד"מ סימן קכ"ט סקכ"ה בשם ר"י מינץ ובג"פ שם סוס"ק קי"ד שהחמירו בכה"ג מ"מ בשעה"ד יוכלו להקל אבל בדאפשר לעכב ל' יום בודאי יצא מכל חשש

וע"ד א' מקלי הדעת אשר זה זמן שהתקוטט עם אשתו ונסע ללבוב וכ' לה שם ג"פ ובא לביתו והזמין שני עדים ונתן לה ג"פ בע"כ ואשתו נבהלה ובאה לפני רו"מ ומנע את הבעל מלישא ועבר זמן עד שנתרצה הבעל לחזור ולדור עמה. והנה רו"מ זוכר שבגט הי' נכתב מקום עמידת האשה בלבוב והוי שינוי מקום עמידת האשה וגם זוכר שהי' פקפוק בכתיבת השמות וכעת הבעל שואל איך ינהג לענין שיקדשה מחדש וז"ב. ורו"מ הביא מש"ע א"ע סי' ק"נ סעי' ד' וב"ש שם סק"ו ובש"ע א"ע סי' ס"א וב"ש והגהות רעק"א וגם הביא משו"ת חוע"ר א"ע